אולימפיאדת אטלנטה (1996)

משחקי האולימפיאדה ה-XXVI

עיר מארחת	אטלנטה, ג'ורג'יה, ארצות הברית
מדינות משתתפות	197
ספורטאים משתתפים	10,318 (6,806 גברים, 3,512 נשים)
תחרויות	271 תחרויות ב-26 ענפים
טקס הפתיחה	19 ביולי 1996
טקס הנעילה	4 באוגוסט 1996
נפתח רשמית על ידי	ביל קלינטון, נשיא ארצות הברית
השביע את המשתתפים	תרזה אדוורדס
הדליק את הלפיד האולימפי	מוחמד עלי
האצטדיון הראשי	האצטדיון האולימפי סנטניאל, אטלנטה, ג'ורג'יה, ארצות הברית
הערים שהתמודדו על האירוח	אתונה, בלגרד, טורונטו, מלבורן, מנצ'סטר
→ אולימפיאדת ברצלונה אולימפיאדת סידני ←

אולימפיאדת אטלנטה (1996) היא האולימפיאדה ה-26 בעת החדשה, שציינה גם 100 שנים למפעל האולימפי. היא נמשכה 16 ימים, מ-19 ביולי עד ל-4 באוגוסט 1996. השתתפו בה 10,318 ספורטאים מ-197 מדינות.

גל פרידמן שייצג את ישראל בגלישת מיסטרל (גברים) זכה בה במדליית ארד והיה לישראלי היחיד שזכה במדליה באולימפיאדה זו.

ב-27 ביולי, אירע פיגוע בפארק שבו פוצץ מטען צינור במהלך הופעת רוק. כתוצאה מהפיצוץ נהרגה אישה, 111 נפצעו ועוד כתב נפטר מהתקף לב כאשר רץ למקום הפיצוץ. המטען הונח על ידי אריק רוברט רודולף, אשר המניע שלו היה חוק ההפלות.

ערך מורחב – מדליות באולימפיאדת אטלנטה (1996)

עשר המדינות המובילות במספר המדליות:

מקום מדינה זהב כסף ארד סה"כ 1 ארצות הברית 44 32 25 101 2 רוסיה 26 21 16 63 3 גרמניה 20 18 27 65 4 סין 16 22 12 50 5 צרפת 15 7 15 37 6 איטליה 13 10 12 35 7 אוסטרליה 9 9 23 41 8 קובה 9 8 8 25 9 אוקראינה 9 2 12 23 10 קוריאה הדרומית 7 15 5 27

ערך מורחב – אתלטיקה באולימפיאדת אטלנטה (1996)

• מארי-ז'וזה פרק (צרפת צרפת), זכתה בשתי מדליות זהב, בריצת 200 מטר ובריצת 400 מטר בשיא אולימפי חדש של 48.25 שניות (נוכחי 2012).
• סווטלנה מסטרקובה (רוסיה רוסיה), זכתה בשתי מדליות זהב, בריצת 800 מטר ובריצת 1500 מטר.
• גייל דיברס (ארצות הברית ארצות הברית), זכתה בשתי מדליות זהב, בריצת 100 מטר ובריצת שליחות 4x100 מטר.
• גוון טורנס (ארצות הברית ארצות הברית), זכתה בשתי מדליות, מדליית זהב בריצת שליחות 4x100 מטר ומדליית ארד בריצת 100 מטר.
• ע'אדה שועאע (סוריה סוריה), זכתה במדליית זהב בקרב שבע ובכך הייתה לספורטאית הסורית הראשונה והיחידה שזכתה במדליית זהב אולימפית.
• מרלין אוטי (ג'מייקה ג'מייקה), זכתה ב-3 מדליות, 2 מדליות כסף בריצות ל-100 בתוצאה זהה למנצחת דיברס (10.94 שניות) ול-200 מטר ומדליית ארד בריצת שליחות 4x100 מטר.

• מייקל ג'ונסון (ארצות הברית ארצות הברית), זכה בשתי מדליות זהב בריצת 200 מטר בשיא עולם חדש של 19.32 שניות ובריצת 400 מטר בשיא אולימפי חדש והיה לאתלט הראשון בהיסטוריה שזוכה בשתי ריצות אלו באולימפיאדה.
• דונובן ביילי (קנדה קנדה), זכה בשתי מדליות זהב בריצת 100 מטר בשיא עולם חדש של 9.84 שניות ובריצת שליחים 4x100 מטר.
• קרל לואיס (ארצות הברית ארצות הברית), זכה בפעם הרביעית ברציפות בקפיצה לרוחק, הישג שקבע רק בן ארצו אל ארטר בזריקת דיסקוס.
• יאן ז'לזני (צ'כיה צ'כיה), הגן על תוארו בהטלת כידון.

נשים מקום נבחרת אוסטרליה אוסטרליה קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית הולנד הולנד

גברים מקום נבחרת הולנד הולנד ספרד ספרד אוסטרליה אוסטרליה

נבחרת הנשים של ארצות הברית זכתה במדליית זהב הקבוצתית לפני נבחרת רוסיה ונבחרת רומניה.

• ליליה פודקופייבה (אוקראינה אוקראינה), זכתה ב-3 מדליות, מהן 2 מדליות זהב, כולל בתחרות הקרב רב אישי ובתרגיל הקרקע ומדליית כסף בתרגיל הקורה.
• שאנון מילר (ארצות הברית ארצות הברית), זכתה בשתי מדליות זהב, בתחרות הקבוצתית ובתרגיל הקורה.
• סימונה אמנאר (רומניה רומניה), זכתה ב-4 מדליות, מדליית זהב בתרגיל סוס הקפיצות, מדליית כסף בתרגיל הקרקע ושתי מדליות ארד בתחרות הקבוצתית ובתחרות הקרב רב אישי.
• סבטלאנה חורקינה (רוסיה רוסיה), זכתה בשתי מדליות, מדליית זהב בתרגיל מקבילים מדורגים ומדליית כסף בתחרות הקבוצתית.

נבחרת הגברים של רוסיה זכתה במדליית זהב הקבוצתית לפני נבחרת סין ונבחרת אוקראינה.

• אלכסיי נמוב (רוסיה רוסיה), זכה ב-6 מדליות, מהן 2 מדליות זהב בתחרות הקבוצתית ובתרגיל סוס הקפיצות, מדליית כסף בתחרות הקרב רב אישי ו-3 מדליות ארד בתרגיל הקרקע, בתרגיל הסוס סמוכות ובתרגיל המתח.
• לי שיאושונג (הרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין), זכה ב-3 מדליות, מהן מדליית זהב אחת כולל בתחרות הקרב רב אישי ושתי מדליות כסף בתרגיל הקרקע ובתחרות הקבוצתית.
• ויטלי שרבו (בלארוס בלארוס), כוכב אולימפיאדת ברצלונה (1992) הסתפק ב-4 מדליות ארד, תחרות קרב רב אישי, סוס קפיצות, מקבילים ומתח.

מקום	נבחרת	ניקוד
	ספרד ספרד	38.933 נק'
	בולגריה בולגריה	38.866 נק'
	רוסיה רוסיה	38.365 נק'

• קטרינה סרבריאנסקה (אוקראינה אוקראינה), זכתה בתחרות קרב רב אישי

• לינדזי דבנפורט (ארצות הברית ארצות הברית), זכתה בטורניר היחידות
• ג'יג'י פרננדז ומרי ג'ו פרננדז (ארצות הברית ארצות הברית), זכו בטורניר הזוגות פעם שנייה ברציפות

• אנדרה אגאסי (ארצות הברית ארצות הברית), זכה בטורניר היחידים
• טוד וודברידג' ומארק וודפורד (אוסטרליה אוסטרליה), זכו בטורניר הזוגות

לראשונה נערך טורניר כדורגל לנשים במשחקים האולימפיים. נבחרת ארצות הברית זכתה במדליית זהב לאחר ניצחון במשחק הגמר על נבחרת סין 1–2. במדליית ארד זכתה נורווגיה שניצחה את נבחרת ברזיל 0–2.

נבחרת ניגריה זכתה במדליית הזהב לאחר ניצחון במשחק הגמר את נבחרת ארגנטינה בתוצאה של 2–3 משער בדקה ה-90. כבר בדקה ה-3 למשחק, הובילה ארגנטינה. ניגריה השוותה בדקה ה-28, אך ארגנטינה עלתה שוב ליתרון בדקה ה-50 שהחזיק מעמד עד לדקה ה-74. במדליית ארד זכתה נבחרת ברזיל שניצחה את נבחרת פורטוגל 0–5.

נשים מקום נבחרת ארצות הברית ארצות הברית הרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין נורווגיה נורווגיה

גברים מקום נבחרת ניגריה ניגריה ארגנטינה ארגנטינה ברזיל ברזיל

נשים מקום נבחרת דנמרק דנמרק קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית הונגריה הונגריה

גברים מקום נבחרת קרואטיה קרואטיה שוודיה שוודיה ספרד ספרד

נבחרת ספרד זכתה במדליית הזהב בכדורמים לאחר ניצחון על נבחרת קרואטיה 5–7. במדליית ארד זכתה נבחרת איטליה, האלופה יוצאת, לאחר ניצחון על נבחרת הונגריה 18–20.

מקום	נבחרת
	ספרד ספרד
	קרואטיה קרואטיה
	איטליה איטליה

נבחרת ארצות הברית זכתה במדליית זהב לאחר ניצחון במשחק הגמר על נבחרת ברזיל 87–111. במדליית ארד זכתה נבחרת אוסטרליה לאחר ניצחון על נבחרת אוקראינה 56–66.

נבחרת ארצות הברית זכתה במדליית זהב לאחר ניצחון במשחק הגמר על נבחרת יוגוסלביה 69–95. במדליית ארד זכתה נבחרת ליטא לאחר ניצחון על נבחרת אוסטרליה 74–80.

נשים מקום נבחרת ארצות הברית ארצות הברית ברזיל ברזיל אוסטרליה אוסטרליה

גברים מקום נבחרת ארצות הברית ארצות הברית יוגוסלביה יוגוסלביה ליטא ליטא

נשים מקום נבחרת קובה קובה הרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין ברזיל ברזיל

גברים מקום נבחרת הולנד הולנד איטליה איטליה יוגוסלביה יוגוסלביה

לראשונה נערך טורניר כדורעף חופים במשחקים האולימפיים, הן לגברים והן לנשים.

• : ברזיל ברזיל - ג'קי סילבה וסנדרה פירס
• : ברזיל ברזיל - מוניקה רודריגז ואדריאנה סמואל
• : אוסטרליה אוסטרליה - נטלי קוק וקרי פוטהרסט

• : ארצות הברית ארצות הברית - קארץ' קיראי וקנט סטפס
• : ארצות הברית ארצות הברית - מייק דוד ומייק ויטמארש
• : קנדה קנדה - ג'ון צ'יילד ומרק היס

• לורה פיסל (צרפת צרפת), זכתה בשתי מדליות זהב בתחרות הדקר האישי ובתחרות הדקר הקבוצתי
• לאורה בדאה (רומניה רומניה), זכתה בשתי מדליות, מדליית זהב בתחרות רומח אישי ומדליית כסף בתחרות רומח קבוצתי.
• ולנטינה וצאלי (איטליה איטליה), זכתה בשתי מדליות, מדליית זהב בתחרות רומח קבוצתי ומדליית כסף בתחרות רומח אישי.
• ג'ובנה טריליני (איטליה איטליה), זכתה בשתי מדליות זהב, מדליית זהב בתחרות רומח קבוצתי ומדליית ארד בתחרות רומח אישי.

• סטניסלב פוזניאקוב (רוסיה רוסיה), זכה בשתי מדליות זהב בתחרות חרב אישי ובתחרות חרב קבוצתי.
• אלכסנדר בקאטוב (רוסיה רוסיה), זכה בשתי מדליות, מדליית זהב בתחרות דקר אישי ומדליית כסף בתחרות דקר קבוצתי.

ערך מורחב – שחייה באולימפיאדת אטלנטה (1996)

שישה שחיינים זכו ב-4 מדליות כל אחד.

• אמי ואן דיקן (ארצות הברית ארצות הברית), זכתה ב-4 מדליות זהב, במשחה ל-50 מטר חופשי, במשחה ל-100 מטר פרפר ובשני משחי שליחות.
• מישל סמית' (אירלנד אירלנד), זכתה ב-4 מדליות, מהן 3 מדליות זהב במשחים ל-200 ול-400 מטר מעורב אישי ובמשחה ל-400 מטר חופשי ומדליית ארד אחת במשחה ל-200 מטר פרפר.
• ג'ני תומפסון (ארצות הברית ארצות הברית), זכתה ב-3 מדליות זהב כולם במשחי השליחות.
• אנג'ל מרטינו (ארצות הברית ארצות הברית), זכתה ב-4 מדליות, 2 מדליות זהב במשחי השליחות ו-2 מדליות ארד במשחה ל-100 מטר חופשי ובמשחה ל-100 מטר פרפר.
• פני היינס (דרום אפריקה דרום אפריקה), זכתה בשתי מדליות זהב במשחים ל-100 ול-200 מטר חזה וקבעה את השיא האולימפי היחידי לנשים במשחה ל-200 מטר לחזה.
• לי ג'ינגהי (הרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין), זכתה ב-3 מדליות, מדליית זהב אחת במשחה היוקרתי ביותר ל-100 מטר חופשי ושתי מדליות כסף במשחה ל-50 מטר חופשי ובמשחה שליחות 4x100 מטר חופשי.
• קריסטינה אגרסגי (הונגריה הונגריה), זכתה בפעם השלישית ברציפות במשחה ל-200 מטר גב. השחיינית השנייה בהיסטוריה של השחייה האולימפית מתוך שתיים (דון פרייזר) שזכתה באותו משחה בשלוש אולימפיאדות רצופות.

• אלכסנדר פופוב (רוסיה רוסיה), זכה ב-4 מדליות, 2 מדליות זהב במשחים ל-50 ול-100 מטר חופשי וב-2 מדליות כסף במשחי שליחים.
• גארי הול ג'וניור (ארצות הברית ארצות הברית), זכה ב-4 מדליות, 2 מדליות זהב במשחי שליחים וב-2 מדליות כסף במשחים ל-50 ול-100 מטר חופשי.
• דניס פנקרטוב (רוסיה רוסיה), זכה ב-3 מדליות, 2 מדליות זהב במשחים ל-100 ול-200 מטר פרפר ומדליית כסף אחת במשחה שליחים 4x100 מטר מעורב.
• דניון לואדר (ניו זילנד ניו זילנד), זכה ב-2 מדליות זהב במשחים ל-200 ול-400 מטר חופשי.
• ג'וש דייוויס (ארצות הברית ארצות הברית), זכה ב-3 מדליות זהב כולן במשחי השליחים.
• ג'ף ראוס (ארצות הברית ארצות הברית), זכה בשתי מדליות זהב במשחה ל-100 מטר גב ובמשחה שליחים 4x100 מטר מעורב.
• ג'ון אולסן (ארצות הברית ארצות הברית), זכה בשתי מדליות זהב כולן במשחי השליחים.

ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת אטלנטה (1996)

לאולימפיאדה זו, שלחה ישראל משלחת בת 25 ספורטאים, ובהם גל פרידמן, לימים זוכה מדליית הזהב האולימפית הראשון בישראל. במשחקים האולימפיים באטלנטה הצליח גל פרידמן לזכות במדליית ארד בתחרות גלשני מיסטרל, ולהיות הישראלי השלישי שזוכה במדליה אולימפית כלשהי.

בנוסף לו, העפיל דני קרסנוב לגמר בקפיצה במוט, וסיים במקום ה-11, תוך שהוא זוכה להיות הישראלי הראשון שמצליח להגיע לשני שלבי גמר ברציפות.

הצלחה נוספת הייתה של נבחרת השחייה הישראלית ב-4X100 מעורב, שהצליחה לראשונה להגיע לגמר בענף השחייה. השחיינים איתן אורבך, ודים אלכסייב, דן קוטלר ויואב ברוק סיימו את מקצה המוקדמות בתוצאת שיא ישראלי של 3:42.24 דקות, שהקנה להם את העלייה לגמר, בו סיימו במקום השמיני.

זוכי המדליות בברצלונה, אורן סמדג'ה ויעל ארד, השתתפו במשחקים האולימפיים באטלנטה, אך לא הצליחו לשחזר את הישגיהם. יעל ארד הפסידה בקרב על המדליה ודורגה במקום החמישי. באותו מקום דורג גם גוצ'ה ציציאשווילי בענף ההיאבקות בסגנון יווני-רומי.

• המשחקים הפאראלימפיים אטלנטה (1996)
• יהודים באולימפיאדת אטלנטה

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אולימפיאדת אטלנטה (1996)

• אתר האינטרנט הרשמי של אולימפיאדת אטלנטה (באנגלית)
• אתר של הוועד האולימפי
• הדו"ח הרשמי - 1
• הדו"ח הרשמי - 2
• הדו"ח הרשמי - 3
• אולימפיאדת אטלנטה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

המשחקים האולימפיים (קיץ)

אתונה (1896) • פריז (1900) • סנט לואיס (1904) • אתונה (1906) • לונדון (1908) • סטוקהולם (1912) • אנטוורפן (1920) • פריז (1924) • אמסטרדם (1928) • לוס אנג'לס (1932) • ברלין (1936) • לונדון (1948) • הלסינקי (1952) • מלבורן (1956) • רומא (1960) • טוקיו (1964) • מקסיקו סיטי (1968) • מינכן (1972) • מונטריאול (1976) • מוסקבה (1980) • לוס אנג'לס (1984) • סיאול (1988) • ברצלונה (1992) • אטלנטה (1996) • סידני (2000) • אתונה (2004) • בייג'ינג (2008) • לונדון (2012) • ריו דה ז'ניירו (2016) • טוקיו (2020)[א] • פריז (2024) • לוס אנג'לס (2028) • בריזבן (2032) אולימפיאדות שבוטלו: 1916 • 1940 • 1944 ^ בעקבות מגפת הקורונה, נדחו המשחקים בשנה והתקיימו בפועל ב-2021

אצטדיוני אולימפיאדות הקיץ

אתונה, 1896 • פריז, 1900 • סנט לואיס, 1904 • אתונה, 1906 • לונדון, 1908 • סטוקהולם, 1912 • ברלין, 1916 • אנטוורפן, 1920 • פריז, 1924 • אמסטרדם, 1928 • לוס אנג'לס, 1932 • ברלין, 1936 • הלסינקי, 1940 • לונדון 1944 • לונדון, 1948 • הלסינקי, 1952 • מלבורן, 1956 • רומא, 1960 • טוקיו, 1964 • מקסיקו סיטי, 1968 • מינכן, 1972 • מונטריאול, 1976 • מוסקבה, 1980 • לוס אנג'לס, 1984 • סיאול, 1988 • ברצלונה, 1992 • אטלנטה, 1996 • סידני, 2000 • אתונה, 2004 • בייג'ינג, 2008 • לונדון, 2012 • ריו דה ז'ניירו, 2016 • טוקיו, 2020 • פריז, 2024 • לוס אנג'לס 2028