דירתו של כמאל עדואן בבית הדירות בבירות לאחר פשיטת אנשי סיירת מטכ"ל במסגרת מבצע אביב נעורים
מבצע "אביב נעורים" היה מבצע פשיטה של צה"ל, שנערך בלילה שבין 9 ל-10 באפריל1973. כוחות מסיירת מטכ"ל, חטיבת הצנחנים, שייטת 13 ו"המוסד" תקפו מספר יעדי פת"ח והחזית העממית לשחרור פלסטין בביירות ובאזור צידון, בתגובה לגל התקפות טרור שביצעו ארגונים פלסטיניים. במבצע נהרגו שלושה מבכירי פת"ח, שהופתעו בדירותיהם, שנתפסו בעיניהם כמקלט בטוח ולכן הביא הדבר לזעזוע בארגון[2]. כמו כן נהרגו, על פי הדיווח, כ-100 אנשי פת"ח, שני אנשי ביטחון לבנוניים שהפריעו לפושטים, ואזרחית איטלקייה אחת שנהרגה בטעות. בנוסף לכך פוצצו משרדים, בתי-מלאכה לייצור ותיקון מוקשים, רקטות, תחמושת ונשק. הכוח הישראלי איבד שני לוחמים. מפקד המבצע היה קצין חי"ר וצנחנים ראשי, תא"ל עמנואל שקד (מנו), שפיקד על המבצע מאח"י סער ששמשה כספינת פיקוד וחפ"ק מושט מול חופי ביירות[3].
יעדי הפעולה
למבצע היו חמישה יעדים:
יעד אביבה, ובו שני בניינים בני 7 קומות, בהם התגוררו מנהיגי הפת"ח בקומות שונות, בין הקומה השנייה לשישית: כמאל עדואן, ראש הגזרה המערבית, האחראי על הפעולות בישראל ובשטחים; כמאל נאצר, דובר ארגון הפת"ח; אבו יוסוף אל נג'אר, סגנו של ערפאת, ראש מנגנון המודיעין המבצעי וראש ארגון "ספטמבר השחור". הבניינים שכנו בלב ביירות, ברחוב ורדן שברובע המוסלמי של העיר. ליעד הזה נשלח צוות מסיירת מטכ"ל. מפקדי החוליות היו אמיתי נחמני, מוקי בצר וצביקה ליבנה. את הצוות הוביל מפקד הסיירת אהוד ברק, מחופש לאישה ברונטית[4]. בין הלוחמים היו גם עמירם לוין, מחופש אף הוא לאישה, בפאת שיער ערמוני[5], ויוני נתניהו.
יעד גילה היה בניין בן 7 קומות ברחוב חרטום שברובע פקהאני בביירות. על פי המודיעין למבצע, התגוררו אנשי החזית העממית לשחרור פלסטין בכל קומות הבניין. שני שומרים ניצבו בכניסה לבניין, וכנראה גם שומר במרפסת שבקומה הראשונה. התוכנית הייתה לפוצץ את הבניין על דייריו. המשימה הוטלה על כוח צנחנים בפיקודו של סא"לאמנון ליפקין-שחק, מפקד גדוד50 של הצנחנים[6]. הכוח כלל מפקדים מהגדוד, וכן שני לוחמים מסיירת הצנחנים: סגן מפקד הסיירת אבידע שור, ו חגי מעין[7], שצורפו למבצע בשל ההכשרה שקיבלו במלחמה בטרור, ומיומנותם בשימוש באקדח; עליהם הוטל להרוג את הזקיפים שבחזית הבניין, מטווח קרוב, באקדחי ברטהמושתקים בקוטר 0.22. כמו כן, צורפו לכוח שני קצינים, מנחם זטורסקי (מפקד פלחה"ן צנחנים) ואהרון סבג, מפקד פלוגה מגדוד 50[8], כדי לסייע בשימוש בחומרי הנפץ. בהכנות למבצע תוכנן להשתמש בכמאתיים קילוגרם חומר נפץ כדי להרוס את המבנה; אולם באחד התדריכים לפעולה, העיר אבידע שור לרמטכ"ל דוד אלעזר, כי כמות כל כך גדולה של חומר נפץ עלולה לפגוע באזרחים חפים מפשע שגרים בבניין הסמוך, ולפגוע במוסריות הפעולה. הצעתו להפחית את כמות חומר הנפץ התקבלה[9]; אבידע שור וחגי מעין נהרגו בפעולה.
יעד יהודית היה כינויו של מוסך מצפון לצידון, ששימש את אנשי פת"ח כסדנא לתיקון כלי נשק ותחמושת. ליעד הזה נשלח כוח בפיקודו של סגן מפקד חטיבת הצנחנים, סגן-אלוף עמוס ירון.
הלוחמים התאמנו בהגעה ליעד באמצעות סירות גומי נהוגות בידי לוחמי שייטת 13. הכוחות התאמנו במשך זמן רב, במתארים שונים, בפיקוח מקרוב של הרמטכ"ל, ושל שר הביטחון משה דיין. בין השאר כללו האימונים תרגילים בתל אביב, כדי לדמות נחיתה מן הים בעיר גדולה, ואת הלחימה בשטח עירוני.
כיסוי מודיעיני מקדים ובמהלך המבצע
כשלב ראשון למבצע יעל מן, סוכנת "המוסד" שפעלה בלבנון, צילמה באזור מגוריהם של היעדים להתנקשות ואספה מידע אודותם.
יחידת האזנה 848 (כיום 8200) השתתפה אף היא בכיסוי המבצע, מבסיסי הקבע ועל ידי צוות ההאזנה שהתמקם בסטי"ל חיל הים ששהה בקרבת החוף. הצוות האזין ברציפות לרשתות התקשורת בלבנון וכשאחת מהן דיווחה על פעילות כוחות הביטחון באזור הרלוונטי, קב"ר הצוות עמד בקשר רציף עם החפ"ק של הכוחות הלוחמים. עם תחילת המבצע, תרמה תעבורת הרשתות להבנת פריסת כוחות הביטחון ברחבי העיר ועל סמך פעילותן היה ברור שהלוחמים לא התגלו. במהלך המבצע, לאחר שחלק מהכוח נקלע לחילופי אש ונאלץ לחלץ את הפצועים, פעלו שאר הכוחות להשלים את יעדי המבצע. הכיסוי של צוות יחידת ההאזנה סייע לאבטחת הכוחות ולאפשר להוציא אותם בבטחה אל ספינות חיל הים שהמתינו להם[12].
מהלך הפעולה
הכוחות הישראליים הגיעו בסטי"לים אל מול מספר חופים לבנוניים במקביל, והונחתו על החוף בעשרות סירות גומי, שם המתינו להם לוחמי המוסד עם מכוניות ששכרו ביום הקודם. הלוחמים היו עטופים ביריעות פלסטיק כדי שלא תתגלה רטיבות על בגדיהם.
יעד אביבה
יעד זה היה היעד המרכזי במבצע. הירידה מהסטי"ל לסירות הגומי, בפיקודו של דני אבינון, וההפלגה לנקודת הנחיתה בחוף בוצעו ללא דופי והלוחמים הגיעו יבשים ולבושים כיאות לחוף.
לכוח הפושט המתינו מכוניות נהוגות בידי אנשי המוסד. אחד הנהגים סיפר שבסיור מוקדם ראו נוכחות של ז'נדרמריה. במהלך הנסיעה ליעד עברו במספר מחסומים, אך לא נבדקו.
שמונה עשר לוחמים מסיירת מטכ"ל, בתוכם דב בר מפקד יחידה 707, הגיעו בנסיעה עד לקרבת הבניין, ומשם צעדו לעברו, חלקם מחופשים לנשים, וחבוקים בזרועות לוחמים בלבוש גברי. אהוד ברק הלך מחובק עם מוקי בצר. עבר מולם ובכוונם על המדרכה הצרה "ז'אנדארם" לבנוני, ולא רצו הישראלים לתת לו לעבור ביניהם, כדי שלא יתגלו כלי הנשק שהוסתרו בבגדיהם. אהוד ברק לבש שמלה ארוכה ורחבה, וחבש פאה נכרית. אז הדקו אהוד ברק ומוקי בצר את חבוק האוהבים, וה"ז'אנדארם" הלבנוני התנהג כ"ג'נטלמאן" ועקף אותם. אחרי המבצע מצאו לבנונים את הפאה הנכרית של אהוד ברק ושמוה במוזיאון. דב בר היה מחובק עם עמירם לוין. חוליות ההתנקשות עלו במהירות במדרגות, בשעה ששאר הלוחמים נשארו למטה לאבטח את הכניסה. בין הנשארים היו עמירם לוין ומפקד הפעולה, ברק, וכן בר שהיה קצין הקישור לחיל הים.
בבניין הרגו הלוחמים שלושה מבכירי הארגון:
החוליה בפיקוד מוקי בצר, אשר אליה צורף גם יוני נתניהו[13], הרגה את יוסוף אל נג'אר ("אבו יוסוף"), מוותיקי ארגון הפת"ח, שהיה בעברו ראש סניפי הפת"ח בלבנון, ראש המודיעין הפנימי של הפת"ח, וקצין המבצעים של ארגון ספטמבר השחור. חודשים ספורים לפני הפעולה מונה לראש המחלקה המדינית של אש"ף, והיה אחד מסגניו של יאסר ערפאת[14]. יחד איתו נהרגה גם אשתו שניסתה להגן עליו[15].
החוליה בפיקוד צביקה ליבנה הרגה את כמאל נאצר, שהיה משורר פלסטיני ודובר ארגון הפת"ח.
החוליה בפיקוד אמיתי נחמני הרגה את כמאל עדואן, מוותיקי ארגון הפת"ח גם הוא, שהיה אחראי על פעולות טרור בישראל במסגרת "מנגנון הגזרה המערבית"; אחר כך היה קצין המבצעים והמודיעין של ארגון ספטמבר השחור, והיה אחראי על תכנון פעולות נגד יעדים ישראלים בעולם[16].
בעוד החוליות מבצעות את המוטל עליהן, הבחינו שומרי הראש של בכירי הפת"ח במתרחש, והתפתח קרב יריות בינם לבין כוח האבטחה ובהמשך עם שתי תגבורות ז'נדרמריה -
כוח האבטחה הבחין בשלוש מכוניות חונות בהמשך הרחוב ובתזוזה בתוכן והבינו שאלה שומרי הראש ושככל הנראה אלה הבחינו בתנועה ערה מדי בחדרי המדרגות. אחד מהם יצא מהרכב עם אקדח שלוף. ברק, לוין ובר התקרבו למכוניות תוך שליפת עוזים וביצוע ירי מסיבי. שני שומרי ראש נהרגו במקום והשלישי נפל מהרכב בצד המרוחק מהם. אף על פי שהשתמשו במשתיקי קול, אחרי מספר צרורות הירי הופך לרועש. שלושתם חזרו לאזור עמודי הבניין.
כעבור זמן קצר נכנס לשטח ג'יפ לנדרובר של הז'נדרמריה עם שלושה שוטרים והם נהרגו.
הלחימה הפכה לרועשת והביאה לכניסת ג'יפ נוסף לשטח האש וגם שלושת השוטרים הללו נהרגו[17]. חוליות ההתנקשות הרגו בטעות אישה איטלקייה שהתגוררה בבניין. בתום הביצוע ירדו הכוחות מהבניין. הרכבים המתינו עם מנועים דולקים. בספירת האנשים היה חסר אחד. יוני נתניהו הגיע בריצה והצטרף לשאר הלוחמים. הכח פיזר מסמרים על הכביש. הרכבים נסעו במהירות גבוהה ברחובות ביירות עד להגעה לכביש החוף ולאזור הפינוי. בדרך זיהו כלי רכב משוריין מסייר לאורך החוף ומפעיל זרקור. עצרו לזמן קצר ונתנו לו לעבור. החבירה לסירות הגומי בוצעה 30 דקות לאחר הנחיתה הראשונית בחוף. עם סיום תפקידו של אהוד ברק כמפקד סיירת מטכ"ל, העניק לו הרמטכ"ל אלעזר צל"ש על תקופת פיקודו על היחידה[18], ובכלל זה גם במבצע "אביב נעורים"[19]. לימים התייחס ברק למבצע ואמר:
לא הלכתי לשום מבצע עם מודיעין כל כך טוב, שנותן לך את הפרטים הכי קטנים בצורה כל כך מורחבת.
יעד זה נחשב למוגן במיוחד, בשל ריבוי הלוחמים שבו. מפקדת הפת"ח מוקמה בתוך מבנה רב-קומות, בו התגוררו פעילים רבים של החזית העממית לשחרור פלסטין. הכוח שפשט על היעד היה בן אחד עשר לוחמים מהצנחנים[20], אשר הובלו גם הם על ידי לוחמי המוסד. הכוח בפיקודו של אמנון ליפקין שחק נתקל בהתנגדות עוד בראשית הפעולה. שני חיילי הסיירת, אבידע שור וחגי מעיין, פתחו באש והרגו את הזקיפים בחזית הבניין[21], אולם מיד בעקבות הירי הם הופתעו מאחור על ידי אנשי פת"ח על גבי כלי רכב נושא מקלע, שלא היה ידוע עליו טרם הפעולה. מאש המקלע נהרג אבידע שור, וחגי מעין
נפצע פצעי מוות[22]. הגילוי של הכוח הפך את הביצוע למורכב ומסובך. אך למרות הנחיתות המספרית מול אנשי הפת"ח בבניין[23], הצליח הכוח להטמין את מטעני חומר הנפץ אותם הניח והפעיל מפקד פלחה"ן צנחניםמנחם זטורסקי ותוך כדי הנסיגה להשמיד את היעד, תוך שהם מנהלים קרבות פנים אל פנים מטווחים קצרים בחזית הבניין[24]. הבניין קרס וגרם למותם של עשרות אנשי פת"ח[25]. ליפקין-שחק קיבל על פעולתו במבצע את עיטור העוז[26], בזכות קור הרוח יוצא הדופן שהפגין, והעובדה שהשלים את המשימה המורכבת על אף הקשיים והנפגעים[27]. עיטור העוז הוענק גם לסרןמנחם זטורסקי[28]. עיטור המופת הוענק לסגןאהרון סבג[29] ולסגן רפי איל[30].
היעדים האחרים
בכל היעדים הנוספים בוצעו המשימות בהתאם לתוכנית וללא תקלות. היעדים פוצצו, ומחלקם נלקחו מסמכים שנמצאו במקום[31].
גלריה
לוחמים וסירות גומי מובלים על סיפון ספינות סער לקראת מבצע אביב נעורים.
תחקיר מיידי למפקדי אביב נעורים עם הפיקוד העליון, בחזרת הכוחות מהים.
המכוניות ששימשו את הכוח הפושט ננטשו על חוף הטיילת בבירות.
בתי הדירות בבירות בהם התגוררו ראשי ארגוני המחבלים שהיוו את יעדי הפעולה צילום למחרת הפעולה.
רכב ביטחון לבנוני שהפריע לפושטים בבירות.
לאחר מעשה
כמה שעות לאחר סיום המבצע ראש ממשלת לבנון, סאיב סלאם, הודיע על התפטרות ממשלתו "למען אינטרס האומה". ההודעה נמסרה כעקבות ישיבת חירום של הממשלה כה נדון המבצע ובעקבות ההאשמות שהוטחו נגד השלטונות על אזלת ידם[32].
הפיגוע במלון סבוי בחודש מרץ 1975 היה נקמה על הריגת כמאל נאצר. פיגוע כביש החוף (מרץ 1978) מכונה על ידי הפלסטינים "פעולת כמאל עדואן".
המבצע בתרבות
בסרטו של סטיבן ספילברג "מינכן" משנת 2005 מתואר מבצע "אביב נעורים" בסצנת פעולה שצולמה במלטה. בתחילת הסצנה מגיעים הלוחמים בסירות אל החוף, ופושטים בעוז על מטרה המבוססת על היעד אביבה. גיבור הסרט, סוכן "המוסד" אבנר (דמות בדיונית), מתואר כמי שגילה את מיקומם של יעדי המבצע, ולכן הוא מצטרף לכוח בפיקודו של אהוד ברק, ולוקח חלק בפעולה.
^מוקי בצר, "לוחם חשאי", הוצאת כתר, 2015, עמוד 162, "לפתע נפתחה דלת חדר השינה. הפרצוף המוכר, שאת תמונתו נשאתי בכיס החולצה בשלושת השבועות האחרונים, הביט בי עתה בגודל טבעי. כיוונתי אליו את הנשק, אך נג'אר הגיב מהר וטרק את הדלת. צרורות עוזי ארוכים שלי ושל צביקה ריססו וניקבו את דלת חדר השינה לפני שיספיק לשים יד על נשקו. רצתי קדימה ופרצתי בבעיטה את הדלת המחוררת. האיש האחראי לטבח במינכן היה מוטל מת על הרצפה".
^יוסף ארגמן, זה היה סודי ביותר, משרד הביטחון, אפריל1998, עמוד 366, על כך אמר אמנון ליפקין-שחק כי: "הם היו החוד. הם יצאו נגד שומרים מזוינים, בעמדה. אף אחד אחר, מבין הלוחמים, לא התמודד עם הצורך להתקרב לאנשים מוכנים לירי, להסתכל להם בעיניים ולירות בהם. זה הקטע הכי קשה. כשנפתחת אש - הכל יותר קל. הם ביצעו את המשימה בצורה מושלמת".
^יוסף ארגמן, "זה היה סודי ביותר", משרד הביטחון, אפריל1998, עמוד 367, כפי שהועלה באתר פרש, על כך אמר אמנון ליפקין-שחק כי: "פעולת הלחימה לא הייתה פשוטה. בעיקר הצורך להילחם מטווח קצר באנשים רבים. חוץ מזה התחלנו את הלחימה ברגל שמאל, עם שלושה נפגעים. זה מצב פתיחה מאוד לא נוח".
^יוסף ארגמן, זה היה סודי ביותר, משרד הביטחון, אפריל1998, עמוד 365, "מפקד הפעולה, תא"ל מנו שקד, שיבח עוד יותר. הוא אמר: 'מכל המפקדים הצטיין אמנון שחק. הוא נקלע למצב קשה מאוד, אבל ביצע את כל המשימות וחילץ את פקודיו. בהמלצתי הוא קיבל את עיטור העוז".
![תרשים מבצע אביב נעורים בחוף לבנון[1]](%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:AvivNeurimOperationMap.jpg)
.jpg)
.jpg)
