ולשים

ולשים
Cymry

אוכלוסייה
5.288 מיליון (בערך)
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים
ויילס ויילס – 2,000,000 ארצות הברית ארצות הברית – 2,000,000 אנגליה אנגליה – 610,000 קנדה קנדה – 475,000 (כולל אלה ממוצא מעורב) אוסטרליה אוסטרליה – 126,000 ארגנטינה ארגנטינה – 50,000 סקוטלנד סקוטלנד – 17,000 ניו זילנד ניו זילנד – 10,000
שפות
ולשית, אנגלית
דת
נצרות, לא דתיים
קבוצות אתניות קשורות
בְּרֵטונים, קורְנים, מַנְקְסים, אנגלים, סקוטים, אירים, סקוטים של אלסטר

ולשים (בוולשית: Cymry) הם קבוצה אתנית ועם המזוהים עם ויילס והשפה הוולשית שהיא ענף בשפות הקלטיות. הוולשים מהווים כ-90 אחוזים מתושבי ויילס, אחת האומות המרכיבות את הממלכה המאוחדת.

האזכור הראשון של הוולשים במקורות מגיע מהרומאים ששלטו בבריטניה בסוף העת העתיקה. הם נתקלו בשבטים ולשים בשם ארדווקים, דמטאי וסילורים. השבטים האלה דיברו בניב של השפה הברטונית והדעה המקובלת היא שהשבטים האלה הגיעו לבריטניה מאירופה היבשתית במאות השנים הקודמות למפגש עם הרומאים. עם זאת, יש ארכאולוגים הטוענים שאין עדות להגירה גדולה לבריטניה בתקופה הנדונה (תקופת הברזל). כמו כן, יש טענה שהשפות ההודו-אירופאיות היו שגורות בבריטניה כבר בתקופה הנאוליתית המאוחרת וייתכן שהשפה הברטונית התפתחה בבריטניה ולא יובאה לשם מאירופה היבשתית.

התהליך שבמהלכו השבטים השונים החלו לזהות את עצמם כעם ולשי אחד איננו נהיר די הצורך. האזכור הראשון של המילה "קאמרי" (השם שבו הוולשים קוראים לעצמם) הוא מפואמה המתוארכת לשנת 633. בפואמה זו, המילה מתייחסת לשטח של ויילס ואולי גם לשטח של צפון בריטניה, ולא לעם הוולשי. בהדרגה, שם הטריטוריה היה מזוהה עם העם היושב עליו.

במחצית הראשונה של המאה ה-19 אירע גידול ניכר באוכלוסייתה של ויילס מכחצי מיליון בני אדם ליותר ממיליון נפשות. המספר עבר את שני מיליון בשנת 1911. הגידול בוויילס התרחש במקביל לגידול באוכלוסייה בכל האיים הבריטיים והסיבות שתרמו לכך היו פיתוח התעשייה, שיפור הרפואה, הקטנת תמותת תינוקות ועוד.

מבין 2.96 מיליוני תושביה של ויילס (נכון ל-2006), מעריכים כי הוולשים מהווים קרוב ל-90 אחוזים, כ-2.6 מיליון. עוד כ-900,000 ולשים חיים בשאר חלקי הממלכה המאוחדת, רובם הגדול באנגליה, ובסך הכל חיים בה 3.5 מיליון וולשים מתוך כ-60 מיליון תושבים. בארצות הברית חיים 1.7 מיליון תושבים ממוצא ולשי, על-פי מפקד האוכלוסין של 2000, ובקנדה כ-350,000. אוכלוסיות קטנות יותר ממוצא וולשי קיימות גם באוסטרליה, ניו זילנד וארגנטינה.

על-פי סקר משנת 2001, כ-20 אחוז מתושבי ויילס שולטים שליטה מלאה בשפה הוולשית, ועוד כ-28 אחוזים מבינים את השפה^[1].

השפה המסורתית של הוולשים היא הוולשית. שפה זו היא ענף של השפות הקלטיות. היא נפוצה בוויילס, עמק צ'ובוט, קהילת מהגרים ולשים בפטגוניה אשר בארגנטינה ובמקומות נוספים. במפקד האוכלוסין שנערך בשנת 2001 נמצא כי 20.5% מתושבי ויילס דוברים ולשית - גידול מהתוצאה שהתקבלה במפקד שנערך בשנת 1991 שלפיו רק 18.5% דיברו ולשית.

רב הוולשים הם נוצרים פרוטסטנסטים המבקרים בכנסייה הוולשית (ענף שהתפצל מהכנסייה האנגליקנית) או בכנסייה הפרסביטריאנית. כנסיות נוספות פועלות בוויילס, אך רק ולשים מעטים מבקרים בהן. לפי המפקד של שנת 2001, בערך 10% מהוולשים מבקרים באופן קבוע בכנסייה, אם כי כ-70% הגדירו את עצמם כמאמינים בנצרות בדרגה זו או אחרת.

מקורה של המוזיקה המסורתית בוויילס בתרבות הקלטית, והיא קרובה למוזיקה המסורתית של אירלנד וסקוטלנד. למוזיקה המסורתית הוולשית יש כמה מאפיינים ייחודיים בכלים מוזיקליים וסוגי שירים. מוזיקאים ולשים נאלצים להתמודד עם סוגות מתחרות דוגמת הרוק והפופ הנפוצים גם הם בוויילס. לעיתים, יש לשחזר מסורות נשכחות על מנת להפיק את הצלילים הישנים. לצד המוזיקה המסורתית יש פריחה של מוזיקה מודרנית (הן בוולשית והן באנגלית).

מדיה וקבצים בנושא ולשים בוויקישיתוף

• מפקד האוכלוסין משנת 2001