Share to: share facebook share twitter share wa share telegram print page

 

יהדות ויילס

יהדות ויילס
Iddewon Cymreig / יהודים וולשים
אוכלוסייה
2044
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים
קרדיף
שפות
אנגלית, וולשית, עברית, יידיש
דת
יהדות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יהדות ויילסוולשית: Iddewon Cymreig) היא הקהילה היהודית של ויילס, חבל ארץ באי הבריטי המהווה חלק מהממלכה המאוחדת.

יהדות ויילס הוקמה לאחר כיבוש ויילס בידי אדוארד הראשון, מלך אנגליה, בשנים 1277–1283. ב-1290, נאסר על יהודים השהייה בתחומי הממלכה האנגלית, באירוע שכיום ידוע בשם גירוש יהודי אנגליה. עם זאת, היהודים חזרו לתחומי הממלכה המאוחדת בסביבות שנת 1655. יהודים התיישבו בוויילס בפעם השנייה במאה ה-18 ובמאה ה-19, בעיקר בעיר סוונסי שבדרום ויילס.[1]

נכון לשנת 2021, 2,044 יהודים מתגוררים בוויילס.[2] רוב היהודים מתגוררים באזור קארדיף, עיר הבירה של ויילס. הם מדברים באנגלית, וולשית, עברית ויידיש.

ימי הביניים

כמו שאר מערב אירופה, ויילס של ימי הביניים הייתה תחת שליטה נוצרית.

במהלך המאה ה-13, יהודים החלו להתגורר בשטחי ויילס (בערים קארליון, צ'פסטו ואברגאווני).[3]

כאשר אדוארד הראשון הקים עיירות חדשות בצפון ויילס, הוא דאג שיהיה איסור על נוכחות של יהודים. אמנה משנת 1284 של מספר ערים בוויילס, קבעה כי "יהודים לא ישהו ברובע בכל עת".[4]

סביר להניח שרוב היהודים, אם לא כולם, עזבו את ויילס לאחר 1290. עם זאת, יש אזכור של נוכחות יהודים במחוז קרמרת'נשייר, בשנים 1386–1387.

התקופה המודרנית

תעשיית כריית הפחם של ויילס במאה ה-19 הובילה לצמיחה כלכלית מחודשת. בתקופה זאת, אנשים רבים (ביניהם יהודים) היגרו אל ויילס במספרים גדולים. תקופה זו הובילה לייסודן של קהילות יהודיות חדשות, במיוחד באזורי דרום ויילס.

ב-1852, התגוררו בוויילס 13 משפחות יהודיות בלבד. עם זאת, בשנות ה-80 של המאה ה-19, מספר היהודים שהתגוררו בוויילס הגיע ל-5,500.

כיום קיימים 2 בתי כנסת פעילים בוויילס: בית הכנסת הרפורמי קרדיף (אנ') ובית הכנסת המאוחד קרדיף (אנ'), אשר נקרא גם "קרדיף שול". בוויילס היה בית כנסת נוסף, "בית כנסת מרטיר", אך הוא נסגר בשנות ה-80 של המאה ה-20.[5][6]

הערות שוליים

  1. ^ "Wales' Jewish history: Call to record it before it is too late" (באנגלית בריטית). 2019-07-20. נבדק ב-2024-10-26.
  2. ^ JCR-UK: Wales Jewish Communities and Congregations (listed alphabetically), www.jewishgen.org
  3. ^ Patricia Skinner, The Jews in Medieval Britain: Historical, Literary, and Archaeological Perspectives, Boydell Press, 2003, ISBN 978-0-85115-931-7. (באנגלית)
  4. ^ J. Hillaby, The Palgrave Dictionary of Medieval Anglo-Jewish History, Palgrave Macmillan UK, 2013-08-22, ISBN 978-0-230-27816-5. (באנגלית)
  5. ^ "Merthyr: Jewish Heritage Centre plans a step closer" (באנגלית בריטית). 2022-01-31. נבדק ב-2024-10-26.
  6. ^ JCR-UK - Merthyr Tydfil Jewish Community, web.archive.org, ‏2010-09-05
Kembali kehalaman sebelumnya


Index: pl ar de en es fr it arz nl ja pt ceb sv uk vi war zh ru af ast az bg zh-min-nan bn be ca cs cy da et el eo eu fa gl ko hi hr id he ka la lv lt hu mk ms min no nn ce uz kk ro simple sk sl sr sh fi ta tt th tg azb tr ur zh-yue hy my ace als am an hyw ban bjn map-bms ba be-tarask bcl bpy bar bs br cv nv eml hif fo fy ga gd gu hak ha hsb io ig ilo ia ie os is jv kn ht ku ckb ky mrj lb lij li lmo mai mg ml zh-classical mr xmf mzn cdo mn nap new ne frr oc mhr or as pa pnb ps pms nds crh qu sa sah sco sq scn si sd szl su sw tl shn te bug vec vo wa wuu yi yo diq bat-smg zu lad kbd ang smn ab roa-rup frp arc gn av ay bh bi bo bxr cbk-zam co za dag ary se pdc dv dsb myv ext fur gv gag inh ki glk gan guw xal haw rw kbp pam csb kw km kv koi kg gom ks gcr lo lbe ltg lez nia ln jbo lg mt mi tw mwl mdf mnw nqo fj nah na nds-nl nrm nov om pi pag pap pfl pcd krc kaa ksh rm rue sm sat sc trv stq nso sn cu so srn kab roa-tara tet tpi to chr tum tk tyv udm ug vep fiu-vro vls wo xh zea ty ak bm ch ny ee ff got iu ik kl mad cr pih ami pwn pnt dz rmy rn sg st tn ss ti din chy ts kcg ve 
Prefix: a b c d e f g h i j k l m n o p q r s t u v w x y z 0 1 2 3 4 5 6 7 8 9