סלנג

סלנג (בעברית: עָגָה) הוא שימוש לא תקני בשפה, לעיתים על ידי קבוצה חברתית מסוימת, לרבות המצאת מילים חדשות שלא קיימות במשלב התקני, או ייבוא מילים משפה אחרת. בחלק מהמקרים מילות סלנג עוברות תהליך שבסופו הן חלק לגיטימי בשפה. המילה סלנג ידועה כבר מהמאה ה-18, ומקורה אינו ידוע.^[1] לעיתים קרובות נוצרים ביטויי סלנג כחלק מסוציולקט שנועד להבחין בין חברי קבוצה אחת לאחרת, ובמובן זה הוא משמש כדרך לאפשר לבני קבוצה מסוימת לזהות זה את זה. במקרים רבים נוטות תת-תרבויות בעלות מובחנות מקצועית או מובחנות באורח חיים לפתח סלנג ייחודי להן, כפי שאפשר להבחין אצל מכורים לסמים, פושעים, שוטרים, מוזיקאים, אנשי תיאטרון ובעלי מקצועות אחרים שבהם קיימת אינטראקציה ענפה בין חברי תת-התרבות.

חשוב להבחין בין עגה לז'רגון, שהוא מילון המונחים האופייני לעוסקים במקצוע מסוים. הז'רגון עשוי לשמש כדי להבחין או לבודד מי שאינו חבר בקבוצה, אך הוא לא מחליף את הדקדוק או הלקסיקון התקניים אלא מוסיף מונחים מוסכמים טכניים, מקצועיים או מוסדיים שאינם רלוונטיים לאנשים חיצוניים, אך לחברי הקבוצה מאפשרים החלפת מידע יעילה יותר.

בעברית, בגלל מאפייניה הייחודיים כשפה מתחדשת, שחלקים בה דלים בתארים ושמות עצם נדרשים, מתפקד הסלנג כדרך לא רשמית להעשרת המאגר הלשוני, ולעיתים קרובות חודרות מלות עגה בהדרגה אל תוך השפה הרשמית ובמקרים מסוימים אף מתקבלות באופן רשמי ומלא לאוצר המילים באמצעות האקדמיה ללשון העברית.

לפי פרוכטמן (2006) ישנם כמה גורמים אשר תורמים להתפתחות הסלנג ולשימוש בו.^[2]

גורמים חברתיים – חברות סגורות נוטות לפתח מעין "לשון סתרים" מיוחדת להן; הסלנג מתפתח ביתר טבעיות בחברות כאלה, בעיקר של צעירים: תלמידים, חיילים בצבא, תנועות נוער, אגודות ספורט וקשור גם למקומות גאוגרפיים – וכך מקבל צביון מקומי.

גורמים פסיכולוגיים – הרצון להתבטא בחופשיות וביצירתיות, להרגיש חלק מחברה סגורה ואף לקרוא תגר על הממסד. הסלנג אם כן, מטפח תחושת שייכות וזהות בתוך הקבוצה. שיתוף והבנת הסלנג מאפשר לחברי הקבוצה להרגיש שהם חלק ממשהו בלעדי, ומפריד אותם מאחרים (הורים או דמויות סמכות). יתר על כן, באמצעות שימוש בשפה שאינה מוכרת או לא מובנת על ידי אחרים, יכולים חברי הקבוצה לתבוע תחושת עצמאות ושליטה על עולמם החברתי. חוקרים רבים מדגישים את תפקיד השפה ביצירת זהות ובניית גבולות חברתיים בין קבוצות.^[3] כאשר חברי הקבוצה יוצרים סלנג משלהם, הם עושים זאת כחלק ממנגנון טבעי של בידול תרבותי והגדרה עצמית, במיוחד בניגוד למבוגרים.^[3]

ביטוי זיקה לתרבויות אחרות – ביטוי כזה יכול להיות מתוך הערצה לתרבויות אלה, מתוך הרגל בשל חשיפה לבני תרבויות אלה שאינם מדברים היטב את השפה המקומית או מתוך רצון לתת רושם אקזוטי. לדוגמה, ישראלי העובד כמוזג בבית המרזח עשוי לומר כי הוא "בארמן" ב"פאב", כחיקויי למילים האנגליות Bartender ו-Pub.

קיצור אופני ביטוי: פעמים רבות, משמשים ביטויי סלנג כדרך לקצר ביטויים או להפוך ביטויים ארוכים לשמישים יותר – לעיתים תוך כדי שיבוש או התעלמות מכללי השפה התקנית. כך, לדוגמה, במסגרות צה"ליות נוהגים לומר "נשקים" או "רכבים" במקום "כלי נשק" ו"כלי רכב" או "תעלה על א'" במקום "לבש את המדים המתאימים ליציאה מן הבסיס".

לשימוש בסלנג מספר תפקידים בולטים, המסבירים במידה רבה את הסיבות להופעת מילות וביטויי סלנג:

• נגיעה בנושאים רגישים: מילות סלנג מאפשרות להגדיר באופן ישיר ופתוח עצמים, מצבים, תארים ומושגים שאינם מוגדרים בשפה הרשמית, לרוב משום שהם עוסקים בנושאים כמו מין, סמים או נטייה מינית. לדוגמה, ביטויי סלנג הנוגעים לשימוש בסמים כמו "סטלן", "מסניף", "שורה", "מריח", "צינגלה", "אצבע", "סוליה", "בוף", "שאכטה", "מחשש", "אפוף", ודומיהם נוצרו כדי למלא צורך בהגדרות של מצבים, דמויות, עצמים וכדומה הקשורים בשימוש בסם. מין, והרגלים מיניים משמשים מטרות רחבות אף יותר, בעיקר בביטויים מושאלים המשתמשים באברי המין כדי לסמן תארים, מצבים, או דמויות בהקשר לא מיני. לדוגמה: "יש לו ביצים", "קפוץ לי", "מעניין לי את התחת", "כוס אמא שלך" "שמוק", "זין" וכדומה.

רוביק רוזנטל הרחיב בעניין הדינמיקה של השימוש בסלנג בתחום המיני:

מונחי הסקס זוכים בדרך כלל במילונים להגדרות כמו "דיבורי" או "המוני", והשימוש בהם בפומבי נחשב לחוסר תרבות. יותר מכל תחום אחר נדחק הלקסיקון של המיניות אל הסלנג. הסלנג מצידו שש אל האתגר. בכל מילון סלנג היקף המילים הקשורות למיניות מרשים. מעט המילים המילוניות הנחשבות תקינות משמשות בדרך כלל לצורכי מחקר ולא לצורכי דיבור. הסלנג שאב את התחום המיני כפי שהוא שואב תחומי טאבו אחרים, בהיותו החלק החתרני של השפה: מותר לדבר על סקס בתנאי שמדברים עליו בסלנג. נקמת הסלנג המיני היום שלמה: הוא חוזר אל המילונים הרשמיים.

— רוביק רוזנטל, "שמעו בנים, אני כוסית חבל"ז", בספרו חדוות הלשון - שיחות על העברית הישראלית, הוצאת עם עובד, 2004

• הבחנה ומעמד: סלנג הנוצר כדי להבחין בין קבוצה אחת לאחרת, באמצעות יצירת אוצר מילים ייחודי לקבוצה שבה הומצא הסלנג. פעמים רבות, סלנג כזה מופיע בתת-תרבות הסובלת מנחיתות ממשית או נתפשת, והסלנג משמש כלי כדי להפּך את המצב ולהציג את תת-התרבות כעליונה או מיוחדת. סלנג כזה אופייני לקבוצות של פושעים, משתמשים בסמים, זונות, וכדומה. אפשר להבחין גם בכך שכאשר תת-תרבות מסוימת זוכה לשינוי במעמדה, הדבר משתקף גם בסלנג המשמש אותה. לשם דוגמה, השינוי במעמדם של הומוסקסואלים בישראל הביא לשחיקה ניכרת בהיקף ובייחודיות של הסלנג הלהט"בי^[4] וביטויים "שמורים" שלה (לדוגמה, "אוחצ'ה") החלו חודרים בסיוע סוכני שפה חשובים כמו עיתונאים אל תוך הזרם המרכזי של השפה. ברוב המקרים, כאשר ביטוי המשמש קבוצה מסוימת מתחיל לשמש בקבוצות אחרות, הוא חדל מלשמש כמבחין בין הקבוצות והשימוש בו עשוי לדעוך. דוגמה טיפוסית לכך היא העובדה שכאשר ביטוי עגה מופיע בפרסומות והופך בכך נחלת הכלל, מסמנת הופעתו בדרך כלל את קץ שמישותו בתוך תת-התרבות שיצרה אותו.
• השלמת החסר: תפקיד חשוב אחר של הסלנג הוא השלמת מילים חסרות בשפה. תפקיד זה של הסלנג הוא בעל חשיבות מיוחדת בעברית, שבה ישנם תחומים רבים בהם אוצר המילים דל יחסית. כך, לדוגמה, מילים כמו "מפתח שוודי", "ג'בקה", "רצ'ט", "בוקסה", "ג'ק", "שטיכמוס", "שטאלבנד", וכדומה מנסים לחפות על חסרון שמות מוכרים לכלי עבודה. במקרים אחרים, מילת עגה או מילה תקנית משמשת בסיס לשלל הטיות והשלמות. לדוגמה, המילים "נודניק" ו"נקניק" (הראשונה מיידיש, השנייה בעברית תקנית) שימשו לבריאת "מנדנד", "נאג'ס", "נוג'ס", "נדנוד", "מתנקנק", "ניקנק", וכדומה. במקרים אחרים, סלנג בורא מילים ומשמעויות חדשות במהירות וביעילות רבה, בהתאם להשתנות החברה או הטכנולוגיה. המילה "שחורדינית", לדוגמה, הומצאה כדי להגדיר אישה שצבעה את שיערה לבלונד; המילה "יזיזות" הומצאה כדי לתאר מערכת יחסים עם ידידים, הכוללת בעיקר קיום יחסי-מין; הפעלים "לסמס" (שורש ס. מ.ס) או "לצ'טט" (שורש צ'.ט. ט.) באו למלא פער בשפה בתחום הטכנולוגיה.

סלנג נוצר ברוב המקרים באמצעות אחד משני סוגים של שינויים:

• סמנטי: שינוי במשמעות מילה או משחק מילים.
• צורני: שינוי מילים או יצירת מילים חדשות. במקרים כאלו, השינוי לובש פעמים רבות דמות של עיוות משמעות מקובלת או תקנית או אפילו היפוכה.

ישנן דרכים רבות ליצירה צורות סמנטית וצורנית של מילות סלנג. לדוגמה:

• שאילה משפות אחרות: מילה משפה אחרת מאומצת כמילת סלנג. לפי ניתוח משנת 2005, בעברית שאול עיקר הסלנג מערבית, יידיש ואנגלית,^[5] אך ישנן גם מילים רבות השאולות מרוסית, צרפתית וגרמנית. לדוגמה: מניאק, נו, סמטוכה, פראייר, ערס, תכל'ס, ז'לוב, סחי, שיט, שמוק, ממזרתה.
• הוספת סיומת: הוספת סיומות כמו -ניק, -לה, -יסט, -צ'יק, -צ'וק, -וש, וכדומה. לדוגמה: "אימוש", "ממוש", "מוישה'לה", "טנקיסט", "נויניק" (אדם העוסק בטיפוח הנוי בקיבוץ), "סג"מניק", "גולנצ'יק", "חיילצ'וק", "ג'ובניק".
• הרכבת מילים (הלחם): שילוב של שתי מילים או יותר ליצירת מילה חדשה או שילוב חדש. לדוגמה: "צחוקים וחחות" (על בסיס חה-חה, קול הצחוק), "שחורדינית" (על משקל בלונדינית), "רבובדיה" (הרב עובדיה), "צרפוקאים" (מרוקאים ששפת האם שלהם צרפתית).
• קיצורים וראשי תיבות: קיצורים וראשי–תיבות במקום ביטויים שלמים. לדוגמה: "חבל"ז" (חבל על הזמן), "כסת"ח" (כיסוי תחת), "שׂמ"זניק" (שם זין + ניק), "לב"ש" (לא בעיה שלי).
• מטונימיה וסינקדוכה: שימוש בחלק כמיצג השלם, או הגדרת השלם על פי מרכיביו. לדוגמה, "כוסית", "שמוק".
• שימוש בשמות: שימוש בשמות כדי להגדיר אדם או תכונה. לדוגמה: "דמבו", "פייפר" (להגדרת אדם בעל אוזניים גדולות), "משקפופר", "קסוקר", "אבו ארבע" (למרכיבי משקפיים), "פרחה", "יענטע", "ווחש", "קופיקו", "פולני", "יקה", "פרסי מדוני", וכו'.
• פוליסמיה: משחק במשמעויות השונות שיש למילה. כמו הענקת משמעות נוספת למילים : "קל", "נדיר", "טילים" וכו'.^[6]
• מטפורה: שימוש בדימוי כדי להגדיר דבר או תכונה: "פרצוף תחת", "תפס תחת", "ילד קקה", "מקטין ראש".
• חריזה: שימוש בחריזה או חזרה משובשת ונחרזת של מילה. לדוגמה: "או"ם שמום", "פרצוף צנע בלי אנטנה", "קוף בלי משקוף", "מה? תפוח אדמה".
• הכפלות: הכפלת הברות או חלקי מילה, עם או בלי הקשר אונומטופאי. לדוגמה: "טקטק", "פרה - פרה", "קשקש", "פקה-פקה", "גיחי-גיחי", "קריץ-קריץ", "בלה-בלה", "קטע-קטע", "חה-חה".
• אפוקופיה: השמטת סוף מילה או ביטוי. לדוגמה: "זותו" במקום "זאת אומרת", "להית" במקום "להתראות".
• אפרסיס: השמטת תחילית או מילה ראשונה. לדוגמה: " 'סדר", " 'תראות", "לא'רצה" ("אני לא רוצה").
• השמטות מרובות: השמטה של תחילת, אמצע, סוף, וכו' בו זמנית. למשל; "סעמֶק" (במקום "כוס אמק"), " 'צֶה?" (במקום רוצה?), " ' תַה (במקום אתה), "בוא'נה" (במקום בוא הנה), "'שֲךָ" (במקום שלך).
• היפוך סדר: היפוך סדר ההברות או המילים. לדוגמה: "קלבת שבת", "התלבלבתי".
• המרת מילה: החלפת מילה אחת באחרת, פעמים רבות כדי לעדן ביטוי. לדוגמה: "כוס סודה בלי מים", "לא מפחידים יונה עם יין", "לך תחפש מי ינענע אותך", "אני אראה לך מאיפה משתין הדג/מאיזה עץ עושים גיטרה".
• פונטי: מילים שנוצרו מהצליל המתקשר אליהן בצורה אונומטופאית. למשל: "צ'חצ'ח" שככל הנראה מבוסס על האופן שבו נשמע דיבורם של עולים ממרוקו, שבו בולטות אותיות כמו צ' וח', באוזני העולים בני עדות אשכנז או "ווזווז" - מלשון המילה היידית וואָס [vus], שפירושה "מה" הוא שם גנאי לאשכנזי שנוצר בדרך דומה. דוגמה אחרת היא "בלינג בלינג".

בדומה למשלבים אחרים, גם הסלנג עשיר בביטויים, מהם המורכבים ממילים תקניות בלבד, שרק צירופן לביטוי הופך את הביטוי לסלנג, ומהן שכבר חלק מהמילים המרכיבות אותן הן בסלנג.

• טרנטה דה-לוקס: תיאור מכונית הנוסעת חרף היותה גרוטאה.
• "חבל על הזמן" (בקיצור חבל"ז): ביטוי שמשמעותו בסלנג הפוכה ממה שמובן משמיעה ראשונה, וכוונתו "משובח שבמשובחים". במקור, קיצור של הביטוי "(כל כך טוב, ש)חבל על הזמן לתאר, חבל על כל מילה".
• שק לי בתחת ולך תזדיין הם דוגמה לביטויי סירוב בסלנג, הנחשבים לניבול פה. "קפוץ לי" הוא ביטוי חריף פחות להעברת מסר דומה. "בוקרה פיל מישמיש", שמקורו בערבית, הוא ביטוי סירוב שאינו נחשב לבוטה.
• מספר ירוק: כינוי לרישיון להפעלת מונית.
• כפרה עליך: ביטוי של חיבה, משמעותו כיום הוא "מותק", "יקיר" או "אהוב".

ערך מורחב – סלנג באינטרנט

דוגמאות לסלנג אינטרנטי:

1. Lol = Laughing out loud
2. Np = No problem
3. Ty = Thank you
4. gg = good game
5. gf = good fight
6. gl = good luck

דוגמאות לסלנג אינטרנטי מתקדם:

1. Mhm = Yeah
2. Dw = Don't worry
3. Atm = At the moment
4. ily= i love you
5. idk= i dont know
6. ?ikr = I know, right
7. tl;dr = too long; didn't read (ובעברית: אמ;לק = ארוך מדי, לא קראתי)
8. smh = shaking my head
9. afk = a way from keyboard
10. LMAO = Laughing My Ass Off
11. btw = by the way
12. wtf = what the fuck
13. gtg = got to go
14. nvm = never mind

מילות סלנג נפוצות מוצאות את מקומן גם במילון לשפה התקנית, ובמהדורת 2004 של "מילון אבן-שושן" נכללות לא מעט מילות סלנג. בנוסף לכך יוצאים לאור מילוני סלנג, שהבולט מביניהם בעברית הוא ספרם של דן בן אמוץ ונתיבה בן-יהודה, מילון עולמי לעברית מדוברת. עם זאת, השפה המדוברת מטבעה חשופה לשינויים רבים ומהירים, ומילונים אלה מאבדים את עדכניותם לאחר זמן קצר.

מילוני סלנג עבריים:

• מילון הסלנג הישראלי, בעריכת רפאל ספן, 1965.
• מילון הסלנג הישראלי, הוצאת קריית ספר, 1971.
• דן בן אמוץ ונתיבה בן-יהודה, מילון עולמי לעברית מדוברת, הוצאת א. לוין אפשטיין, 1972 (כרך א), 1982 (כרך ב).
• עודד אחיאסף ואחרים, לקסיקון הסלנג העברי והצבאי, הוצאת פרולוג, 1993.
• ראובן שפירא ונתן רועי, לקסיקון שוטרים וגנבים, הוצאת ידיעות אחרונות, 1997.
• מייק אלדר, סלנג צבאי, הוצאת פרולוג, 1994.
• משה יהלום, סלנג והומור, מילון לישראלית מדוברת, הוצאת "דור", 2002.
• רוביק רוזנטל, מילון הסלנג המקיף, כתר הוצאה לאור, 2005.
• רוביק רוזנטל, הלקסיקון של החיים, הוצאת כתר, 2007.
• רוביק רוזנטל, הלקסיקון של החיים, הוצאת כתר, 2018.
• מילון אבן שושנה, מילון סלנג אינטרנטי של הקהילה הגאה, מחבר ושנת פרסום לא ידועים.
• דורבנות - אתר אינטרנט לנושא

מילוני סלנג דו-לשוניים:

• איטה ישראלי, סלנג ועוד, מילון סלנג אמריקאי (אנגלית-עברית), 2003.
• איטה ישראלי, סלנג ועוד, מילון סלנג ישראלי (עברית-אנגלית), 2005.

• סלנג מיני
• סלנג להט"בי
• עגה צה"לית
• עגה חרדית

• ניסן נצר, עברית בג'ינס - דמותו של הסלנג העברי, מוסד ביאליק, 2008.
• רפאל ספן, דרכי הסלנג: תופעות משמעות וצורה בעברית התת-תקנית, הוצאת קריית ספר, 1972.
• רוביק רוזנטל, מה תעשה העברית בלי להשוויץ, לנדנד ולקטר, דווקא, יולי 2006.
• רוביק רוזנטל, מה עושים עם הביטוי הזה? שאלות שימוש ומשמעות של מטבעות לשון
• רוביק רוזנטל, מילון הסלֶנג המקיף, כתר הוצאה לאור, 2005

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: סְלֶנְג
ציטוטים בוויקיציטוט: סלנג
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סלנג

• נורית רובין ורוביק רוזנטל, המדריך לז'ונגלר המתחיל, באתר nrg‏, 9 באפריל 2004
• רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית: סיכום העשור בלשון העברית, באתר nrg‏, 31 בדצמבר 2009
• סיני גז, שולטתתתת ברשת: הסלנג האינטרנטי תופס תאוצה, באתר nrg‏, 9 באוגוסט 2009
• ראשי תיבות בסלנג עברי
• ד"ר ניסן נצר, הסלנג בשפה העברית - ניוון או גיוון?, סרטון באתר יוטיוב
• רוביק רוזנטל, משעמם טילים ברמות של הלייף, 5 במרץ 2019
• רוביק רוזנטל, איך תיראה העברית בשנת 2040, 26 בפברואר 2020
• סלנג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)