|
פתחלנדפתחלנד הוא כינוי ישראלי לאזור ערקוב (ער') בלבנון אשר נשלט במשך כ-10 שנים על ידי ארגון הפת"ח ואחר כך הארגון לשחרור פלסטין (אש"ף). אין לשטח זה גבולות רשמיים, אך מדובר על האזור הדרום-מזרחי של לבנון (הבקאע), סמוך לגבול עם ישראל, בעיקר באזור החרמון. הכינוי לאזור ניתן על ידי אלוף פיקוד הצפון הישראלי ב-1969, דוד אלעזר.[1] היסטוריהרצועת ערקוב היא אזור הררי בגזרה המזרחית של דרום לבנון, במורדות הר החרמון. רצועה זו נתחמת על ידי ישראל בדרום, נהר החצבאני במערב, העיירה הדרוזית חצבאיה בצפון, וגבול ישראל-סוריה בהר דב במזרח.[2] בסוף שנת 1968 חדרו לרצועת ערקוב קבוצות של חברי ארגונים פלסטיניים, לצורך אימונים ולאחר מכן לצורך ירי קטיושות ומארבים לעבר ישראל.[2] בסוף שנות ה-60 ניסתה ממשלת לבנון לעצור את פעילות המחבלים בשטחה, אבל הצליחה בכך באופן חלקי בלבד. בעקבות זאת, נחתם ב-1969, בתיווכו של נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר, הסכם קהיר, שהעניק לאש"ף שליטה וחופש פעולה נרחבים בדרום לבנון, בתמורה לאי-התערבותו בקונפליקט האתני בלבנון.[3] הארגונים החמושים של הפלסטינים, ובראשם הפת"ח, אשר גורשו מירדן באירועי ספטמבר השחור ב-1970, התמקמו באזור הדרום-מזרחי של לבנון, לעומק השטח. הם מצאו במקום אוכלוסייה תומכת - פליטים פלסטינים שממשלת לבנון התירה להם לשהות במחנות פליטים באזור, בתנאי שלא יירו משם לעבר ישראל. תמיכה זו אפשרה ליאסר ערפאת להתבסס במקום ולהקים תשתית ללחימה נגד ישראל. פעילות זו הייתה חלק ממלחמת האזרחים הכוללת בלבנון, ובעקבותיה קיבע ערפאת את מעמדו כשליט מעשי בשטח. משם ירו אנשיו קטיושות אל עבר יישובי צפון הארץ, ושלחו חוליות טרור לבצע פיגועים על אדמת ישראל, ביניהם: הפיגועים בכביש החוף ובמשגב עם. ממשלת לבנון, ללא צבא מסודר ומאורגן, לא יכלה למנוע מערפאת ומהארגונים לעשות כרצונם בכל השטח שעליו שלטו. ב-1970 פשט צה"ל במסגרת מבצע קלחת 2 על בסיסי מחבלים בשישה כפרים בפתחלנד. לקרב הצטרפה סוריה וכן צבא לבנון. בינואר 1971 נחנכה על בסיס נחל שיאון דרך גדעון 26 ק"מ אורכה המובילה למוצבי צה"ל בהר דב ומשקיפה לעבר ה'פתחלנד'. הדרך משמשת גם כציר חלופי למוצבי החרמון.[4] ב-9 באוקטובר 1973, בזמן מלחמת יום הכיפורים, נורו מן הפתחלנד 30 פגזי קטיושה.[5] ב-1976 נכנס צבא סוריה ללבנון במסגרת מלחמת האזרחים במדינה, אך לאור הקו האדום שהציבה ישראל, לא נכנסו כוחות הצבא הסורי לאזור.[6] ב-1978 כבש צה"ל במסגרת "מבצע ליטני" את השטח מקו הגבול הבינלאומי עד נהר הליטני, ושיתף פעולה עם צבא דרום לבנון בפיקודו של סעד חדאד. אש"ף, שנדחק מהשטח, התמקם מצפון לליטני ובאזור הר דב, משם המשיך לבצע ירי קטיושות ולשלוח חוליות טרור. ב-1982, בזמן מלחמת לבנון הראשונה, היה בפתחלנד ריכוז של כ-1500 לוחמים פלסטינים, רובם מחטיבת "כראמה", שהיה משולב במערך הסורי ונהנה מהגנת הטילים הסוריים.[7] לאחר הקרבות בקיץ 1982, נפוצה הנוכחות הפלסטינית המזוינת הזאת צפונה לעבר בקעת הלבנון.[2] צה"ל נכנס בזמן המלחמה לכל אזור דרום לבנון ודחק את כוחותיו של ערפאת וארגוני הטרור מהשטח לעבר ביירות, ומשם גורשו ערפאת ואנשיו לתוניסיה. שימושים אחריםהמונח חזר לשימוש לאחר השתלטות החמאס על רצועת עזה ביוני 2007 במסגרת עימות חמאס-פת"ח ברצועת עזה. אמצעי התקשורת תיארו את שליטת החמאס ברצועת עזה ושליטת פת״ח ביהודה ושומרון כחלוקת הרשות הפלסטינית לשתי ישויות - חמאסטן ופתחלנד (או פתחסטן, השימוש בסיומת סטן נפוץ יותר בהתייחסות לחמאס ופחות בהתייחסות לפתח, שכן הסיומת ״סטן״ מזוהה עם עולם האסלאם ובהתאם עם המדיניות האסלאמיסטית של חמאס). בשנות ה-70 של המאה ה-20 היה השם "פתחלנד" כינוי גנאי לדף האמצע בעיתון יום שישי של ידיעות אחרונות שבו כתבו עיתונאים שזוהו עם השמאל הישראלי, דוגמת סילבי קשת, עמוס קינן ואחרים.[1] ראו גם
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||
