he זבולון אורלב

זבולון אורלב
לידה	9 בנובמבר 1945 (בן 79); ד' בכסלו ה'תש"ו; רחובות, פלשתינה (א"י)
מדינה	ישראל
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים, מכללת מורשת יעקב
מפלגה	הבית היהודי, מפד"ל
סיעה	מפד"ל, האיחוד הלאומי-מפד"ל, הבית היהודי
	3 במרץ 2003 – 11 בנובמבר 2004; (שנה)
תחת ראש הממשלה	אריאל שרון
	→ שלמה בניזרי אריאל שרון ←
	19 ביולי 1999 – 17 בפברואר 2003; (3 שנים)
	→ עמנואל זיסמן מלי פולישוק-בלוך ←
	5 במאי 2009 – 8 בנובמבר 2010; (שנה)
	→ מיכאל מלכיאור אלכס מילר ←
	17 במאי 2006 – 25 ביולי 2007; (שנה)
	→ לאה נס בנימין אלון ←
	2006–2008; (כשנתיים)
	→ יורי שטרן מיכאל איתן ←
	7 ביוני 1999 – 5 בפברואר 2013; (13 שנים)
כנסות	15 - 18
	1990–1992; (כשנתיים)
תחת שר החינוך והתרבות	זבולון המר
	→ דן שרון שמשון שושני ←
פרסים והוקרה
	פרס לח"כ יוצא מן הכלל של המכון הישראלי לדמוקרטיה (2 בפברואר 2012); עיטור המופת ;

זבולון אורלב (נולד ב-9 בנובמבר 1945) הוא חבר הכנסת ויו"ר המפד"ל לשעבר, שר הרווחה בממשלת ישראל השלושים. בעל עיטור המופת במלחמת יום הכיפורים.

ביוגרפיה

זבולון אורלב נולד ב-9 בנובמבר 1945, ד' בכסלו ה'תש"ו, ברחובות לטובה ולמרדכי נפתלי בליצשטיין. גדל ברמת גן והיה חניך בתנועת בני עקיבא החל מכיתה ד'. למד בישיבה התיכונית בנחלים ובישיבת ההסדר כרם ביבנה. את לימודיו האקדמיים עשה באוניברסיטה העברית בירושלים בפקולטה למדעי החברה והרוח ובמכון התורני הפדגוגי, מכללת מורשת יעקב שברחובות. בתחילת שנות ה-70 היה ממייסדי מדרשיית עמליה בירושלים ושימש מנהל הפנימייה עד 1976. לאחר מכן שימש מנהל היחידה להתנדבות במשרד העבודה והרווחה.

את שירותו הצבאי במסגרת ההסדר עשה כלוחם בגדוד הנח"ל המוצנח. במילואים לחם אורלב כחייל בגדוד 71 של חטיבת המילואים 55 של הצנחנים והשתתף בקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים במהלכו נפצע בברכו ועבר תהליך שיקום במשך שנתיים. במלחמת יום הכיפורים שירת כחייל מילואים בגדוד 68 של החטיבה הירושלמית והוצב במעוז "כתובה" שעל שפת תעלת סואץ. אורלב זכה בעיטור המופת על אומץ לב ותושיה שגילה בעת הלחימה: לאחר שמפקד המוצב נפצע וחדל לתפקד נטל אורלב את הפיקוד על החיילים במוצב, פקד עליהם לתפוס עמדות ולהשיב אש, כיוון את הארטילריה הישראלית ובכך מנע את ניסיונות הצליחה מן הצד המצרי. לבסוף, ארגן אורלב את פינוי המעוז.^[1]^[2]^[3] במלחמת לבנון הראשונה לחם במסגרת החטיבה הירושלמית בגזרה המזרחית.

קריירה פוליטית

אורלב החל את פעילותו הפוליטית במסגרת צעירי המפד"ל. ב-1979 מונה להיות ראש לשכתו של השר זבולון המר. בשנים 1983 – 1986 כיהן כמנהל אגף כח אדם בהוראה במשרד החינוך והתרבות, ב-1986 מונה למנכ"ל משרד הדתות וב-1990 למנכ"ל משרד החינוך והתרבות. בשנים 1993 – 1996 כיהן כיו"ר המרכז לחינוך דתי. ב-1995 נבחר לתפקיד מזכ"ל המפד"ל, אך נכשל בהתמודדות על תפקיד השר שהתפנה עם פטירתו של המר. בשנת 1999 אורלב נבחר לכנסת ה-15.‏^[4] נהג להתייעץ טרם קבלת החלטות עם הרב אברהם אלקנה שפירא וטען שהוא רואה בו את מורו ורבו.^[5]

הכנסת ה-15

במפד"ל כיהן אורלב כמזכ"ל המפלגה וכחבר כנסת מטעמה, החל מהכנסת ה-15 (1999). בין היתר שימש אורלב כיו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט והשתתף בעבודתן של הוועדות לענייני ביקורת המדינה, לפניות הציבור, בוועדה המיוחדת לנושא הנשירה מבתי הספר ובוועדות החקירה הפרלמנטריות בנושא משק המים ובנושא האלימות בספורט.

אורלב נודע בין היתר בפעילותו למען זכויות בעלי חיים. במרץ 2000 יזם תיקון לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), לפיו ביצוע חיתוך ברקמה חיה של בעל-חיים למטרות נוי - יאסר. הוא הוכתר ל"אלוף המחוקקים" של הכנסת ה-15 לאחר שהצליח להביא לאישורם של 19 חוקים שיזם.^[6]

הכנסת ה-16

לאחר הבחירות לכנסת השש עשרה ב-28 בינואר 2003 נכנסה המפד"ל לממשלת שרון השנייה וחברה לקואליציה שכללה את הליכוד, שינוי והאיחוד הלאומי. אורלב מונה לשר הרווחה ואפי איתם מונה לשר הבינוי והשיכון. ביוני 2004 הצטרף אורלב לקבינט המדיני-ביטחוני.^[7]

בשלהי שנת 2004, עת הייתה המפד"ל חברה בממשלה ותוכנית ההתנתקות של אריאל שרון החלה לצבור תאוצה, הואשם אורלב על ידי מתנגדי התוכנית כי הוא "שותף לדבר עקירה". תקופה זו עמדה בסימן מאבק פנימי במפד"ל בין אורלב לבין אפי איתם, יו"ר המפד"ל דאז, שייצג את הזרם החרד"לי. איתם הוביל קו נוקשה של פרישה מהממשלה בגלל ההתנתקות ואילו אורלב תמך בהישארות בממשלה ואף הצליח להעביר החלטה ברוח זו במרכז המפלגה, אחרי שאיתם כבר התפטר מתפקידו כשר. אורלב טען להגנתו שהתייעץ בכך עם רבו הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא^[8] והוא התיר לו במצב הנוכחי לא לפרוש מהממשלה.^[9] בנובמבר 2004 עזב אורלב את תפקידו כשר הרווחה, כאשר פרשה מפלגתו מן הממשלה עקב אישור תוכנית ההתנתקות בכנסת, וגל הביקורת עליו מצד מתנגדי ההתנתקות שכך.

במרץ 2005 עמדה המפד"ל על סף פילוג, כאשר אפי איתם והרב יצחק לוי נקטו צעדים לייסוד מפלגה חדשה שקראה ביתר תוקף להתנגדות אקטיבית לתוכנית ההתנתקות. אורלב צוטט באומרו שלמפד"ל, כמו גם לציונות הדתית בכללותה, קיימים דגלים נוספים אשר חשוב להניף, דוגמת נושאי רווחה וחינוך, ואל לה למפד"ל להשליך את כל יהבה רק על נושא מניעת ההתנתקות. אורלב הפך אז למנהיגה הרשמי של המפד"ל וב-18 ביולי 2005 נבחר רשמית כיו"ר המפד"ל.^[10]

הכנסת ה-17

למרות המתיחות שנוצרה בינו לבין אפי איתם עקב הפילוג במפד"ל, סיכם אורלב אחרי משא ומתן ממושך עם יו"ר סיעת האיחוד הלאומי, הרב בנימין אלון, על ריצה משותפת של שתי המפלגות, האיחוד הלאומי-מפד"ל, לקראת הבחירות לכנסת השבע עשרה. אורלב אמר בעקבות האיחוד כי בעיניו זהו רגע היסטורי עבור הציונות הדתית שבו הזרמים השונים שבה התגברו על המחלוקות והפירוד. ברשימה המשותפת דורג אורלב כמספר 2. למרות האיחוד, נותרו משקעים גלויים בין חברי שתי הסיעות, בעיקר לאור הכישלון היחסי של הרשימה המאוחדת בבחירות שזכתה ב-9 מנדטים, והישארותם מחוץ לכנסת של חברי המפד"ל שאול יהלום וגילה פינקלשטיין בשל כך.

בכנסת ה-17 כיהן אורלב כיושב ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה וכחבר בוועדת החינוך, התרבות והספורט. בתחילת כהונתה של הכנסת ה-17 כיהן אורלב גם כיו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, עד שהוחלף על ידי בנימין אלון באוגוסט 2007. בדצמבר 2007 אושר חוק איסור פעילות מסחרית במוסדות חינוך שיזם אורלב.

אורלב שימש גם כיו"ר השדולה הפרלמנטרית ליישום מסקנות ועדת וינוגרד וכן כיו"ר השדולה הפרלמנטרית להשבת החיילים החטופים. כיו"ר הוועדה לביקורת המדינה הוביל אורלב לקבלת החלטה בוועדה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר הסיוע הממשלתי לניצולי השואה. הייתה זו הפעם השנייה בהיסטוריה של מדינת ישראל בה הקימה הוועדה לביקורת המדינה ועדת חקירה ממלכתית. הפעם הקודמת התרחשה בשנת 1985 אז הוקמה ועדת בייסקי. בראש ועדת החקירה לחקר הסיוע לניצולי השואה נבחרה לעמוד שופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר. אורלב כיהן בתפקיד עד ל-14 באוגוסט 2008 עת הוחלף על ידי מיכאל איתן.

בשנת 2008 הוענק לו אות אביר איכות השלטון על ידי התנועה לאיכות השלטון על תרומה נכבדה לחברה בישראל בחקיקה ענפה ובמתן גיבוי לביקורת הגונה, ישרה ובלא פשרות.

הכנסת ה-18

לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה נעשה ניסיון לאחד את מפלגות הימין שרצו בכנסת ה-17 ברשימת האיחוד הלאומי-מפד"ל למפלגה משותפת תחת השם "הבית היהודי". לאחר זמן קצר פרשו מפלגות תקומה ומולדת (מפלגת אח"י לא הצטרפה לניסיון האיחוד) והקימו מחדש את האיחוד הלאומי יחד עם מפלגות ימין נוספות. בבחירות עצמן הוצב אורלב כמספר 2 ברשימת הבית היהודי והרשימה זכתה בשלושה מנדטים. הסיעה חברה לקואליציה בראשותו של בנימין נתניהו ולפי ההסכמים הקואליציוניים אורלב שימש בכנסת כיו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט עד נובמבר 2010, ולאחר מכן, עד יוני 2012, כיו"ר הוועדה לזכויות הילד.

גם לאחר הבחירות, הציג אורלב עצמו כיו"ר המפד"ל, מפלגה שהקשר המשפטי בינה לבית היהודי נתון במחלוקת משפטית.^[11]

לקראת הבחירות לכנסת ה-19 התמודד על ראשות הבית היהודי מול נפתלי בנט. בבחירות שנערכו ב-6 בנובמבר נוצח בהפרש ניכר, ובעקבות זאת הודיע על פרישתו מהחיים הפוליטיים.

חקיקה

זבולון אורלב הוא היוזם הראשון של 41 הצעות חוק פרטיות שנכנסו לספר החוקים.^[12] בין החוקים שיזם:

תיקון לחוק יסוד: הכנסת (יחד עם אסתרינה טרטמן) הקובע חזקה לפיה מי ששהה במדינת אויב במשך 7 שנים שקדמו לבחירות, יראו אותו כאילו תמך במאבק מזוין. תמיכה במאבק מזוין היא אחת מהעילות לפיה ועדת הבחירות המרכזית רשאית לפסול מועמד או רשימה מלהתמודד בבחירות.
חוק המסדיר את מעמדם וזכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות שמועסקים כמשתקמים במקומות עבודה שונים.
תיקון לחוק בתי דין רבניים, המרחיב את הסנקציות שבתי הדין רשאים להטיל על סרבני גט (יחד עם גדעון סער).
חוק האוסר על פעילות מסחרית במוסדות חינוך.^[13]
תיקון לפקודת המועצות המקומיות המחייב מינוי מבקר פנימי וועדת ביקורת.
תיקון לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), לפיו ביצוע חיתוך ברקמה חיה של בעל-חיים למטרות נוי - יאסר.
חוק הענקת אזרחות כבוד לחללי מלחמת הקוממיות.
תיקון לחוק הביטוח הלאומי, לפיו המוסד לביטוח לאומי יהיה רשאי לנכות מקצבה של נכה עבודה דמי השתתפות בביטוח סיעודי קבוצתי שסידר ארגון נכי העבודה, ובלבד שנכה העבודה נתן את הסכמתו לכך מראש ובכתב.
חוק בית העצמאות, שמטרתו לשחזר ולשמר את הבניין שבו הוכרזה עצמאות מדינת ישראל ולהקים בו מוזיאון לתולדות עם ישראל (יחד עם שי חרמש).
תיקון לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), שנועד לאפשר קיומם של הליכים חלופיים להליך הפלילי בעניינם של קטינים (יחד עם דב חנין).
תיקון לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה הקובע כי יתום משני הוריו שאחד מהם נפטר כתוצאה מפגיעת איבה יהיה זכאי לתגמול חודשי עד הגיעו לגיל 25.
תיקון לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות הקובע שורה של תיקונים בהם עיגון עקרון טובת המאומץ כעיקרון על, בהליך קבלת החלטות בהליכי אימוץ, הסדרת הפרטים שיש למסור להורה לפני הליך האימוץ, הגבלה על משך התקופה בה יכול הורה לחזור בו מהסכמתו לאימוץ, ועוד.
תיקון לחוק העמותות המסדיר את ההליכים למיזוג עמותות.
חוק מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי (יחד עם זאב אלקין ודניאל בן-סימון).
חוק מוזיאון הכנסת.
חוק מרשם תורמי מח עצם (יחד עם זאב בילסקי ועמיר פרץ).
תיקון לפקודת התעבורה הקובע כי אם הקצה אדם מקום חניה לנכים, על פי כל דין, על רשות התמרור המקומית להציב תמרור מתאים בתוך 30 ימים מיום שהודיע לה על כך.
תיקון לחוק למניעת הטרדה מינית המרחיב את הנסיבות בהן הצעות חוזרות או התייחסויות חוזרות בעלות אופי מיני המופנות לאדם ומתמקדות במיניותו ייחשבו כהטרדה מינית גם אם המוטרד לא הראה למטריד כי אינו מעוניין בהן, בעיקר בהתייחס לטיפולים רפואיים ונפשיים (יחד עם עתניאל שנלר).
תיקון חוק האקדמיה הישראלית למדעים, המגדיר מחדש את תפקידיה.
תיקון לפקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין) המקנה הנחה בתשלום ארנונה לבתי ספר שדה העומדים בתנאים מסוימים.
תיקון לחוק בתי דין רבניים הקובע לוחות זמנים לסידור גט (יחד עם עתניאל שנלר).
תיקון לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה המגדיל את התשלום לו זכאי מי שהתייתם משני הוריו בפעולות איבה או כחיילי צה"ל, משווה אותו לתשלום הניתן לאלמנת צה"ל, וקובע כי התשלום יוענק עד סוף חייו של היתום (יחד עם דליה איציק).
תיקון לחוק המקרקעין (חיזוק דירות מפני רעידות אדמה), שבין היתר הקטין את רף ההסכמה הנדרש מהדיירים כדי לבצע חיזוק מבנה לפי תמ"א 38 (יחד עם דוד אזולאי).
תיקון לחוק בתי דין דתיים המקים יחידות סיוע בסמוך לבתי הדין, בדומה ליחידות בבית המשפט לענייני משפחה.
תיקון לחוק עבודת נשים הקובע כי מרבית הוראות החוק שעניינן חופשת לידה והזכות להיעדר מעבודה יחולו גם על הורים מיועדים, הורים במשפחת אומנה והורים מאמצים (יחד עם עתניאל שנלר).
תיקון לחוק הביטוח הלאומי שפטר חניכים במכינות קדם צבאיות ומתנדבים בשנת שירות מתשלום דמי ביטוח לאומי.
תיקון לחוק הרשות לפיתוח ירושלים הקובע כי חיילים משוחררים, ובכלל זה בוגרי שירות לאומי או שירות אזרחי, יהיו זכאים לקבלת מימון השתתפות בשכר לימוד במוסדות להשכלה גבוהה בתחומי ירושלים.

לאחר פרישתו מהחיים הפוליטיים

במאי 2017 התמנה אורלב ליו"ר עמותת דעת, הפועלת בתחום החינוך המקצועי במגזר הדתי-לאומי. אורלב שימש יועץ חיצוני של העמותה בשלוש השנים שלפני כן.^[14] כיו"ר עמותת דעת זכה בפרס ירושלים לחינוך לשנת 2022 מטעם ערוץ 7.^[15] בנובמבר 2020 נבחר ליו"ר הוועד המנהל של מכון צומת במקום משה מושקוביץ.

זבולון אורלב כיהן מ-2014 כסגן יו"ר הוועד המנהל של המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט בהוד השרון, ובשנת 2021 התמנה ליו"ר העמותה של המרכז.^[16]

במשך שמונה השנים שלאחר פרישתו לא התבטא בנושאים פוליטיים, אך שבר שתיקתו זו לשם תמיכה בחגית משה בפריימריז של 2021, לדבריו, שבר את שתיקתו "לנוכח הסכנה המוחשית של השתלטות גורמים על התנועה, שאינם שותפים לערכיה ודרכה," כשהוא מכוון בכך למתמודד המרכזי כנגדה ניר אורבך מקורבו של השר נפתלי בנט.^[17] לאחר זכייתה, מינתה חגית משה את אורלב ליו"ר צוות המשא ומתן לריצה משותפת עם מפלגת הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ'.^[18] לדברי סמוטריץ', פיטרה חגית משה את אורלב זמן קצר לאחר תחילת המשא ומתן.^[19]