|
ויקיליקס
ויקיליקס (באנגלית: WikiLeaks; בתרגום חופשי: "ויקי-הדלפות") הוא אתר אינטרנט המציג ידיעות שהודלפו למערכת האתר בעילום שם למרות הגבלות צנזורה, סיווג ביטחוני או הגנת הפרטיות. בעלי האתר ומייסדיו שומרים לרוב על אנונימיות, ולפי הכתוב באתר מייסדיו הם עיתונאים, מתמטיקאים, אקטיביסטים המתנגדים למשטר הסיני ואנשי היי-טק ממדינות שונות ברחבי העולם.[2] האדם היחיד שהזדהה כדובר מטעם האתר הוא העיתונאי האוסטרלי ג'וליאן אסאנג', שטען כי הוא חבר ב"וועדה המייעצת" לאתר.[3] מאחורי האתר עומד הארגון ההתנדבותי Sun Shine Press. האתר סבל מעת לעת מבעיות מימון שגרמו מספר פעמים לסגירתו הזמנית, כמו גם מהחלטתן של חברות טכנולוגיה מובילות (אמזון, PayPal) לא לאפשר לוויקיליקס להשתמש בשירותן.[4][5] בנוסף הועלה החשד שחלק מנפילות האתר הן תוצאה של מתקפה מצד האקרים אמריקאים.[6] ב-11 באפריל 2019 נעצר אסאנג'.[7] למרות שמו, אין זה אתר ויקי במובן המקובל של המילה. מאז שנת 2010, גולשים מזדמנים אינם יכולים לשנות את תוכנו. עם הקמתו בשנת 2007 עשה האתר שימוש בתוכנת מדיה-ויקי ואף איפשר עריכה מזדמנת. ב-2008 שינו יוצרי האתר את המדיניות ואיפשרו עריכה חופשית רק בדפי שיחה של מאמרים. ב-2010, כשהאתר הושק מחדש לאחר השבתה, הוסרה גם האפשרות להגיב על מאמרים. פעילות האתרעל פי כותבי האתר, מטרתו העיקרית היא לפעול נגד משטרי דיכוי באסיה, בגוש המזרחי לשעבר, באפריקה שמדרום לסהרה ובמזרח התיכון ולסייע לכל אדם המבקש לחשוף שחיתות במדינות או חברות.[2] חודשים ספורים לאחר עליית האתר לאוויר ב-2007, טען הארגון כי בשורותיו כ-1,200 מתנדבים.[2] במהלך הזמן חשף האתר מסמכים וקבצים רבים שלטענתו הוכיחו שחיתויות, פשעים ושאר מקרים לא-חוקיים או לא-חוקיים-לכאורה שאירעו בחסות ממשלתית או ממסדית. האתר טוען כי המדליפים לו זוכים להגנה רחבה מפני חשיפת זהותם באמצעות הצפנה מתוחכמת. לדברי מנהלי האתר, הדבר מסייע להגן על מקורות ההדלפה. בנוסף, חברי האתר טוענים כי החומרים המודלפים עוברים בדיקה קפדנית על ידי עיתונאים מארצות שונות כדי לוודא שלא מדובר בזיוף. לטענתם, טרם גילו שפרסמו זיוף.[8] בדצמבר 2010, בעקבות תחילתה של הדלפה גדולה של תכתובת דיפלומטית אמריקאית, הפסיקה Amazon Web Services לאחסן את אתר ויקיליקס בשרתיה. לאחר מכן הודיע שירות PayPal על הפסקת השימוש בו להעברת כספים לאתר ויקיליקס.[9] במרץ 2017, פורסמו באתר כ-8,000 מסמכים מסווגים של ה-CIA המפרטים שיטות ריגול, מיקומי בסיסים וטכנולוגיות (בעיקר בתחום הסייבר) של המודיעין האמריקני-כך למשל נחשפו יכולות ציתות באמצעות מכשירי טלוויזיה וטלפונים ניידים.[10] הכרה בינלאומיתויקיליקס זכה להערכה הודות להדלפות שנחשפו בו. בין השאר זכה במספר פרסים בתחום התקשורת, כולל פרס התקשורת החדשה של האקונומיסט לשנת 2008,[11] ופרס ארגון אמנסטי אינטרנשיונל בבריטניה לתקשורת לשנת 2009.[12] מנגד, האתר ספג לא אחת ביקורת מצד גופים ממשלתיים. בעקבות הדלפת ידיעות על ירי באזרחים עיראקים על ידי צבא ארצות הברית החלו משרדי הממשלה האמריקאיים לתור אחר המדליף ולנסות ולאתר את אסאנג' עצמו לצורך תשאול. במקרה אחר דרשו אנשי הסיינטולוגיה להסיר מסמכים שפורסמו באתר. בתגובה העלו עורכי האתר מסמכים נוספים בהקשרם.[13] המסמכים שפורסמו על ידי ויקיליקס גרמו לסערה עולמית בעקבות מקרים קשים של הפרת זכויות אדם שתועדו בהם, בין היתר נאמר כי ארצות הברית טייחה התעללויות קשות באסירים עיראקים והרגה אזרחים. ב-28 בנובמבר 2010 החל האתר לפרסם מסמכים ממזכרים פנימיים של משרד החוץ האמריקני, שהודלפו לאתר על ידי צ'לסי מאנינג, חיילת בצבא ארצות הברית, שהעבירה מאות אלפי מסמכים מסווגים שהורידה מהרשת המסווגת של ארצות הברית, במה שנודע כהדלפה הגדולה בהיסטוריה. המסמך הראשון שנחשף טען כי מנהיגי מדינות ערב, ובהם חוסני מובארכ נשיא מצרים, עבדאללה מלך ירדן, מלך סעודיה ומנהיגים ערבים נוספים תמכו בפתרון צבאי לסוגיית הגרעין של איראן, שהטרידה אותם, כך מסתבר, לא פחות מאשר את ישראל ומדינות המערב. המסמכים, בדרגות סיווג שונות, כללו התבטאויות שונות של דיפלומטים אמריקניים כלפי דמויות של מנהיגים ושרים ברחבי העולם.[14] בהקשר הישראלי נחשפו אמירות מעוררות מחלוקת של יו"ר מועצת יש"ע דני דיין, שר החוץ, אביגדור ליברמן, וחבר הכנסת יצחק הרצוג. חלק מהפרשנים[דרוש מקור][מפני ש...] טענו כי פרסום המסמכים עשוי לעורר מבוכה עצומה ואף משברים דיפלומטיים עם רבות מבעלות בריתה של ארצות הברית. היו גם שטענו שהדלפות ויקיליקס תרמו למהומות בתוניסיה ב-14 בינואר 2011, בעקבות חשיפת שחיתויות בממשלתו של זין אל-עאבדין בן עלי. מהומות אלה, בתורן, עוררו תגובת שרשרת של הפגנות ומרי אזרחי ברבות ממדינות ערב, שהובילו להדחתו של חוסני מובארכ מן השלטון במצרים (האביב הערבי). ב-28 בפברואר 2012 פרסם האתר כי במסמך של חברת ביון אמריקנית נכתב כי ישראל ורוסיה קיימו לפני כמה שנים עסקה, שבמסגרתה סיפקה ישראל לרוסיה צפנים של מל"טים שמכרה לגאורגיה, ובתמורה סיפקה לה רוסיה צפנים של מערכת הגנה המשמשת את איראן.[15] ראו גםלקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||
