|
חנניה רייכמן
חנניה רייכמן (16 במאי 1905 – 7 בנובמבר 1982) היה סופר, משורר ומתרגם עברי. ספריו ותרגומיו אופיינו במשחקי לשון ובשפה עשירה וקצבית. בלט בפתגמים ובמכתמים המחורזים שפרסם לאורך השנים. קורות חייורייכמן נולד באוקראינה. בנעוריו היה פעיל בתנועת "צעירי ציון". לאחר המהפכה הקומוניסטית עבר ליקטרינוסלב, שם המשיך את פעילותו הציונית במחתרת, עד שנעצר על ידי המשטרה החשאית של המשטר הבולשביקי. בשנת 1926 עלה רייכמן לארץ ישראל והשתקע בתל אביב. לפרנסתו עבד כשכיר בחברה לייצוא פרי הדר, ועסק גם בתרגום. החל מ-1945 זנח את כל שאר עיסוקיו, והתמסר לכתיבה הספרותית. במשך שנים היו לרייכמן שני מדורים שבועיים קבועים בעיתון "דבר". האחד: "פתגמים ומכתמים - מן הים הכללי, וטיפה משלי", עליו חתם בשמו, והשני: "מאוצר הבדיחה", עליו חתם בשם 'אבי אבשלום' (על שם בנו אבשלום). לעיתים נהג לחתום על יצירותיו בשם "רן" שהוא קיצור שמו. רוב ספריו הם אוספים של פתגמים ומכתמים ו"חרוזי לצון" שנדפסו ב"דבר", ב"דבר לילדים" ובשבועון המצויר "דבר השבוע". בשבועון זה פרסם רייכמן גם את "צברינו חמודים ועוקצנים". בני העליות השונות כינו את ילידי הארץ "סאברע" (צבר ביידיש) בתערובת של גנאי וקנאה, וכינוי זה זכה לכבוד ולהערכה גם בזכות מדורו. את עיקר פרסומו קנה רייכמן בזכות תרגום אוצר המשָלים הקלאסי משלי קרילוב של הסופר הרוסי איבן אנדרייביץ' קרילוב. אחד מתרגומיו הידועים של רייכמן הוא של השיר "אם" מאת רודיארד קיפלינג. השיר מופיע בספר תרגומיו "משירת העולם" שיצא ב-1942, ובו כ-250 יצירות שנכתבו ברוסית, אנגלית, צרפתית, גרמנית ויידיש. את כולן תרגם רייכמן משפת המקור. רייכמן עסק רבות בתרגומי כתבי ז'בוטינסקי. את תרגומיו החל עוד בימי ז'בוטינסקי, שכינה אותן "מצוינות". בשנת 1940 הוציא רייכמן חוברת בשם 'משירי נעוריו של זאב ז'בוטינסקי' בתרגומו, החוברת לא נועדה כלל למכירה, והודפסו ממנה 100 עותקים בלבד. בין תרגומיו של רייכמן בכתבי ז'בוטינסקי: הרומן "חמישתם" (יחד עם י"ה יבין), המחזה "נכר", וכן שני אוספי סיפורים של ז'בוטינסקי: "סיפורים" (1949) ו"אספרתקוס וסיפורים אחרים" (1958). כמו כן תרגם שירים ופזמונים של ז'בוטינסקי, בהם "עיר שלום" ו"בא אביב". כתיבתו התאפיינה בהומור קליל וסרקסטי, ובחתירה לשלמות במשקל, בחריזה ובחידודי הלשון. הסופר איתמר לוי כינה אותו "החרזן הלאומי". בתרגומיו השתדל רייכמן, לדבריו, להשתמש בשפה פשוטה, ונזהר משימוש במילים נדירות, אך נזהר גם מלנקוט שפת דיבור נמוכה או, כדבריו, "סלנג לועזי למחצה המשעשע נפש צעירינו כתחליף ללשון עממית". בנו, המתמטיקאי ד"ר אבשלום רן, עיברת את שמו בהשתמשו בשם העט של אביו - רן. רייכמן היה בן 77 במותו. נקבר בבית העלמין קריית שאול. משחקי לשוןדוגמה לפתגם מחורז:
להלן עצת השועל ממשל הכבשות המנומרות בתרגומו של רייכמן:
וכך תיאר רייכמן קונצרט מנקודת מבטו של ילד:
הנה הדין שחרץ על ספרות זולה:
אצל ריכמן נמצא פירוש מיוחד לפסוק "מענה רך ישיב חימה" (ספר משלי, פרק ט"ו, פסוק א'):
לפי רייכמן "ישיב" פירושו יחזיר למצב הכעס, אך הפירוש המקראי המקובל הוא אחר: תשובה רכה מרגיעה את הכעס בדומה לחרב הנשלפת בשעת כעס, אך שבה לנדנהּ לאחר שהזעם שוכך. ככל מתרגם התמודד רייכמן עם הצורך לגלות נאמנות כפולה – מצד אחד למקור ומצד שני לדרישותיה של השפה שאליה תרגם – העברית, וככל מתרגם היה עליו לבחור בפשרה כלשהי בין שני קטבים אלה. את סוגיית הנאמנות הכפולה של מלאכת התרגום ביטא היטב המשורר הצרפתי אנטול פראנס, גם בתרגומו של רייכמן:
ספריו
תרגומיו
קישורים חיצוניים
מיצירתו:
על יצירתו:
|
||||||||||||||||||
