he דני רובס

דני רובס
לידה	24 בדצמבר 1957 (בן 66); קיבוץ שובל, ישראל
מוקד פעילות	ישראל
תקופת הפעילות	מ-1978
סוגה	פופ, רוק
שפה מועדפת	עברית
כלי נגינה	גיטרה
בן או בת זוג	אילאיל תמיר
	אתר רשמי
	פרופיל ב-IMDb

דני רובס (נולד ב-24 בדצמבר 1957) הוא זמר-יוצר, פזמונאי, מלחין, מוזיקאי ומעבד מוזיקלי ישראלי.

ביוגרפיה

רובס נולד בקיבוץ שובל, לאב ממוצא ספרדי שעלה ממרוקו^[1] ולאם שעלתה ממצרים. לדבריו, אבותיו לבית אביו היו ״גובי מיסים באחד מאיי ספרד״. בילדותו למד בבית הספר היסודי "סמילנסקי" ולימים התחנך בבית הספר התיכון ע"ש עמוס דה-שליט ברחובות. בשנת 1973 הצטרף ל"בימת הנוער העירונית רחובות", שם היה סולן.

עם גיוסו לצה"ל שובץ בחיל התותחנים, סיים את מסלול ההכשרה ללוחמים ושובץ בגדוד תותחנים. הוא יצא לקורס קצינים בסיסי ועם סיומו שובץ כשליש בגדוד ההנדסה 601. בהמשך שימש מפקד סוללה^[2] והשתחרר בדרגת סגן. בתחילת שירותו במילואים המשיך לשרת כקצין שלישות, אך לאחר מספר שנים הפך לזמר במילואים ולבוחן עבור הלהקות הצבאיות.

אחיו הצעיר יואב נפטר מסרטן בהיותו חייל, במהלך מלחמת לבנון. רובס כתב עליו את השירים "מחר הוא יחזור" ו"מכתב קטן". את שני השירים הוא התקשה לבצע בעצמו ולכן בוצעו תחילה על ידי להקה צבאית.^[3]

קריירה מוזיקלית

את דרכו המוזיקלית החל רובס כגיטריסט ליווי לזמרים מצליחים ביניהם יעל לוי, אריק סיני, מתי כספי (כנגן באלבומו "שירים במיץ עגבניות") ושלמה ארצי (השתתף כנגן באלבומיו "מקום", "תרקוד", "לילה לא שקט" ו"חום יולי אוגוסט"). חשיפתו הטלוויזיונית הראשונה של רובס הייתה ב-1980, בתוכנית "עוד להיט", כזמר הליווי של עדנה לב בקליפ לשירה "אחרת".^[4]

אלבומים

אלבום הבכורה של רובס, "מסגרות", יצא בסוף 1983 בעיבודו ובהפקתו המוזיקלית של מתי כספי. מן האלבום זכורים במיוחד השירים "אני בא הביתה מהלילה" ו"דבר לא קרה". האלבום לא הצליח מבחינה מסחרית. לטענת רובס אחד הגורמים לכך הייתה יציאתו בסמוך למשבר מניות הבנקים בישראל. בתחילת 2008, 25 שנה אחר כך, הגיע למעמד אלבום זהב בעקבות הצלחת אלבומיו הבאים של רובס ובעקבות יציאת סט כפול הכולל את "מסגרות" ואת אלבומו השני.

אלבומו השני, "פנים ושמות", יצא ב-1987 בהפקתו המוזיקלית של נתן כהן.^[5] האלבום הצליח יותר מן הקודם והגיע למעמד אלבום פלטינה למרות התנאים הקשים בהם הוקלט האלבום - קשיי מימון הכתיבו צוות מצומצם של נגנים שכלל רק את רובס בגיטרות ואת כהן בשאר הכלים.^[4] השירים הבולטים בו הם "פנים ושמות", "לא נרדמת תל אביב", "זה לא אני", "מחר הוא יחזור" ו"קטע מסוכן". בעקבותיו יצא רובס למסע הופעות ביחד עם הקלידן דובי אנגלר.

אלבומו השלישי, "בדרך אל האושר", יצא ב-1989, וזכה להצלחה רבה אף יותר. השירים הבולטים בו הם "בדרך אל האושר", "הם לא ילמדו אף פעם", "משהו מקלקל לי הכול" ו"איך הוא שר", שיר שרבים חושבים שנכתב על הזמר זוהר ארגוב אך רובס הבהיר שהוא כתב את השיר על זמרים נערצים שהידרדרו לסמים דוגמת ג'ניס ג'ופלין או ג'ים מוריסון, וכאזהרה לעצמו.^[6] האלבום הגיע למעמד אלבום פלטינה^[7] ובאותה שנה זכה רובס בתואר זמר השנה. שירו "איך הוא שר" היה השיר המושמע ביותר ברדיו ובטלוויזיה באותה השנה.^[8] בעקבות האלבום יצא בהופעה "הדרך אל האושר" עם להקה מלאה שכללה בנוסף לאנגלר גם בסיסט (אלי בקל), מתופף (רן ורד) וזמרת ליווי (שירלי יובל-יאיר, שפתחה בהמשך בקריירה עצמאית). המופע הצליח מאוד, ורובס הופיע איתו גם בפני ישראלים בעולם. תוך פחות משנה מיציאת האלבום קיבל עליו רובס "תקליט פלטינה".

בשנת 1989 הופיע גם בפסטיבל בצבעים טבעיים, עם בנותיו גל ורוני וביצע בו את השיר "בכפר קטן ליד ההר" שזכה במקום החמישי. השיר זכה להשמעות ברדיו ואף צולם לערוץ הראשון, אולם לא יצא על גבי תקליטור. באותה שנה הלחין את הפסקול לסרט "כח משיכה".

אלבומו הרביעי של רובס, "בגוף ראשון", שיצא במאי 1991, הופק בהפקה צנועה ולא שִחזר את הצלחת האלבום הקודם. רק שיר אחד הצליח מתוכו, "רכבות 68-80-88", העוסק בזמר ג'ון לנון ובמותו. השירים נערכו ברצף אחד ללא הפסקה^[4] ולשדרנים ברדיו ניתנה גרסה של האלבום שכללה רווחים במעבר בין השירים.^[4]

ב-1993 הוציא רובס את אלבומו הרוקיסטי ביותר, "ברושים וחמניות",^[4] ויצא גם במופע בשם דומה. באלבום בלטו בעיקר השירים "גרעינים", "ברושים וחמניות", "הבן של הקוסם" וגרסת הכיסוי לשיר שכתב רובס לאסתי כץ, "אני מִדבר", במילים אחרות.

ב-1994 הוציא רובס אוסף ראשון בשם "עשור! או שאני יורה...", אשר כלל לצד שיריו המוכרים הקלטה של השיר "לא נרדמת תל אביב" בהופעה חיה מ-1989 בערד וביצוע ראשון שלו לשיר "הצגה", שבוצע במקור על ידי להקת פיקוד הדרום.

ב-1996 הוציא רובס אלבום שישי במספר, "ככה אני אוהב". האלבום זכה להצלחה של ממש רק אחר כך, למרות שירים בולטים כ"עץ בלי שורשים", "שפת הגוף", "בשבילה", "אני בא הביתה" והשיר המוכר ביותר מהאלבום, "מכתב קטן", שביצע רובס יחד עם אופירה יוספי והפך לשיר פופולרי בטקסי זיכרון.

בשנים 1999-1997 שימש רובס כמנהל האמנותי של פסטיבל ערד.

ב-1999 השתתף רובס בהרכב "4X4" ("ארבע על ארבע") יחד עם אורי הרפז, דני ליטני ויואל לרנר. לאחר הוצאת אלבומם, שלא זכה להצלחה, ופירוק ההרכב, המשיך להופיע עם ליטני במופע משותף שבו שרו השניים ממיטב שיריהם.

ב-21 בפברואר 2008 הוציא רובס את אלבומו השביעי "משהו חדש מתחיל" בניהולו האמנותי ובהפקתו המוזיקלית של אורי זך. הסינגל הראשון מתוכו, שיר הנושא "משהו חדש מתחיל", שהלחין רובס למילים של אילאיל תמיר, אשתו הנוכחית, יצא ב-24 בדצמבר 2007 (ביום הולדתו ה-50) וזכה להצלחה - כ-16.5 מיליון צפיות ביוטיוב.^[9] אחריו יצאו הסינגלים "את לא כאן איתי", שזכה להצלחה בינונית בלבד, "גילי" ו"אנחנו זמן עבר".

ב-28 בפברואר 2013 הוציא רובס אלבום הופעה ראשון, בשם "נוסע על כביש מהיר", המתעד את הופעתו במועדון "זאפה תל אביב". האלבום כולל גם הקלטת אולפן לשיר חדש שכתב והלחין רובס בשם "אני לא מפסיק להתרגש ממך". השיר זכה להצלחה רבה, כאשר הגיע לראש מצעדי הפזמונים השבועיים ברשת ג', ודורג במקום השלישי במצעד השנתי של התחנה. באלבום בנוסף בלטו גם החידושים לשירים: "מכתב קטן" אותו ביצע עם אשתו אילאיל תמיר ו"נוסעת בעקבות האהבה".

במרץ 2014 יצא אלבומו השמיני "האיש עם הגיטרה".

ב-30 באוקטובר 2017 יצא השיר הראשון מתוך אלבומו ה-11. את השיר כתב רובס בהקדשה לאמו. השיר נקרא "מוקפת באור".

ב-23 בנובמבר 2023, מספר ימים לאחר שהופיע ב"כיכר החטופים" בעצרת לצד בני משפחות החטופים, הוציא רובס גרסה חדשה לשירו "מחר הוא יחזור".^[10]

ב-27 במרץ 2024, רובס ודני בסן שיתפו פעולה והוציאו שיר, הראשון בסדרה פוטנציאלית של שיתופי פעולה מוזיקליים. רובס ובסן נפגשו לראשונה במהלך סיבוב הופעות בארצות הברית בדצמבר 2023, שם הופיעו יחד עם מתי כספי לגיוס כספים למען ילדי עמותת עוטף. רובס ביקש מבסן להצטרף אליו בהקלטת השיר "מה שנשאר לי אחרי המלחמה", שכתב רובס עם בת זוגו ושותפתו ליצירה, אילאיל תמיר, שגם הלחינה את השיר. השיר מבטא את מגוון הרגשות שאנשים חשים לאחר אירועי 7 באוקטובר.^[11] ב-8 במאי של אותה השנה, הוציא רובס את השיר "כל אדם זקוק לבית" אותו כתב סרן יהל גזית שנפל ב-4 בדצמבר 2023 במהלך לחימה בשג'אעייה. לזכרו של גזית החליט רובס לקחת שיר שכתב ולהלחינו. השיר הופק במסגרת פרויקט "שריונאים זוכרים" של עמותת יד לשריון.^[12] באותה השנה הוביל רובס את קמפיין מודעות הציבור של משרד הביטחון ששמו "כולנו יחד מוקירים את חללי מערכות ישראל ומדליקים נר לזכרם" לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. במסגרת הקמפיין, רובס ביצע את שירו "פנים ושמות" יחד עם תזמורת צה"ל.^[13]

כתיבה, הלחנה והוראה

פרט לשירים שביצע בעצמו, רובס כתב, הלחין ועיבד שירים לאמנים רבים, ביניהם אריק סיני ("אחת מהבוהמה", ו"עכשיו" שרק כתב את המילים), אילנית ("סרט בשחור לבן" לאלבומה "סרט בשחור לבן"), נורית גלרון ("מה אתה חושב?" לאלבום "נגיעה אחת רכה"), סקסטה ("חנות צעצועים", לפסטיבל שירי הילדים מספר 13), ורדינה כהן (כל השירים באלבומה הראשון "נוסעת בעקבות האהבה"), הראלה בֵר ("יושבת על מזוודה" ו"דרך הים", שהולחן למילותיה של רוני ערן) ואופירה יוספי.

הוא כתב או הלחין מספר שירים, שרובם לא הצליחו, לדוגמנית ואשת העסקים פנינה רוזנבלום. הידוע מהם הוא "תמיד אישה", איתו התמודדה רוזנבלום בקדם אירוויזיון 1983 והגיעה למקום האחרון. למרות שרובס כתב והלחין את השיר, הקרדיט היה של רוזנבלום בלבד.

רובס מרצה בבית הספר למוסיקה ע"ש ג'ונתן ווהל בקריה האקדמית אונו.^[14]

הביטלס

רובס ידוע באהבתו ללהקת הביטלס והוא נוהג לבצע כמה משיריהם בהופעותיו. בשנים 1994-1993 העלה מופע בשם "שיהיה", שהוקדש כולו לשירי הלהקה בתוספת שיר מקורי שכתב לזכר ג'ון לנון, "רכבות 68-80-88". במופע ליוו אותו הקלידן דובי אנגלר והגיטריסט עמית יורגנסון.

ב-1999 השתתף רובס בקונצרט שנערך על ידי סר ג'ורג' מרטין והתזמורת הפילהרמונית הישראלית שעסק בשירי הביטלס.

בשנות האלפיים חזר להופיע מדי פעם במופע משירי הביטלס בשם "דני רובס שר ומספר ביטלס", לעיתים עם יורגנסון, ועם אשתו הנוכחית אילאיל תמיר ובתו רוני רובס כזמרות ליווי.

רדיו וטלוויזיה

בשנות ה-80 השתתף רובס בתוכנית הרדיו "מה יש" שהגישו אברי גלעד וארז טל בגלי צה"ל, בתפקיד ג'ימי אוחנה - זמר השר בגרסה פרודית שירים בתרגום לא נכון ושירי שטות, ולתיאורו "שר נכסי בקר נחושת (נכסי צאן ברזל) של הזמר העברי".^[15]^[16] בתחילת שנות ה-90 הגיח לכמה הופעות אורח בתוכנית הטלוויזיה של השניים "העולם הערב" (בתפקידים אחרים). רובס נוהג להפגין הומור גם בהופעותיו.

ב-1992 הופיע רובס בתוכנית "פרפר נחמד" בפרק מה אתם חושבים יחד עם דודו זר.

ב-1993 הופיע רובס בתוכנית ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, עם השיר "אחי אחי", שהלחין רובס למילים של אהוד מנור (הראשון להלחין ולבצע את השיר היה רוני ידידיה בשנת 1986).

ב-1994 השתתף רובס בתוכנית "הופה היי" עם שתי בנותיו גל ורוני וביצע בה את השיר "בכפר קטן ליד ההר".

רובס השתתף למשך תקופה קצרה בתוכנית הטלוויזיה "רואים 6/6" וכמו כן החליף את גידי אורשר והגיש את פינת הקולנוע בתוכנית "זהו זה" בטלוויזיה החינוכית.

ב-1997 הגיש רובס בערוץ 2 תחת הזכיינית טלעד תוכנית לילדים בת 7 פרקים בשם "שמח עד הגג". התכנית עסקה בחגי ישראל וכל פרק שודר בזמן החג שבו הוא עוסק. בתוכנית שיחק רובס לצידן של הבובות ששון ושמחה, סיפר סיפור על כל חג, שוחח עם ילדים על החג ושר שירים מוכרים ובעיקר מקוריים (שאת רובם כתב חנוך רעים לצד לחנים של רובס), על החג שבו עוסק הפרק.

בשנת 2007 חזר להגיש את התכנית "ציפורי לילה" בגלי צה"ל מדי מוצאי שבת, תוכנית אותה הגיש בעבר בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20. התכנית חולקה לשניים: בשעה הראשונה השמיע רובס שירים אהובים עליו ולחלקם סיפר את הסיפור העומד מאחוריהם; השעה השנייה הוקדשה לאלבום שלם של אמן אהוב ורובס סקר את שירי האלבום והשמיע אותם במלואם. התכנית ירדה באפריל 2010. רובס התארח בתוכנית שהחליפה אותה, "ציפורי לילה מתגעגעות", עם שחר סגל ורועי בר נתן, באוגוסט של אותה שנה.

בשנת 2009 הגישו רובס והזמרת איה כורם בקביעות את תוכנית הטלוויזיה "דואט ישראלי" בחינוכית 23. בכל תוכנית התארחו מוזיקאים ישראלים לפגישה אינטימית עם כורם ורובס. הם שוחחו עם האורחים על מקורות ההשראה ועל תהליך היצירה ולעיתים ניגנו ושרו משיריהם של האורחים יחד אתם.

חיים אישיים

רובס היה נשוי לדינה במשך 30 שנה ולזוג שלוש בנות. בתו השנייה, רוני רובס, הופיעה כזמרת ליווי בחלק מהופעותיו. לאחר מכן נישא בשנית אך התגרש כעבור חודשיים.^[6]

ב-4 ביוני 2009 נישא רובס בשלישית, לזמרת אילאיל תמיר, בתו של יהודה תמיר מלהקת "חלב ודבש",^[17] ולשניים בת ובן.^[18]

רובס הוא אח שכול. אחיו, יואב, נפטר מסרטן במהלך שירותו הצבאי במלחמת לבנון הראשונה.^[13]

רובס מתגורר בכפר קיש.