זנזיבר

ערך זה עוסק באי באוקיינוס ההודי. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו זנזיבר (פירושונים).

זנזיבר (חבל ארץ)
زنجبار
Zanzibar

סמל זנזיבר דגל זנזיבר
מיקומה בטנזניה
מדינה	טנזניה טנזניה
בירת החבל ארץ (והעיר הגדולה ביותר)	זנזיבר סיטי
שפה רשמית	סוואהילי אנגלית ערבית
תאריך ייסוד	10 בדצמבר 1963 (עצמאות מהממלכה המאוחדת) 26 באפריל 1964 (מיזוג עם טנגניקה)
שטח	2,461 קמ"ר
דת	אסלאם (98%) נצרות (1.16%) אחר (0.84%)
אוכלוסייה	‏
‑ בחבל ארץ	1,503,569 (2012)
‑ צפיפות	529.7 נפש לקמ"ר
קואורדינטות	5°54′S 39°18′E / 5.9°S 39.3°E / -5.9; 39.3
אזור זמן	UTC +3
מפת מיקום מפה מפורטת tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

זנזיבר (בערבית: زَنْجِيّ بَرَّا, תעתיק: זנג'י ברא, زنجبارا, זנג'בארא; בסוואהילי: Zanzibar) הוא חבל-ארץ ברפובליקה המאוחדת של טנזניה שבמזרח אפריקה, הכוללים גם את האי זנזיבר-אונגוג'ה שהוא חלקו הנודע ביותר של ארכיפלג זנזיבר וכן את האי פמבה, השוכנים כ-25–50 ק"מ מחופי טנזניה. בעבר הייתה זו טריטוריה עצמאית, אם כי בשנת 1964 היא אוחדה ביחד עם הטריטוריה של טנגניקה.

בירת זנזיבר והעיר הגדולה בה היא זנזיבר סיטי ששוכנת על האי זנזיבר. העיר העתיקה של הבירה היא סטון טאון. התעשייה העיקרית באי היא תעשיית התבלינים (בעיקר קינמון, פלפל ואגוז מוסקט) ותיירות. כמו כן, זנזיבר היא ביתם היחיד של קופי הקולובוס האדום הזנזיברי והנמר הזנזיברי, ומצויים בה בעלי חיים נוספים כצביון אדרס, צביון כחול, דלקרן המושק, גחן סרוולניה, זבד אפריקאי וזבד דקלים אפריקני. אוכלוסיית האי מונה כ-1,303,569 בני אדם (2012). גודל קבוצת האיים הוא 2,643 קמ"ר.

לעיתים איי זנזיבר נקראים, יחד עם האי מפיה, בשם "איי התבלינים", למרות שלרוב הכוונה בביטוי הזה דווקא לקבוצת איי מאלוקו. השם הפרסי زَنْجِيّ بَرَّا، "זנג'י בר", משמעו "ארץ הכושים". זאת משום שזנזיבר הייתה מרכז לסחר עבדים שחורים, שנוהל על ידי מוסלמים. על המטבעות הישנים של זנזיבר מימי שלטאן ברגש מוטבע השם במלה אחת בתוספת ا 'אלף' ובלי يّ 'יאא' באמצע. כך: زنجبارا 'זנג'בארא'.

בזנזיבר כ-99% מהאוכלוסייה הם בני דת האסלאם.^[1]

מלבד לתקופה קצרה בשנת 1963, זנזיבר מעולם לא הייתה מדינה חופשית ומשוחררת. היא הייתה בשליטת הסולטאן של עומאן מ-1698. עוד לפני כן שלטו באי הפורטוגזים משנת 1503. הבריטים הפכו את האי לארץ חסות, ומינו וזירים לאי בין 1890 ל-1913. מאוחר יותר תושבים בריטיים השתקעו באי עד לשנת 1963. ב-27 באוגוסט 1896 התמרדה זנזיבר נגד בריטניה, המרד הסתיים בכניעתה לאחר 38 דקות ונחשב למלחמה הקצרה בהיסטוריה.

האי קיבל את עצמאותו בשנת 1963 והצטרף לטנגניקה כדי ליצור את טנזניה בשנת 1964. האי השתתף בסחר העבדים במאות ה-17–19 (תחת שלטון הסולטאנים), הבריטים כפו את סיום הסחר לקראת סוף המאה ה-19 בעזרת הסולטאן חמוד בין מוחמד. עד לעצמאות קניה בשנת 1963, מומבסה הייתה תחת שלטון זנזיבר.

חבל-הארץ זנזיבר הוא חלק ממדינת טנזניה. יש בחבל אוטונומיה חלקית, והוא ריבון לעצמו בענייני פנים הקשורים לאי עצמו (ובלבד שאינם נוגעים לכלל מדינת טנזניה). באי מתקיימות בחירות לנשיאות, והנשיא מנהל את ענייניו הפנימיים של האי. הנשיא המכהן, מאז נובמבר 2010, הוא ד"ר עלי מוחמד שיין. קדם לו אמאני עביד קארומה, שכיהן כנשיא במשך עשר שנים. בית הנבחרים של זנזיבר אחראי לחקיקת חוקים ייחודיים לאי, ויש בו 50 מושבים. חבריו נבחרים אחת לחמש שנים.

זנזיבר הייתה חברה באו"ם מ-16 בדצמבר 1963 עד לאיחוד עם טנגניקה בשנת 1964.

תרבותה הרב-גונית של זנזיבר הושפעה מהפרסים, מהערבים, מהפורטוגלים ומתושבי יבשת אפריקה. דוגמה לכך היא סגנונה הארכיטקטוני של סטון טאון המלאה בשבילים ציוריים, מגדלים עגולים, דלתות עץ מגולפות, מרפסות מוגבהות ומסגדים. מקומות חשובים באי הם: בית ליווינגסטון, גשר גוליאני ובית הפלאים – ארמון שנבנה בידי הסולטאן בארגאש בשנת 1883.

ב-2004 הוציאה זנזיבר מחוץ לחוק קיום יחסי מין הומוסקסואליים, וקבעה על הפרת האיסור עונשים חמורים.^[2]

האוכלוסייה בזנזיבר מורכבת מ-98.9% מוסלמים, בעיקר מזרם האיבאדיה, הדומיננטי גם בעומאן. את האחוז הנותר חולקים נוצרים ובני דתות ילידיות.^[1]

נכון למפקד האוכלוסין ב-2012, בזנזיבר יש מעל ל-1.3 מיליון תושבים.^[3]

מרבית האוכלוסייה הם אפריקאים שחורים ממוצא סוואהילי, בני עם הבנטו. בנוסף ישנם גם מיעוטים ערביים והודיים.

• סטון טאון
• טנזניה
• אבן בטוטה - תיאורו של הנוסע המוסלמי שתייר באזור במאה ה-14

מיזמי קרן ויקימדיה
מדריך למטייל בוויקימסע: זנזיבר
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: זנזיבר

• אייל וטל ברטוב, ‏טיול לזנזיבר - כתבה בעקבות ביקור באי, באתר GoTravel
• איתן לשם, כל מה שצריך לדעת על זנזיבר: מה עושים באי שהישראלים אוהבים?, באתר הארץ, 11 ביוני 2018
• שירי הדר ומיכאלה חזני, MUST: המקומות שחובה לראות בזנזיבר, באתר ynet, 27 ביוני 2018
• place/Zanzibar-Tanzania זנזיבר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• זנזיבר, דף שער בספרייה הלאומית
• סוף אלון, חלום זנזיבר, בלוג צילום, באתר הארץ, 31 במאי 2023

האימפריה הפורטוגזית
צפון אפריקה	אגוז (1506–1525) • אל קאסר אס-סגיר (1458–1550) • ארזילה (1471–1550, 1577–1589) • אזמור (1513–1541) • סאוטה (1415–1640) • מזאגאן (1485–1550, 1506–1769) • אסואירה (1506–1525) • ספים (1488–1541) • אגאדיר (1505–1769) • טנג'יר (1471–1662) • ואדאן (1487–אמצע המאה ה–16)
אפריקה שמדרום לסהרה	אקרה (1557–1578) • אנגולה (1575–1975) • אנובון (1474–1778) • ארגן (1455–1633) • קבינדה (1883–1975) • כף ורדה (1642–1975) • סאו ז'ורז'ה דה מינה (1482–1637) • ביוקו (1478–1778) • חוף הזהב הפורטוגזי (1482–1642) • גינאה ביסאו (1879–1974) • מלינדה (1500–1630) • מומבסה (1593–1698, 1728–1729) • מוזמביק (1501–1975) • קילווה קיסיוואני וסונגו מנארה (1505–1512) • טירת סאו זואו בפטיסטה דה אז'ודה (1680–1961) • סאו טומה ופרינסיפה 1753–1975 • סוקוטרה (1506–1511) • זנזיבר (1503–1698) • זיגינשור (1645–1888)
מערב אסיה	בחריין (1521–1602) • הורמוז (1515–1622) • מסקט (1515–1650) • בנדר עבאס (1506–1615)
תת-היבשת ההודית	ציילון הפורטוגזית (1518–1658) • לקשאדוויפ (1498–1545) • האיים המלדיביים (1518–1521, 1558–1573) • וסאי-ויראר (1535–1739); מומבאי (1534–1661); קז'יקוד (1512–1525); קנאנור (1502–1663); צ'אול (1521–1740); צ'יטגונג (1528–1666); קוצ'י (1500–1663); קאנור (1536–1662); דאדרה ונאגר הבלי (1779–1954); דאמאן (1559–1962); דיו (1535–1962); גואה וגואה העתיקה (1510–1962); הוגלי (1579–1632); נגפטינאם (1507–1657); פוליקאט (1518–1619); פאליפורם (1502–1661); סלסט (1534–1737); מצ'יליפטנאם (1598–1610); מנגלור (1568–1659); סוראט (1540–1612); טהואוטהוקודי (1548–1658); סן תומא דה מליאפור (1523–1662; 1687–1749)
מזרח ודרום מזרח אסיה	איי בנדה (המאה ה-16 עד המאה ה-18) • פלורס (המאה ה–16 עד המאה ה–19) • מקאו (1557–1999) • מקאסאר (1512–1665) • מלאקה (1511–1641) • איי מאלוקו (אמבון 1576–1605, טרנאטה 1522–1575, טידורה 1578–1650) • נגסאקי (1571–1639) • טימור הפורטוגזית (1702–1975)
אמריקה הצפונית	ניופאונדלנד (1501–1570?) • לברדור (1501–1570?) נובה סקוטיה (1519–1570?)
אמריקה המרכזית והדרומית	ברזיל (1500–1822) • ברבדוס (1536–1620) • הפרובינציה הציספלאטינית (1808–1822) • גיאנה הצרפתית (1809–1817) • קולוניה דל סקרמנטו (1680–1777)
מדיירה והאיים האזוריים	שתי קבוצות איים אלה היוו חלק מהאימפריה הפורטוגזית החל במאה ה-15, וב-1976 היו למחוזות אוטונומיים.