למפיק מוזיקלי קיים תפקיד טכני מאוד, שתורם ישירות לעיצוב המוזיקה והתוצאה הסופית. מפיק מוזיקלי הוא לרוב מוזיקאי עתיר ניסיון וידע בתחום.
בהפקת שיר מקבל המפיק המוזיקלי מיוצרי השיר את המילים והלחן כשהם "עירומים", כשהם עדיין מהווים רעיון בסיסי במוחו של היוצר. תפקידו של המפיק הוא להקנות לשיר צורה סופית. המפיק מחליט על המקצב, כלי הנגינה, קולות השירה ואורך השיר. לאחר שהחליט המפיק על הפרטים הטכניים של השיר, מתפקידו ליישם את החלטותיו: עליו לארגן ולגייס נגנים (גם כשמדובר בלהקה, לרוב משתתפים נגנים נוספים בהקלטה; לעיתים אף משתתפת תזמורת שלמה), לארגן כלי נגינה במקרה הצורך, לגייס זמרי ליווי, להדריך את הנגנים והזמרים, לתאם הקלטות וחזרות, לגייס טכנאי מוזיקה (בעיקר: איש מיקס ואיש מאסטר) ולהדריכם. לעיתים מבצע המפיק בעצמו את התפקידים הטכניים (את ההקלטה והמיקס, אך כמעט אף פעם לא את המאסטר). יש מפיקים מוזיקליים המקפידים להיות גם בהופעות חיות של האומנים לשם עיצוב הצליל של המופע (לדוגמה יעקב גלעד).
מוזיקאים רבים, במיוחד בתחום הרוק האלטרנטיבי והכבד, מפיקים בעצמם את שיריהם ואלבומיהם. לעומתם, מפיקים רבים, לאחר שנים של עבודה "מאחורי הקלעים", הוציאו אלבומים שכתבו וביצעו בעצמם.
מפיקים פיתחו לאורך השנים "חתימה מוזיקלית" ייחודית – סגנון, אווירה וגוון המייחדים את הפקותיהם. לעניין זה חשיבות רבה בעולם המוזיקה, ובכל דיון על אלבום או שיר מסוים נידונה ההפקה המוזיקלית. אמירות כגון "הפקתו של בריאן אינו ניכרת בצליל החללי ובאפקטים המקוריים" (נאמר על האלבום Achtung Baby של U2) אינן נדירות, ומשקפות את השפעת המפיק על היצירה המוזיקלית.
