|
יהדות ויילס
יהדות ויילס (בוולשית: Iddewon Cymreig) היא הקהילה היהודית של ויילס, חבל ארץ באי הבריטי המהווה חלק מהממלכה המאוחדת. יהדות ויילס הוקמה לאחר כיבוש ויילס בידי אדוארד הראשון, מלך אנגליה, בשנים 1277–1283. ב-1290, נאסר על יהודים השהייה בתחומי הממלכה האנגלית, באירוע שכיום ידוע בשם גירוש יהודי אנגליה. עם זאת, היהודים חזרו לתחומי הממלכה המאוחדת בסביבות שנת 1655. יהודים התיישבו בוויילס בפעם השנייה במאה ה-18 ובמאה ה-19, בעיקר בעיר סוונסי שבדרום ויילס.[1] נכון לשנת 2021, 2,044 יהודים מתגוררים בוויילס.[2] רוב היהודים מתגוררים באזור קארדיף, עיר הבירה של ויילס. הם מדברים באנגלית, וולשית, עברית ויידיש. ימי הבינייםכמו שאר מערב אירופה, ויילס של ימי הביניים הייתה תחת שליטה נוצרית. במהלך המאה ה-13, יהודים החלו להתגורר בשטחי ויילס (בערים קארליון, צ'פסטו ואברגאווני).[3] כאשר אדוארד הראשון הקים עיירות חדשות בצפון ויילס, הוא דאג שיהיה איסור על נוכחות של יהודים. אמנה משנת 1284 של מספר ערים בוויילס, קבעה כי "יהודים לא ישהו ברובע בכל עת".[4] סביר להניח שרוב היהודים, אם לא כולם, עזבו את ויילס לאחר 1290. עם זאת, יש אזכור של נוכחות יהודים במחוז קרמרת'נשייר, בשנים 1386–1387. התקופה המודרניתתעשיית כריית הפחם של ויילס במאה ה-19 הובילה לצמיחה כלכלית מחודשת. בתקופה זאת, אנשים רבים (ביניהם יהודים) היגרו אל ויילס במספרים גדולים. תקופה זו הובילה לייסודן של קהילות יהודיות חדשות, במיוחד באזורי דרום ויילס. ב-1852, התגוררו בוויילס 13 משפחות יהודיות בלבד. עם זאת, בשנות ה-80 של המאה ה-19, מספר היהודים שהתגוררו בוויילס הגיע ל-5,500. כיום קיימים 2 בתי כנסת פעילים בוויילס: בית הכנסת הרפורמי קרדיף (אנ') ובית הכנסת המאוחד קרדיף (אנ'), אשר נקרא גם "קרדיף שול". בוויילס היה בית כנסת נוסף, "בית כנסת מרטיר", אך הוא נסגר בשנות ה-80 של המאה ה-20.[5][6] הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||||||
