|
פלאונטולוגיה
  פָּלֵאוֹנְטוֹלוֹגִיה (באנגלית: Paleontology) היא תחום מחקר מדעי של היצורים החיים שהתקיימו לפני, ולפעמים כולל, תחילת עידן ההולוקן (התקופה הגאולוגית הנוכחית שהחלה בערך לפני 11,700 שנה). התחום כולל חקר מאובנים (שהם סימנים שהשאירו בעלי חיים וצמחים מתקופות קודמות, בשכבות האדמה השונות, בהם גם בעלי חיים שנכחדו כגון הדינוזאורים). בעשרות השנים האחרונות נחקרים גם מיקרו מאובנים של חד תאיים שמאפשרים לחקור את ההיסטוריה הרחוקה של התפתחות החיים. התחום מאפשר לסווג אורגניזמים, לחקור את האנטומיה שלהם, ואת האינטראקציות שלהם זה עם זה ועם הסביבה שלהם (הפליאוקולוגיה שלהם). תצפיות פליאונטולוגיות תועדו עוד בהמאה ה-5 לפנה"ס, אך התחום התבסס כענף מדעי במאה ה-18 כתוצאה מעבודתו של ז'ורז' קיווייה על אנטומיה השוואתית, והתפתח במהירות במהלך המאה ה-19. המונח נמצא בשימוש מאז 1822, ומקורו מיוונית: פלאו (παλαιός) פירושו ישן, און (ὄν) פירושו "קיים, יצור", לוגיה (λογία) פירושו "תורה", "לימוד" או "מחשבה". בניגוד לפלאונטולוגיה, עוסקת הנאונטולוגיה בחקר היצורים בני זמננו או בכאלו שנכחדו בעת החדשה. לעיתים נעזרים חוקרים בשיטות משני הענפים גם יחד. לפלאונטולוגיה מספר ענפי משנה, בהם:
בקרב הציבור הרחב ידועה בעיקר הפלאוזואולוגיה ובפרט הפלאונטולוגיה של בעלי חוליות. תחום הפלאונטולוגיה של בעלי החוליות מפותח ביותר מכיוון שהשלדים והעצמות של בעלי חוליות הם עצמים קשים הנוטים להתאבן. הדינוזאורים הם אולי נושא המחקר המפורסם והמזוהה ביותר של הפלאונטולוגיה. המחקר הפלאונטולוגי משלב בין מספר תחומי ידע, העיקריים שבהם הם ביולוגיה, אנטומיה (ובפרט אוסטאולוגיה – חקר מבנה העצם (אנ') – כאשר חוקרים מאובני בעלי חוליות), טפונומיה, מדעי כדור הארץ וגאולוגיה. במחקר הפלאונטולוגי יש מספר סוגי התמחות ומחקר:
ראו גםקישורים חיצוניים
|
