he 2023 בישראל

2023 בישראל (ה'תשפ"ג - ה'תשפ"ד) היא השנה בה מדינת ישראל ציינה 75 שנים להקמתה. האירוע הבולט בה היה טבח שבעה באוקטובר שהביאה לפרוץ מלחמת חרבות ברזל.

הנהגה

נשיא המדינה – יצחק הרצוג
ראש ממשלת ישראל השלושים ושבע – בנימין נתניהו
יושב ראש הכנסת העשרים וחמש – אמיר אוחנה
נשיא בית המשפט העליון – אסתר חיות עד 16 באוקטובר, מאז עוזי פוגלמן
ראש המטה הכללי – אביב כוכבי עד 16 בינואר, מאז הרצי הלוי
מפכ"ל המשטרה – קובי שבתאי

אירועים בולטים

4 בינואר – שר המשפטים יריב לוין מציג את הרפורמה המשפטית
7 בינואר – תחילת ההפגנות נגד הרפורמה המשפטית במסגרת המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים ושבע.^[1]
16 בינואר – טקס החלפת הרמטכ"לים והענקת הדרגות לרמטכ"ל הנכנס רב-אלוף הרצי הלוי.
18 בינואר – בג"ץ דרעי: בית המשפט העליון פסק כי יו"ר ש"ס, אריה דרעי פסול מלכהן בתפקידיו כשר הפנים והבריאות, זאת לאחר מספר עתירות שהוגשו בנושא.
22 בינואר – יו"ר מפלגת ש"ס אריה דרעי, פוטר על ידי ראש הממשלה מכל תפקידיו כשר בממשלה לאחר פסיקת בית המשפט.
26 במרץ – ראש הממשלה בנימין נתניהו מודיע על כוונתו לפטר את שר הביטחון יואב גלנט לאחר שגלנט קרא לעצירה מיידית של חקיקת הרפורמה המשפטית. ההצהרה הובילה למחאה המונית בעשרות מוקדים בישראל במקביל.
27 במרץ – המשך המחאות ברחבי הארץ בעקבות פיטורי שר הביטחון יואב גלנט הובילה להכרזה של הסתדרות העובדים על שביתה כללית במשק. עקב כך, ראש הממשלה בנימין נתניהו מודיע על השהיית הרפורמה במערכת המשפט עד ל-30 באפריל, פתיחת מושב הקיץ של הכנסת.
13 במאי – נועה קירל ייצגה את ישראל בתחרות האירוויזיון והגיעה למקום ה-3 עם השיר Unicorn
11 ביוני – נבחרת הנוער של ישראל בכדורגל מנצחת את נבחרת הנוער של קוריאה הדרומית וזוכה לראשונה במקום השלישי במונדיאליטו.
17 ביולי – נחתם בין משרד האוצר וההסתדרות הסכם מסגרת במגזר הציבורי, לראשונה מזה 7 שנים, הכולל העלאות שער של 11% וקיצור שבוע העבודה באופן הדרגתי מ-42 ל-40 שעות.^[2]
24 ביולי – צמצום עילת הסבירות - אושרה ההצעה לצמצום עילת הסבירות כחלק מהרפורמה המשפטית בקריאה שנייה ושלישית ברוב של 64 תומכים ו-0 מתנגדים.
18 באוגוסט – נפתח הקו האדום שהוא קו הרכבת הקלה המרכזי והראשון שיצא לפועל כחלק ממערכת הרכבת הקלה בגוש דן.

הסכסוך הישראלי-פלסטיני

ערכים מורחבים – פיגועי טרור נגד ישראלים בישראל ובשטחים ב-2023, גל הטרור בישראל (2023)

16 בינואר – ארגון הטרור חמאס מפרסם לראשונה סרטון ובו לכאורה מוצג השבוי אברה מנגיסטו.
27 בינואר – פיגוע הירי בנווה יעקב, פיגוע ירי בו מחבל פלסטיני רצח שבעה בני אדם ופצע שלושה נוספים בדרגות פציעה שונות.
10 בפברואר – פיגוע הדריסה בשכונת רמות, פיגוע דריסה בו מחבל פלסטיני רצח ילד בן 6, אחיו בן ה-8 ואדם כבן 20 ופצע ארבעה נוספים בדרגות פציעה שונות.
26 בפברואר – פיגוע ירי בחווארה בו נרצחו האחים הלל מנחם ויגל יעקב, בני 22 ו-20, מחבל התנגש ברכבם, יצא וירה בהם מטווח קצר.
13 בפברואר 2023 – הפיגוע במחסום שועפאט.
26 בפברואר – במהומות בחווארה שנמשכו מעל חמש שעות, עשרות מתנחלים הציתו בתים ומכוניות בכפר.
27 בפברואר – פיגוע הירי בצומת בית הערבה בפיגוע בצומת בית הערבה בצפון ים המלח נרצח יהודי עולה חדש מארצות הברית.
9 במרץ – פיגוע הירי ברחוב דיזנגוף (2023): יהודי נרצח ו-2 יהודים אחרים נפצעו בפיגוע ירי ברחוב דיזנגוף בתל אביב.
7 באפריל – פיגוע הירי בצומת חמרה 3 בנות משפחת די מאפרת נרצחו בפיגוע ירי בצומת חמרה בבקעת הירדן.
7 באפריל – פיגוע הדריסה בפארק צ'ארלס קלור תייר איטלקי נרצח ועוד מספר תיירים נפצעו בפיגוע דריסה וירי בפארק צ'ארלס קלור.
9 במאי – תחילת מבצע מגן וחץ: מערכה בין צה"ל לארגון הג'יהאד איסלאמי פלסטיני.
30 במאי – הפיגוע בחרמש בו נרצח מאיר תמרי בפיגוע ירי סמוך לחרמש.
20 ביוני – פיגוע הירי בתחנת הדלק בעלי בו נרצחו 4 יהודים ונפצעו 4 נוספים.
3 ביולי – תחילת מבצע בית וגן – מבצע צבאי של צה"ל ושירות הביטחון הכללי בג'נין ובמחנה הפליטים ג'נין. המבצע מכוּון נגד תשתיות של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני וארגוני טרור אחרים, וכולל כוחות אוויריים וקרקעיים.
4 ביולי – הפיגוע המשולב בשכונת נאות אפקה, בו נפצעו 9 יהודים, בהם 5 פצועים באורח קשה, מתוכם אחת באורח קשה – אישה בהיריון שעוברה נרצח.
6 ביולי – פיגוע הירי ליד קדומים
5 באוגוסט – פיגוע הירי במרכז תל אביב, בו נרצח סייר של עיריית תל אביב ברחוב מונטיפיורי בשכונת נחלת בנימין.
20 באוגוסט – פיגוע ירי בחווארה, בו נרצחו שני יהודים, אב ובנו.
21 באוגוסט – פיגוע הירי בצומת הכבשים, בו נרצחה בת שבע ניגרי, יהודייה כבת 40, ואזרח נוסף בן 35 נפצע קשה.

7 באוקטובר – טבח שבעה באוקטובר: ארגון הטרור חמאס פתח במתקפה רחבת היקף נגד ישראל אשר במסגרתה נורו בתחילה אלפי רקטות לעבר ישראל מרצועת עזה, וכאשר במקביל מעל ל-3,000 מחבלים פלסטינים פרצו את הגבול ונכנסו לישראל באמצעות כלי רכב ממנועים ביבשה, סירות מהים ומצנחי רחיפה באוויר. הפלסטינים ערכו קרבות ירי עם כוחות הביטחון הישראליים, והשתלטו על יישובים ומתקנים צבאיים. בהמשך בוצעו מעשי טבח ורצח באזרחים ישראלים – שכללו עינויים,^[3] התעללות^[4] ואונס^[5]^[6] – ובהם הטבח במסיבת הטבע ליד רעים שהיה לפיגוע הטרור הגדול בתולדות מדינת ישראל והטבח בבארי נרצחו לפחות 85 מחברי הקיבוץ. הפעילות החבלנית הקרקעית שולבה וגובתה בירי רקטי מאסיבי ומתמשך של אלפי רקטות על אזור הדרום והמרכז. במתקפה נרצחו כ-1,200 אזרחים ישראלים וזרים ואנשי כוחות הביטחון, ונפצעו מעל ל-4,800 אזרחים ישראלים וזרים ואנשי כוחות הביטחון, בהם 292 במצב קשה ואנוש. מעל ל-240 חיילים ואזרחים, כולל ילדים וזקנים, נחטפו לרצועת עזה. בעקבות המתקפה הכריזה ממשלת ישראל על מלחמת חרבות ברזל.
23 באוקטובר – חמאס שחרר שני בני ערובה ישראלים בעקבות תיווך של קטאר ומצרים.
2 בנובמבר – הפיגוע בכביש 557 – מחבלים שנסעו בכביש 557 עקפו רכב של חייל מילואים ישראלי בקרבת שבי שומרון, ירו לעבר הרכב, וכתוצאה מהירי הרכב התהפך, הנהג נפצע אנושות ולאחר מכן נקבע מותו.^[7]
6 בנובמבר – פיגוע הדקירה בשער הפרחים – מחבל בן 16 מעיסאוויה תקף באמצעות סכין שני לוחמי מג"ב סמוך לשער הפרחים בעיר העתיקה שבירושלים, לוחמת אחת במצב אנוש (שמאוחר יותר נקבע מותה) ולוחם נוסף במצב קל. המחבל נורה למוות.
16 בנובמבר – פיגוע הירי במחסום המנהרות – שלושת המחבלים שבאו מחברון מבצעים פיגוע ירי בכביש המנהרות (כביש 60) בדרך בין גוש עציון לירושלים ליד העיר הפלסטינית בית לחם, ששילב פיגוע ירי ומטעני חבלה. שבעה ישראלים נפצעו באירוע, ובהם אחד שנקבע מותו בהמשך היום. שלושת המחבלים נהרגו במחסום.
22 בנובמבר – קבינט המלחמה בישראל אישר עסקה להפסקת הלחימה בעזה למשך ארבעה ימים במסגרתו ישחוררו 150 אסירים ביטחוניים פלסטינים בתמורה לשחרור חלק מבני הערובה אשר בידי חמאס הכוללים בעיקר נשים וילדים.^[8]
24 בנובמבר – ביום הראשון להפסקת האש חמאס שחרר 19 בני ערובה תאילנדים, בן ערובה פיליפיני, ו-13 בני ערובה ישראלים, ובתמורה ישראל שחררה 39 אסירים ביטחוניים פלסטינים.^[9]
25 בנובמבר – ביום השני להפסקת האש חמאס שחרר ארבעה בני ערובה תאילנדים ו-13 בני ערובה ישראלים ובתמורה ישראל שחררה 39 אסירים ביטחוניים פלסטינים.^[10]
26 בנובמבר – ביום השלישי להפסקת האש חמאס שחרר שלושה בני ערובה תאילנדים ו-14 בני ערובה ישראלים ובתמורה ישראל שחררה 39 אסירים ביטחוניים פלסטינים.
27 בנובמבר – ביום הרביעי להפסקת האש חמאס שחרר 11 בני ערובה ישראלים ובתמורה ישראל שחררה 33 אסירים ביטחוניים פלסטינים.^[11]
28 בנובמבר – ביום החמישי להפסקת האש חמאס שחרר שני בני ערובה תאילנדים ו-10 בני ערובה ישראלים ובתמורה ישראל שחררה 30 אסירים ביטחוניים פלסטינים.^[12]
29 בנובמבר – ביום השישי להפסקת האש חמאס שחרר ארבעה בני ערובה תאילנדים ו-12 בני ערובה ישראלים ובתמורה ישראל שחררה 30 אסירים ביטחוניים פלסטינים. בנוסף, במחווה לרוסיה חמאס משחרר שני בני ערובה ישראלים להם יש גם אזרחות רוסית.^[13]
30 בנובמבר – פיגוע הירי ביציאה מירושלים – שני מחבלים תושבי צור באהר ביצעו פיגוע ירי בצומת היציאה מירושלים בשדרות בן-גוריון. 3 ישראלים נרצחו מהירי, אזרח נוסף שירה במחבלים נהרג על ידי חייל, ו-12 ישראלים נוספים נפצעו באורח קל עד קשה (כולל נפגעי חרדה). המחבלים נורו למוות.

העימות בין ישראל לציר איראן-סוריה-חזבאללה-חות'ים

8 באוקטובר – חזבאללה יורה רקטות מונחות לעבר עמדות ישראליות בחוות שבעא. ישראל מגיבה בתקיפות אוויריות על עמדות של חזבאללה.^[14]
14 באוקטובר – חזבאללה יורה טילי נ"ט ופצצות מרגמה על חמישה מוצבים ישראלים בחוות שבעא.^[15]
19 באוקטובר – עשרות רקטות נורו מדרום לבנון לעבר הערים נהריה וקריית שמונה אשר גרמו לכך ששלושה אזרחים ישראלים נפצעו. ישראל בתגובה תקפה עמדות של חזבאללה לאורך הגבול.^[16]
20 באוקטובר – ישראל מודיעה על פינוי מוחלט של העיר קריית שמונה, שמכילה 20 אלף תושבים, על רקע המתיחות הגוברת עם חזבאללה.^[17]
22 באוקטובר – שני סורים נהרגו בתקיפה אווירית ישראלית שבוצעה בנמל התעופה הבין-לאומי דמשק.^[18]
31 באוקטובר – ישראל יירטה שלושה טילי קרקע-קרקע ששוגרו על ידי החות'ים מתימן.^[19]
2 בנובמבר – חזבאללה ביצע תקיפה אווירית באמצעות מזל"ט מתאבד על על מוצב צה"ל בחוות שבעא.^[20]
25 בדצמבר – הגנרל האיראני הבכיר סייד רזי מוסאווי חוסל בתקיפה אווירית ישראלית בסוריה.^[21]