he באטון רוז'

באטון רוז'
**Baton Rouge**
סמל באטון רוז'	דגל באטון רוז' דגל באטון רוז'
	מראה מהאוויר של חוף הנהר בעיר
מדינה	ארצות הברית
מדינה	לואיזיאנה
מחוז	מחוז מזרח באטון רוז'
ראש העיר	שרון וסטון ברום
תאריך ייסוד	1699 ; הפכה לעיר: 16 בינואר 1817
שטח	229.61 קמ"ר
גובה	14 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	227,470 (2020)
‑ במטרופולין	802,484 (2011)
‑ צפיפות	1,015.94 נפש לקמ"ר (2020)
קואורדינטות	30°27′29″N 91°8′25″W / 30.45806°N 91.14028°W
אזור זמן	UTC -6
	http://www.brgov.com
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת ארצות הברית רגילה) וושינגטון ניו יורק לוס אנג'לס שיקגו סן פרנסיסקו אטלנטה דאלאס יוסטון בוסטון סיאטל מיאמי ה; א; ט; ל; נ; ט; י; ה; ש; ק; ט; מפרץ; מקסיקו; קנדה מקסיקו איי; בהאמה; באטון רוז'
דמוגרפיה
אוכלוסייה לפי גזעים
	לבנים: 45.7%; שחורים: 50.02%; אסיאתים: 2.62%; אינדיאנים: 0.18%; מעורבים, פולינזים ואחרים: 1.48%;
1.72%	היספנים ולטינים (מכל מוצא גזעי)
	מבנה המשפחות
משקי בית	88,973
משפחות עם ילדים מתחת; לגיל 18	28.1%
אחוז הזוגות הנשואים	35.8%
אחוז האימהות החד הוריות	19.0%
גודלה של משפחה ממוצעת	3.12
	אוכלוסייה לפי גילאים
מתחת לגיל 18	24.4%
גילאים 18 - 24	17.5%
גילאים 25 - 44	27.2%
גילאים 45 - 64	19.4%
מעל גיל 65	11.4%
גיל ממוצע	30
	אוכלוסייה לפי מגדר (על כל 100 נשים יש:)
יחס הנשים לגברים	90.5
יחס מעל גיל 18	86.3
	אוכלוסייה לפי הכנסה (דולרים לשנה)
הכנסה חציונית לבית אב	$30,368
הכנסה חציונית למשפחה	$40,266
הכנסה לנפש	$18,512
	שיעור האוכלוסייה מתחת לקו העוני
שיעור כללי	18%
שיעור המשפחות	24%
שיעור האוכלוסייה; מתחת לגיל 18	31.4%
שיעור האוכלוסייה; מעל לגיל 65	13.6%
	הכנסה לפי מגדר ($ בשנה)
הכנסה חציונית לגברים	$34,893
הכנסה חציונית לנשים	$23,115

באטון רוז' (באנגלית: Baton Rouge) היא עיר הבירה של מדינת לואיזיאנה שבארצות הברית, והשנייה בגודלה מבין ערי המדינה. כמו כן, היא בירת מחוז מזרח באטון רוז' שבמדינה. בעיר מתגוררים 227,470 תושבים (2020).

היסטוריה

התקופה הצרפתית (1699–1763)

שמה של העיר - "באטון רוז'" (בצרפתית: "מוט אדום") ניתן לה על ידי המגלה הצרפתי פייר לה מואן ד'איברוויל אשר עמד בראש משלחת מגלים בת 200 איש בשנת 1699. ב-17 במרץ בשנה זו ראה איברוויל על גדת נהר המיסיסיפי, במקום בו עומד כיום קמפוס אוניברסיטת סאות'רן, מוט עץ ברוש צבוע אדום שעליו גופות בעלי חיים וראשי דגים (ככל הנראה עמוד סימון גבול בין שבטי האינדיאנים ההומה והביוגולה). ד'איברוויל קרא למקום על שם מוט הסימון. המוצב הראשון במקום הוקם על ידי הצרפתים בשנת 1718 במטרה להגן על נתיב המסחר לניו אורלינס.

התקופה הבריטית (1763–1779)

ב-10 בפברואר 1763, נחתם הסכם פריז בו הסכימה צרפת למסור את שטחיה באמריקה הצפונית לבריטניה וספרד. אזור ניו אורלינס והשטחים ממערב לנהר המיסיסיפי הועברו לשליטת ספרד, ואילו השטחים שממזרח לנהר, למעט העיר ניו אורלינס, הועברו לשליטה הבריטית. באטון רוז', שנוסדה בשנת 1699 הפכה לאתר בעל חשיבות אסטרטגית, בשל מיקומה בקרבת הגבול בין שטחי מושבת פלורידה המערבית והשטחים הספרדיים.

הבריטים הקימו במקום מצודה שנקראה פורט ניו ריצ'מונד והחלו לפתח את העיר סביב המצודה. במהלך מלחמת העצמאות האמריקאית נותרה המושבה נאמנה לכתר הבריטי.

בשנת 1778, הכריזה צרפת מלחמה על בריטניה, ובשנת 1779 הצטרפה ספרד למלחמה זו, שבמסגרתה יצא מושל פלורידה, דון ברנארדו דה גאלווז, בראש צבא של כ-1,400 חיילים וכבש את פורט ניו ריצ'מונד. לאחר הכיבוש, שונה שם המוצב ל-"פורט סאן קארלוס".

התקופה הספרדית (1779–1810)

בשנת 1805 מנהלן העיר מטעם השלטון הספרדי, דון קרלוס לואיס בושר דה גרנד פרי הורה על תכנון העיר. השכונה שתוכננה על ידו מכונה כיום "העיר הספרדית". בשנת 1806 תוכנן האזור המכונה כיום "בורגארד טאון" (Beauregard Town). בתקופה זו התיישבו בעיר איכרים ממוצא גרמני שהיגרו לאזור באטון רוז' מפנסילבניה.

רפובליקת פלורידה המערבית (1810)

בשנת 1803 בעקבות רכישת לואיזיאנה השתלטה ארצות הברית על השטחים שממערב לפלורידה המערבית הספרדית. עיר המוצב באטון רוז' הפכה למוצב הקדמי הספרדי היחיד על נהר המיסיסיפי. רבים מתושבי העיר תמכו במרד בשלטון הספרדי המקומי. ב-23 בספטמבר 1810 החל המרד, ותושבי העיר השתלטו על מפקדת הצבא בעיר, והניפו את דגל בוני בלו - דגל הרפובליקה העצמאית של מערב פלורידה. המרד דוכא לאחר 24 ימים, והעיר סנט פרנסיוויל, בירת רפובליקת מערב פלורידה נכבשה על ידי כוחות צבא ספרדיים שנשלחו מפלורידה.

בעקבות כיבוש הרפובליקה על ידי הכוחות הספרדיים שלח נשיא ארצות הברית ג'יימס מדיסון כוחות צבא בראשותו של וו. סי. סי. קליירובורן מניו אורלינס במטרה לכבוש את שטחי הרפובליקה. ה"תירוץ" הרשמי היה ששטחים אלו היו חלק משטחי רכישת לואיזיאנה. השטח נכבש על ידי צבא ארצות הברית ב-10 בדצמבר 1810.

מדינת לואיזיאנה (1812–1860)

בשנת 1812 הפכה לואיזיאנה לאחת ממדינות ארצות הברית. העיר באטון רוז' נותרה מוצב צבאי בשל חשיבותה האסטרטגית. בין השנים 1819–1822 נבנו בעיר מבנים עבור כוחות צבא אמריקאיים, שלימים היו מוצב השליטה במהלך מלחמת ארצות הברית–מקסיקו (1846–1848). המבנים (מבני הפנטגון - "Pentagon Barracks") נבנו בפיקוחו של זאכרי טיילור, לימים נשיא ארצות הברית. בשנות ה-30 נבנו בעיר מצבורי תחמושת עבור צבא ארצות הברית (מבנה שכיום נקרא: "בית הנשק הישן" - the "Old Arsenal").

בשנת 1825 ביקר בעיר המרקיז דה לה פאייט במהלך סיורו ברחבי ארצות הברית. נערכה עבורו קבלת פנים מפוארת ואחד הרחובות הראשיים בעיר (עד אז "רחוב סקונד") נקרא על שמו.

בשנת 1846 החליט בית המחוקקים של המדינה (שישב עד אז בניו אורלינס) להעביר את בירת המדינה לבאטון רוז' (בדומה למגמה של בתי מחוקקים רבים בארצות הברית, במטרה להוציא את בירת המדינה מהעיר הגדולה במדינה). באותה עת הייתה ניו אורלינס העיר הרביעית בגודלה בארצות הברית - התגוררו בה כ-102,000 תושבים (1840) בעוד שבבאטון רוז' התגוררו 2,269 תושבים. האדריכל הניו יורקי ג'יימס דייקין נשכר על מנת לתכנן את בניין הקפיטול (בניין בית המחוקקים) של המדינה. דייקין תכנן מבנה בסגנון ביניימי - ניאו גותי (בשונה מבנייני הקפיטול של מדינות רבות אחרות בארצות הברית, המחקה את בניין הקפיטול בוושינגטון הבירה) מבנה זה, שזכה לשבחים רבים בתקופתו, היה שנוא על רבים (ובהם מארק טוויין בספרו "חיים על המיסיסיפי" שאמר שהמבנה "פתטי").

מלחמת האזרחים (1860–1865)

בינואר 1861, בעקבות הבחירות שנערכו בשנת 1860 במסגרתם נבחר אברהם לינקולן לנשיא ארצות הברית, ולאור עמדותיו של הנשיא בשאלת העבדות, התכנס בית המחוקקים של לואיזיאנה והחליט לפרוש מארצות הברית ברוב של 112 למול 17 מתנגדים. כשליש מהגברים תושבי העיר התנדבו לצבא קונפדרציית המדינות של אמריקה, והתאגדו במספר גדודים ובהם: רובאי השקנאי ("פליקן רייפלז" - Pelican Rifles), רובאי הדלתא ("דלתא רייפלז" - the Delta Rifles), המשמר הקריאולי (the Creole Guards) ו"מגיני באטון רוז'" (the Baton Rouge Fencibles). עם זאת, בשל מספר התושבים המועט של העיר (5,429 תושבים בשנת 1860) בחרו מנהיגי צבא הקונפדרציה ליסוג משטח העיר בלא קרב, ובשנת 1862 נכנסו כוחות צבא ארצות הברית אל העיר. ניסיון של צבא הקונפדרציה לשחרר את העיר נכשל, והעיר ספגה נזק רב.

שלהי המאה ה-19 וראשית המאה ה-20

בעקבות ניצחון מדינות הצפון במלחמת האזרחים, ושחרור העבדים, החלה הגירה של עבדים מאזורי הכפר אל הערים, ובהם אל העיר באטון רוז'. בעוד שבשנת 1860 כ-30% מתושבי העיר היו שחורים, בשנת 1880 היו כ-60% מתושבי העיר שחורים. רק בשנת 1920 השתוותה אוכלוסיית הלבנים לאוכלוסיית השחורים בעיר. בשנת 1880 השתקמה העיר מהמלחמה הן כלכלית והן מבחינה מבנית, אולם מספר תושבי העיר נשאר כמעט כשהיה לפני המלחמה - 7,197 תושבים, ושטחה של העיר נותר בלא שינוי. קישור העיר במסילות ברזל ללואיסוויל, לניו אורלינס ובהמשך לטקסס איפשר את פיתוחה של העיר בשנות ה-90 של המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20. בתקופה זו נבנו מערכות הביוב של העיר, העיר חוברה לרשת החשמל ונבנו מבני ציבור ובהם בתי ספר, ומחלקת בריאות ציבורית. בראשית המאה ה-20 רוצפו רחובות העיר. מדינת לואיזיאנה מימנה הקמת בית ספר מדינתי לעיוורים ולחרשים בעיר, וכן אוניברסיטת מדינת לואיזיאנה עברה אל העיר מפיינויל, ואוניברסיטת סאות'רן עברה מניו אורלינס לסקוטלנדוויל הסמוכה לגבול המונסיפלי הצפוני של באטון רוז'.

בשנת 1909 הוקמו בעיר בתי הזיקוק של חברת סטאנדארד אוייל הטקסנית, לימים אקסון, המהווה עד היום את המעסיק הפרטי העיקרי של תושבי העיר.

בשנות ה-30 של המאה ה-20 החלה בניית קפיטול מדינת לואיזיאנה על פי תכנונו של האדריכל יואי פ. לונג. מבנה זה הוא מבנה השלטון המדינתי הגבוה ביותר בארצות הברית. עם סיום הקמתו הפך מבנה הקפיטול הישן למוזיאון.

בסוף שנות ה-40 אוחדו הערים באטון רוז' ומזרח באטון רוז'.

מאז שנת 2000 החלה ירידה במספר התושבים הלבנים של העיר - ובהתאם ירידה במספר התושבים הכולל של העיר. ירידה זו באוכלוסייה נמשכה עד שנת 2005.

אוכלוסייה^[1]
1950	125,629
1960	152,419
1970	165,963
1980	219,419
1990	219,531
2000	227,818
2004	224,097

הוריקן קתרינה

ב-29 באוגוסט 2005 פגע הוריקן קתרינה בעיר. ההוריקן גרם נזקים פיזיים, ובעיקר הפיל עצים וניתק קווי חשמל, אולם מדובר בנזק מועט יחסית לנזקים שנגרמו לניו אורלינס הסמוכה. פליטים רבים מניו אורלינס מצאו מקלט בעיר והעיר שימשה כמפקדה עבור כוחות הסיוע המדינתיים והפדרליים שניסו לסייע לניו אורלינס. בתי הספר בעיר ומרכזי הכנסים הפכו למגורים עבור המפונים, ומגרשי הספורט בעיר וכן מרז פיט מרביץ' הפכו לבתי חולים לשעת חירום. פצועים הובאו אל העיר במסוקים מניו אורלינס, קיבלו בעיר טיפול ראשוני ובהמשך הוטסו ללאפייטוויל הסמוכה. מספר הפליטים הרב הכפיל את אוכלוסיית העיר מ-228,000 תושבים ל-450,000. גידול זה במספר התושבים הביא לקשיים במציאת מקומות לימוד לילדי הפליטים ולפקקי תנועה בעיר בכל שעות היממה. בחלקה השני של שנת 2006, עם חזרת חלק מהפליטים לבתיהם, פחתה אוכלוסיית העיר ל-412,000 תושבים.

גאוגרפיה

שטחה הכולל של העיר 204.8 קמ"ר מהם 199 קמ"ר שטחי יבשה ו-5.7 קמ"ר (2.81%) שטחי מים.

אקלים

אקלימה של העיר הוא אקלים סוב טרופי חם ולח. החורף קצר ומתון, וחודשי הקיץ חמים, לחים וכן מרובים במשקעים. לעיתים נדירות יורד בעיר שלג (הפעם האחרונה הייתה בשנת 2004).

אקלים בבאטון רוז', לואיזיאנה (שדה התעופה המטרופוליני באטון רוז', טמפ' נורמליות 1991–2020, טמפ' קיצוניות 1892–הווה)
חודש	ינואר	פברואר	מרץ	אפריל	מאי	יוני	יולי	אוגוסט	ספטמבר	אוקטובר	נובמבר	דצמבר	שנה
שיא טמפרטורה מרבית (C°)	29	31	34	36	38	39	39	43	40	37	32	31	43
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°)	16.8	19.2	22.8	26.2	29.9	32.5	33.3	33.4	31.5	27.2	21.7	17.9	26.1
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°)	5.3	7.4	10.6	13.8	18.4	21.9	23.2	22.9	20.5	14.5	8.8	6.3	14.4
שיא טמפרטורה מזערית (C°)	−13	−17	−7	−1	4	12	14	14	6	−1	−6	−13	−17
משקעים ממוצעים (מ"מ)	162	112	113	129	133	164	129	162	112	123	99	135	1,573
מקור: NOAA^[2]^[3]

השכלה

אצטדיון טייגר באוניברסיטת מדינת לואיזינה

בעיר באטון רוז' קמפוסים של האוניברסיטאות והמכללות:

אוניברסיטת מדינת לואיזיאנה - ספינת הדגל של מערכת אוניברסיטאות מדינת לואיזיאנה
אוניברסיטת סאות'רן - ספינת הדגל של מערכת אוניברסיטאות סאות'רן
המכללה הקהילתית באטון רוז'
מכללת גבירתנו של האגם
אוניברסיטת פינקס (קמפוס באטון רוז')

תחבורה

את העיר חוצים מספר כבישים בינעירוניים ובינמדינתיים ראשיים ובהם כביש בינמדינתי I-10, כביש בינמדינתי 110 (ה- I-110), כביש בינמדינתי 12 (ה- I-12). כבישים ראשיים נוספים המגיעים אל העיר הם ה-US 190 וה-US 61.

רחובות העיר ממוספרים בשתי וערב משני הרחובות המרכזיים - שדרות נורת' (North Blvd.) ודרך הנהר ("River Road" - דרך ריוור).

קיימת תוכנית לבניית כביש טבעתי סביב העיר, אשר יקושר ל־I-110. תוכניות נוספות מציעות להקים בעיר מערכת רכבת קלה.

בעיר פועל שדה התעופה המטרופוליני באטון רוז'.