כאשר בוחנים קבוצות שונות ניתן לראות שיש ביניהן הבדלים רבים, ועם זאת יש להן גם מאפיינים משותפים המייחדים אותן כיישות חברתית. לקבוצה הגדרות רבות, כגון:
קבוצה מתקיימת כאשר שני אנשים או יותר מגדירים עצמם כחברים בה, וקיומה מוכר על ידי לפחות אדם אחד אחר.[2]
קבוצה היא אוסף של פרטים בעלי קשרים זה עם זה ההופכים אותם לתלויים זה בזה באורח משמעותי.[3]
על מנת שאוסף פרטים ייחשב כקבוצה חייבת להיות ביניהם אינטראקציה[4]; עליהם להיות מצויים במידה מסוימת של קשר זה עם זה; צריכה להיות ביניהם תלות הדדית באופן כזה שכל חבר בקבוצה משפיע על זולתו ומושפע ממנו.[5]
קבוצה היא מספר אנשים המתקשרים זה עם זה לרוב לפרק זמן ממושך, ושמספרם נמוך מספיק כך שכל חבר בקבוצה יהיה מסוגל לתקשר עם כל האחרים פנים אל פנים.[6]
קבוצה היא יחידה חברתית המורכבת ממספר פרטים בעלי סטטוס ויחסים תפקידיים מוגדרים פחות או יותר, המחזיקים מערך של ערכים ונורמות המווסתים את התנהגות החברים, לפחות בכל הנוגע לקבוצה.[7]
ניתן לסכם הגדרות כדלקמן: "קבוצה היא מספר אנשים שאופי ההתייחסות ביניהם מבחין אותם מכל האחרים". קבוצה יכולה להיווצר באופן ספונטני או מתוכנן, כאשר ייווצרו אצל שלושה אנשים או יותר מרחב תפיסתי משותף וייצוג פנימי הדדי, אליהם תילווה תלות הדדית, קשרים רגשיים ופעילות גומלין. נכון יהיה להציג את מושג הקבוצה על פני רצף, כעוצמת "הקבוצתיות" תיקבע על פי אינטנסיבית הקשר והתלות הדדית בין חברי הקבוצה.[8]
השתייכות לקבוצה
השתייכות של אדם לקבוצה אינה סובייקטיבית - האדם אינו מחליט בעצמו האם הוא שייך לקבוצה או לא, מכיוון שחברי הקבוצה עשויים שלא לקבל את האדם אליה, למשל. ההשתייכות לקבוצה גם אינה אובייקטיבית - היא אינה בלתי תלויה בדעותיהם של אנשים. ההשתייכות לקבוצה היא אינטרסובייקטיבית - היא תלויה בשילוב החלטות סובייקטיביות של מספר אנשים.
קבוצות חברתיות עשויות להתבסס על אינטרס משותף, ערכים דומים ואף קרבה משפחתית, אך עצם קיומו של מאפיין כזה אינו מספיק - על המאפיין להיתפס כמאפיין מהותי לזהותו של החבר בקבוצה, וככזה שמבדיל אותו מאחרים, חסרי מאפיין זה. כך, בארצות הברית של ימינו, היותו של אדם בעל שיער ג'ינג'י אינו גורם לשיוכו לקבוצה חברתית כלשהי, אך צבע עור כהה במיוחד יגרום לשיוכו לקבוצת האפרו-אמריקאים, שיוך בעל משמעויות חברתיות עמוקות עבור האדם וצורת חייו.
קבוצת השתייכות וקבוצת התייחסות מיוחדת
ניתן לסווג קבוצות לקבוצת השתייכות והתייחסות.
קבוצת השתייכות היא קבוצה שהפרט משתייך אליה. כל אדם חבר במהלך חייו במספר רב של קבוצות. כל קבוצה שאליה הוא משתייך דורשת מידה מסוימת של קונפורמיות, והתנהגות שתהיה תואמת לערכים ולנורמות של הקבוצה. למשל, ילד המשתייך לקבוצת התלמידים - בכיתה יש ציפייה חברתית ממנו לשבת בצורה מסוימת, לדבר כשניתנת הרשות לכך וכו'; אותו ילד שחבר בקבוצת כדורגל מצופה להתנהגות מסוימת מבחינת התלבושת, האימונים, הציות למאמן וכו'.
קבוצת השתייכות מתחלקת לשלושה סוגים: קבוצת השתייכות מלידה - קבוצות לתוכן האדם נולד (למשל משפחה, מוצא); קבוצת השתייכות מבחירה - למשל חברים, חוג מקצועי; וקבוצת השתייכות שלא מבחירה - למשל השתייכות למסגרת חינוכית בשל חוק חינוך חובה, השתייכות למסגרת צבאית בשל חובת הגיוס לצה"ל, ועוד.
קבוצת התייחסות היא קבוצה שהפרט לא חבר בה אבל היא משפיעה על התנהגותו. למשל, קבוצת התייחסות נורמטיבית - הפרט לא חבר בה אבל הוא מאמץ את הנורמות והערכים שלה, אפילו במחיר עזיבת קבוצת ההשתייכות שלו (לדוגמה מהגרים שמגיעים למדינה אחרת ומעוניינים להשתלב בחברה החדשה ולאמץ את הנורמות שלה).
^Brown, R., Group Processes: Dynamics Within and Between Groups, New York: Blackwell, 1988
^Cartwright, D. and Zander, A., Group Dynamics: Research and Theory, New York: Harper and Row, 1968
^Hare, P. A., Handbook of Small Group Research, New York: Free Press, 1976
^Shaw, M. E., Group Dynamics: The Psychology of Small Group Behavior, MacGraw-Hill, 1981
^Homans, G. C., The Human Group, New York: Harcourt, Brace and World, 1950
^Sherif, M. and Sherif, C. W. (1973), Acceptable and Unacceptable Behaviour Defined by Group Norms", chapter 16 in: Argyle, M. (ed), Social Encounters. Penguin.
^רוזנוסר, נץ ונתן, ל. 1997. "קבוצה מהי - מושגי יסוד בפסיכולוגיה חברתית". בתוך: הנחיית קבוצות: מקראה, עורכים נאוה רוזנוסר ולירון נתן. הוצאת המרכז לחינוך קהיתי ע"ש חיים ציפורי, ירושלים.
