נדיה קומנץ'
נדיה אלנה קוֹמֶנֶץ' או קומַנֶץ' (ברומנית: Nadia Elena Comăneci; נולדה ב-12 בנובמבר 1961) היא מתעמלת רומנייה בעבר, אלופה אולימפית שזכתה ב-9 מדליות, מהן 5 מדליות זהב והראשונה שזכתה במשחקים האולימפיים בציון מושלם של 10 נק' בהתעמלות. אלופת עולם בעלת 4 מדליות, מהן 2 זהב, 3 פעמים ברציפות אלופת אירופה בתחרות הקרב-רב אישי, בעלת 12 מדליות מאליפות אירופה מהן 9 זהב. קומנץ' נחשבת על ידי רבים כאחת הספורטאיות הגדולות של המאה ה-20 ואחת המתעמלות הגדולות בכל הזמנים. ביוגרפיהקומנץ' נולדה באונשט (עיר שנקראה בין השנים 1965–1996 "גאורגה גאורגיו-דז'") שברומניה, בתם של גאורגה קומנץ', מהנדס, ושטפאניה-אלכסנדרינה, פקידה במשרה חלקית. היא קרויה על שם "נדז'דה" (תקווה), גיבורה בסרט רוסי. קומנץ' עלתה לראשונה על מזרן ההתעמלות בגיל 6, וב-1970 התחרתה באליפות הלאומית ברומניה כחברה בקבוצה מעיר מגוריה. שנה אחר כך הייתה לזוכה הצעירה ביותר באליפות רומניה. בתקופה זו החלו לאמן אותה בלה קארולי ואשתו מרתה (אנ'). 1975אלופת אירופהבאליפות אירופה שנערכה בסקיאן, נורווגיה בשנת 1975 בהיותה בת 13 שנים ו-6 חודשים זכתה בחמש מדליות, מהן ארבע מדליות זהב כולל תחרות הקרב רב אישי ומדליית כסף אחת. בתחרות הקדם-אולימפית שנערכה באותה שנה במונטריאול (שנה לפני המשחקים האולימפיים) זכתה בתחרות הקרב-רב אישי. סגנונה היה מדויק מאוד תוך שילוב של שיווי משקל וביטחון עצמי. באותה שנה הכתירה אותה סוכנות "Associated Press" בתואר "ספורטאית השנה". 1976כוכבת המשחקים האולימפיים במונטריאולבאולימפיאדת מונטריאול בהיותה בת 14 שנים ו-8 חודשים, זכתה קומנץ' ב-5 מדליות, מהן 3 מדליות זהב כולל בתחרות קרב-רב אישי, כסף וארד. היא הייתה למתעמלת הראשונה בתולדות המשחקים האולימפיים שקיבלה את הציון המושלם 10.0 נק', שאותו קיבלה שש פעמים נוספות. כשזכתה קומנץ' בפעם הראשונה בציון 10 הייתה הנבחרת הרומנית בהלם לכמה שניות, שכן הציון שהופיע בלוח התוצאות היה 1.00. הלוח הכיל אז שלוש ספרות בלבד, כיוון שלא ציפו שמשתתפים יצליחו להגיע לציון המושלם. אי-ההבנה נפתרה לאחר כמה שניות ומאז נבנים לוחות התוצאות להצגת ציון בן 4 ספרות, כך שיגיעו גם ל-10.00 נק'. שלוש מדליות הזהב שקיבלה קומנץ' היו:
את מדליית הכסף קיבלה בתחרות הקבוצתית: 387.150 נק', אחרי ברית המועצות (390.350 נק') ולפני גרמניה המזרחית (385.100 נק'). קומנץ' זכתה בניקוד הגבוה מכל המתעמלות בתוצאה של 79.050 נק'. את מדליית ארד קיבלה בתרגיל קרקע בתוצאה של 19.750 נק', אחרי נלי קים (19.850 נק') ולודמילה טורישצ'בה (19.825 נק'). נוסף לכך, היא סיימה במקום רביעי בתרגיל קפיצות בתוצאה של 78.625 נק'. כשחזרה לרומניה לאחר האולימפיאדה הוענק לה התואר "גיבורת מעמד העובדים הסוציאליסטים" כהכרת תודה על הצלחתה – הרומנייה הצעירה ביותר שזכתה בתואר זה. 1977באליפות אירופה שנערכה בפראג, צ'כוסלובקיה ב-1977 היא הגנה על תוארה בתחרות קרב-רב אישי, אך בהחלטה מעוררת מחלוקת נטשה הקבוצה הרומנית את התחרות במחאה על הניקוד שקיבלה בשלב הגמר של המכשירים. 1978לאליפות העולם בהתעמלות שנערכה בשטרסבורג, צרפת ב-1978 הופיעה כשאינה בכושר וסובלת מעודף משקל. לאחר נפילה מהמקבילים המדורגים סיימה במקום הרביעי בתחרות הקרב רב, אך עדיין הצליחה לזכות במדליית זהב בתרגיל על הקורה ובשתי מדליות כסף, בתרגיל הקפיצות ובתחרות הקבוצתית. 1979לאליפות אירופה שנערכה בקופנהגן, דנמרק ב-1979 היא זכתה ב-4 מדליות, מהן 3 מדליות זהב, כולל תואר שלישי ברציפות בקרב-רב ובכך הייתה למתעמלת הראשונה שזכתה בהישג זה ומדליית כסף אחת. באליפות העולם שנערכה בפורט וורת', ארצות הברית בדצמבר אותה שנה היא הובילה לאחר תרגילי החובה, אך אושפזה לפני תחילת תחרות תרגילי הרשות בשל הרעלת דם שנגרמה מחתך בשורש כף היד, שנוצר מצמיד המתכת המייצב שענדה. היא עזבה את בית החולים בניגוד להוראות הרופאים והשתתפה בתחרות על הקורה, שם זכתה בציון 9.95 נק'. ביצועיה העניקו לרומניות את מדליית הזהב הקבוצתית הראשונה שלהן באליפות העולם. 1980באולימפיאדת מוסקבה זכתה ב-4 מדליות, 2 זהב ו-2 כסף. מדליות זהב, בתרגילים על הקורה לאחר שהגנה על תוארה ועל הקרקע ומדליות כסף בתחרות הקבוצתית ובתחרות קרב-רב אישי אחרי ילנה דוידובה מברית המועצות. בספרה "מכתבים למתעמל צעיר" היא הסבירה את ההפסד בכך ש"באותו יום ילנה הייתה טובה יותר". 1981אלופת האוניברסיאדהבאוניברסיאדה שנערכה בבוקרשט ב-1981 היא זכתה בחמש מדליות זהב. עם זאת, היו האשמות במשוא פנים מצד השופטים בתחרות, שכן חצי מצוות השופטים היו מרומניה. קומנץ' פרשה מהשתתפות בתחרויות לאחר האוניברסיאדה. לאחר הקריירה כספורטאיתבין 1984 ל-1989 הייתה קומנץ' חברה בהתאחדות ההתעמלות הרומנית, וסייעה באימון מתעמלים רומנים צעירים. בנובמבר 1989 ערקה קומנץ' לארצות הברית. היא חצתה בלילה את הגבול לדרום הונגריה ולאחר שש שעות הליכה הגיעה לעיר סגד, משם המשיכה באותו לילה לווינה, שם קיבלה בשגרירות האמריקאית ויזה לארצות הברית. בארצות הברית עסקה קומנץ' בשיווק קו של בגדי התעמלות, לבנים, ציוד אירובי ואף דגמנה שמלות כלה. בשנת 1994 היא התארסה למתעמל בארט קונור (אנ'), זוכה מדליית הזהב על המקבילים באולימפיאדת לוס אנג'לס, שאותו הכירה לראשונה בגביע אמריקה ב-1976. באותה שנה היא חזרה לרומניה (שבינתיים השתחררה מהמשטר הקומוניסטי) לראשונה מאז שערקה. קומנץ' וקונור נישאו בבוקרשט באפריל 1996. לזוג נולד בן ב-2006. בשנת 1999 הייתה קומנץ' לספורטאית הראשונה שהוזמנה לנאום באו"ם באירוע שפתח את שנת המתנדב הבין-לאומי. נכון ל-2014 היא מתגוררת באוקלהומה ועוסקת בהתעמלות ובמפעלי צדקה בכל העולם. היא ובעלה הם הבעלים של "האקדמיה להתעמלות של בארט קונור", של חברת הפקה של אירועי ספורט "10 מושלם", ושל כמה חנויות לציוד ספורט, והם עורכי המגזין "המתעמל הבין-לאומי". קומנץ' היא סגנית יו"ר של חבר המנהלים של הספיישל אולימפיקס הבין-לאומי (אולימפיאדה לבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית), נשיאת הכבוד של התאחדות ההתעמלות הרומנית, נשיאת הכבוד של הוועד האולימפי הרומני, שגרירת הספורט של רומניה, סגנית הנשיא של חבר המנהלים של האגודה למלחמה בניוון שרירים, וחברה בקרן הפדרציה הבין-לאומית של המתעמלים. היא קיבלה שני פרסי "המסדר האולימפי" מהוועד האולימפי הבין-לאומי. בדצמבר 2003 הופיע ספרה הראשון – מכתבים למתעמל צעיר. מכספי הצדקה הקימה קומנץ' מרפאה בבוקרשט לעזור לילדים יתומים ברומניה. לקריאה נוספתקישורים חיצוניים
|