יחסי אורוגוואי–ארמניה
יחסי אורוגוואי–ארמניה מתייחסים ליחסי החוץ בין ארמניה לאורוגוואי. אורוגוואי, כמדינות דרום אמריקאיות קטנות נוספות מארחת קהילה ארמנית גדולה. הקהילה הארמנית באורוגוואי מונה כ־16,000 נפש.[1] היסטוריההארמנים הראשונים הגיעו לאורוגוואי בסוף המאה ה-19.[2] בין 1920 ל-1930 הגיעו הרבה ארמנים לאורוגוואי, רבים מהם שרדו את רצח העם הארמני שביצעה האימפריה העות'מאנית. ב־20 באפריל 1965 אורוגוואי הפכה לאומה הראשונה בעולם שהכירה רשמית ברצח העם הארמני.[3] בשנת 1939, סניף אורוגוואי של AGBU(אנ') פתח את משרדיו במונטווידאו. ב־26 בדצמבר 1991 חזרה ארמניה לעצמאותה לאחר פירוק ברית המועצות. ב־27 במאי 1992, ארמניה ואורוגוואי כוננו יחסים דיפלומטיים.[4] ביוני 1992 הגיע נשיא ארמניה לבון טר-פטרוסיאן לביקור רשמי באורוגוואי. בפברואר 1997 פתחה אורוגוואי קונסוליית כבוד בירוואן. במאי 2012, שר החוץ האורוגוואי, לויס אלמגרו למס, הגיע לביקור רשמי בארמניה, הוא היה הבכיר ביותר באורוגוואי שביקר את המדינה.[5] החל משנת 2016 ארגונים ארמנים מקומיים מגנים את מאמציה של טורקיה למזער את הנוכחות הארמנית.[6] ביקורים רמי דרגביקורים רמי דרג מארמניה באורוגוואי[4]
ביקורים רמי דרג מאורוגוואי בארמניה
הסכמים בין שתי המדינותארמניה ואורוגוואי חתמו על הסכמים דו-צדדיים רבים מאז כינון היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות בשנת 1992, כגון הסכם להקמת משטר ללא ויזה ביחס לבעלי דרכונים דיפלומטיים ודרכוני שירות; הסכם על שיתוף הפעולה בתחום התרבות; הסכם לשיתוף פעולה בתחום הבריאות והרפואה; הסכם לעידוד והגנה הדדית על השקעות; הסכם ביטול חובת הוויזה לבעלי דרכון רגיל והסכם לשיתוף פעולה כלכלי.[4] נציגויות דיפלומטיות
קישורים חיצונייםהערות שוליים
|