|
צל עץ תמר ואור ירח
 צל עץ תמר ואור ירח (המוכר גם בשם צל עץ תמר) הוא פזמון ישראלי הנחשב כאחת מהקלאסיקות של המוזיקה המזרחית, אף על פי שלא נכתב ככזה. מילות השיר נכתבו על ידי המשורר והשחקן אפרים וַיְנשטיין, והולחנו על ידי גיסו, חיים קוֹבְּרִין. הביצוע הידוע ביותר של השיר הוא של הזמר זוהר ארגוב. מסיבה לא ידועה, במהלך השנים אבדו שמות המחברים המקוריים של השיר ונכתבו קרדיטים שונים לזהות המחברים; תהליך זה הסתיים בשנת 2014 בעזרת אקו"ם על ידי תהליך בוררות שבו נפסק כי ויינשטיין וקוברין הם מחברי השיר ובעלי הזכויות עליו. השיר הפך לריקוד עם פופולרי בכוריאוגרפיה של בני לוי.[1] יצירת השיר ופרסומו  השיר חובר על ידי אפרים פישל וינשטיין (1923–2004), יליד פולין שעלה לארץ ישראל כילד ב-1934. וינשטיין כתב אותו כשיר פרטי, במטרה להרשים את בת זוגו, רבקה יֶזֶ'בסקי, שנישאה לו בסוף אותה שנה. על כתב היד המקורי של ויינשטיין מופיע השם "בצל עץ תמר". במקור נכתבו לשיר ארבעה בתים ופזמון. השיר הולחן על ידי גיסו של ויינשטיין (בעלה של אחותו מלכה), חיים קוֹבְּרִין (1912–1983), רופא פנימאי יליד ויטבסק (רוסיה הלבנה) שעלה ארצה ב-1933 והתיישב בטבריה, והתפרנס גם מעבודת הערב שלו ככנר בבתי קפה.[2] לחנו של קוברין נכתב לראשונה על כתב היד המקורי. הלחן הוא בסגנון טנגו, וכך גם הביצועים המוקדמים של השיר. קיימת הקלטה של השיר בשם "כינור קסמים" בביצועו של הזמר איזי גרשוני, יוצא להקת החישטרון. על פי חוקר המוזיקה הישראלית דודי פטימר, ביצוע זה הוקלט בשנת 1952, והוא ככל הנראה הביצוע הראשון שהוקלט. גרשוני ביצע בגרסתו את שני הבתים הראשונים בלבד. הביצוע המפורסם הראשון של השיר הוא של הזמרת לילית נגר (בעיבודו של משה אושרוביץ). ביצועה של נגר הוקלט על גבי תקליטון "מקולית" מס' 260 בשם "נַגֵּן נַגֵּנָה" בשנת 1954. גם לילית נגר ביצעה שני בתים בלבד (הבית הראשון ואחריו הבית הרביעי). שני הביצועים שמורים באוסף קול ישראל שבספריה הלאומית.[3][4] המגדר במילותיו המקוריות של ויינשטיין, "הקסמתיני" ו"עזבתיני", השתנה בביצועה של נגר ל"הקסמתני" ו"עזבתני". מאז התקבע שינוי זה גם בביצועים מאוחרים יותר של זמרים גברים. בשנות השבעים הפך השיר לחלק מהרפרטואר המזרחי. רוב הביצועים החל מתקופה זו כוללים את כל ארבעת הבתים. הזמר שלום נחום ביצע את השיר בתקליט "ממרחקים" משנת 1976.[5] הביצוע המפורסם ביותר הוא של הזמר זוהר ארגוב, אשר חידש את השיר לאלבומו השלישי, "היו זמנים" (1981).[6] מאז נחשב השיר לקלאסיקה במוזיקה המזרחית. בשיר "פועל במה", החותם את האלבום אהוד בנאי והפליטים (1987), מופיעה השורה "עכשיו שאול שר צל עץ תמר ואור ירח". בתוכנית "כוכב נולד 9" בשנת 2011 ביצע את השיר המתמודד לירון רמתי. בפברואר 2012 חידשה הזמרת קרולינה את השיר לאלבומה "זוהר" בסגנון אלקטרוני. גרסה זו הגיעה במצעד השנתי תשע"ג (2013) למקום 16 ובמצעד השבועי למקום השלישי. ביוני 2013 חידש הזמר עידן חביב את השיר לפרסומת של חברת סלקום. ב-2015 חידש הנער עוזיה צדוק את השיר, במסגרת תוכנית הריאליטי "בית ספר למוזיקה". אמיליה אוזון ביצעה גרסה לשיר במסגרת תוכנית כישרונות במולדובה בגיל 7, מבלי לדעת אף מילה בעברית וזכתה במקום הראשון.[7] ב-2020 הושר השיר בתוכנית "זהו זה!" על ידי גידי גוב, שלמה בראבא, דב גליקמן, אבי קושניר ומוני מושונוב.[8] לפי רון ויינשטיין, בנו של אפרים, מחבר השיר, מילות השיר שונו במהלך השנים: המילים 'נגן נגן נא' שונו ל'נגן נגנה', המשפט 'מערפילי עבר תופיע' שונה ל'מערפילי עפר תופיע' והמשפט 'ישמע ירח את סודי במרום' השתנה ל'ישמע ירח את קולי במרום'.[9] על פי רישומי אקו"ם, יש לשיר 119 גרסאות (נכון לשנת 2022).[10] השיר תורגם לערבית בידי ג'ודת עיד ואכרם עודה ובוצע בתוכנית "אדבר איתך" של תזמורת המהפכה. איתור שמות המחבריםאובדן שמות המחברים נמשך עד שנות האלפיים, וכך בין השנים 1999 ל-2014 ציין מאגר היצירות של אקו"ם את השם "שלמה פיינטוך-אפרת" כמחבר המילים ואת המלחין, שזהותו לא נודעה, כ"נחלת הכלל". בעקבות גרסאות הכיסוי הרבות, יואב גינאי, מגיש התוכנית "מה יהיה" ברשת ב' פנה בתוכניתו ב-2 באוגוסט 2013 לציבור המאזינים בבקשה לקבל פרטים אודות המחבר. בעקבות הפנייה נעתרה לילית נגר להתראיין לתוכנית. על פי עדותה, בעקבות הצלחת הלהיטים "לימון לימונרו" ו"אל תיקח הכול ללב", שהקליטה בחברת התקליטים "מקולית" בתחילת שנות ה-50, חיפשה החברה שירים נוספים לתקליטה הבא של נגר. מייסד ומנהל החברה, שלמה פיינטוך, המכונה "סְלים", התוודע באותה התקופה לשיר "נגן נגנה", והציע לנגר להקליט אותו. במהלך פגישה שלה עם פיינטוך (ככל הנראה בשנת 1953), פגשו השניים את בובי פנחסי, המנהל המוזיקלי של להקת החישטרון, שנתן להם את תווי השיר תמורת 5 לירות. נגר ידעה שהשיר כבר היה קיים, אבל לטענתה הוא לא הוקלט קודם לכן, והיא מעולם לא ידעה מי כתב אותו. על גבי התקליטון שבו הוקלט ביצועה של לילית נגר, לא הופיעו שמות המחברים, אלא רק פרטי המעבד "אפרתי" (הכוונה כנראה למעבד יעקב אפרתי, שעיבד שירים רבים שהוקלטו ב"מקולית"), וכן מנצח התזמורת, משה אושרוביץ (המכונה "פיסי"). צוות התוכנית "מה יהיה" פנה לאושרוביץ, אבל גם הוא לא ידע מי חיבר את השיר. בעקבות מחקר של אתר זמרשת בשיתוף רון ויינשטיין, בנו של אפרים מחבר השיר, נודעו קורות השיר וזהותם של ויינשטין וקוברין. השיר נכתב במקור כשיר פרטי ואישי ולכן מעולם לא נרשם באקו"ם ולא נדרשו עבורו תמלוגים. ויינשטיין הציג את כתב היד המקורי של אביו, שבו הופיעו הקרדיטים לאביו ולמלחין חיים קוברין. בכתב היד הופיע הלחן המקורי של השיר כפי שביצעו לילית נגר ואיזי גרשוני. בעלי האתר זמרשת זיהו את הכינוי "סְלים" (עליו סיפרה נגר בריאיון), כשלמה פיינטוך, מנהל חברת התקליטים "מקולית". כשבוע לאחר מכן, ב-9 באוגוסט 2013, שוב בתוכנית הרדיו של גינאי, נחשפו תוצאות עבודת התחקיר של "זמרשת". בתוכנית, ראיין גינאי את רון וינשטיין, ארנה בר-אילן (נכדתו של קוברין), ואת יאיר אבן-זוהר מצוות זמרשת. בתוכנית פורסמו לראשונה שמות המחברים המקוריים. הליך הבוררותבשנת 2014, בעקבות העניין הציבורי, פתחה אקו"ם בהליך בוררות בראשות השופט בדימוס תיאודור אור. בהליך הבוררות נפסלה עדות השמיעה המקורית מ-1999 של גלעד בן-ש"ך, עורך מוזיקלי בקול ישראל, לפיה המחבר הוא "שלמה פיינטוך-אפרת" והלחן הוא "נחלת הכלל". בהליך הבוררות נבחנו מספר כיוונים נוספים לזהות המחברים, ובהם עדותו של חוקר המוזיקה דודי פטימר, שאיתר בארכיון הספרייה הלאומית את ביצועו של איזי גרשוני. על גבי התקליט של גרשוני נכתב: "מילים: יערי, מנגינה: ניקוליב". סברתו של פטימר הייתה כי כיתוב המחבר "יערי" מתייחס לאברהם יערי או לאחיו הצעיר, הסופר יהודה יערי, אך לא נמצאה כל עדות לכך. בנוסף, פטימר סבר כי הכיתוב "ניקוליב" מתייחס למלחין והפסנתרן הרוסי ליאוניד ניקולאייב (אנ'). פטימר מצא עדות שלפיה קיימים תווים תואמים של קטע בשם "מאגיה" (Магия) מאת ניקולאייב, אך לעדות זו אין סימוכין. בהליך הבוררות לא נקבעה נכונות העדות של פטימר לגבי אמיתות זהות המחבר "יערי" והמלחין "ניקוליב" והן נשארו עמומות. הליך הבוררות הסתיים בשנת 2014, ובסופו נטה השופט אור באופן חד משמעי לגרסתו של רון ויינשטיין. בנוסף נקבע כי ויינשטיין וקוברין יירשמו באקו"ם כמחברי השיר, וכי יוחזרו ליורשי המחברים כלל התמלוגים מאקו"ם מאז שנת 1999, שבה נרשמו שמות המחברים השגויים. קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||
