Share to: share facebook share twitter share wa share telegram print page

 

דיארבקיר

דיארבקיר
Diyarbakır
פוטומונטז' של דיארבקיר
פוטומונטז' של דיארבקיר
מדינה טורקיהטורקיה טורקיה
מחוז דרום-מזרח אנטוליה
נפה דיארבקיר
ראש העיר אדנאן סלצ'וק מזראקלי (מודח)
(מפלגת העמים הדמוקרטית)
אלי איהסאן סו (ממונה)
שטח 15,058 קמ"ר
גובה 675 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 1,818,133[1] (2023)
 ‑ במטרופולין 1,141,865 (2023)
 ‑ צפיפות 120.7 נפש לקמ"ר (2023)
קואורדינטות 37°58′55″N 40°12′38″E / 37.9819°N 40.2106°E / 37.9819; 40.2106
אזור זמן UTC +3
http://www.diyarbakir-bld.gov.tr

דיארבקירטורקית: Diyarbakır; בערבית: دیار بکر, תעתיק מדויק: דיאר בכר; בכורדית: Amed/ئامەد - אמד; בסורית: ܐܡܝܕ; ביוונית: Ἄμιδα - אמידה; בארמנית: Ամիդ - אמיד) היא עיר בדרום-מזרח טורקיה ובירת הנפה הקרויה על שמה במחוז דרום-מזרח אנטוליה. לעיר מעמד של עיר מטרופוליטנית (Büyükşehir - "עיר גדולה") ולפי אומדן רשמי משנת 2023 אוכלוסייתה מנתה כ-1.8 מיליון בני אדם, זוהי העיר השלישית בגודלה במזרח טורקיה (אחרי שנלאורפה וגזיאנטפ) ואחת מהגדולות בטורקיה כולה. העיר ממוקמת על רמה של בזלת, בגדה המערבית של נהר החידקל. מן התקופה העתיקה ועד לימינו בפי חלק מעמי האזור נקראת אמד או אמיד. בתקופה העות'מאנית השתרש השם דיארבקיר. עד למלחמת העולם הראשונה חלק חשוב מתושבי העיר היו נוצרים, בעיקר ארמנים. במחצית השנייה של המאה ה-20 אוכלוסיית העיר הלכה וגדלה על ידי התיישבות מסיבית של מוסלמים סונים, לרוב כורדים. בדיארבקיר חיה כאמור אוכלוסייה כורדית גדולה ויש שרואים בה את בירת "כורדיסטן הטורקית".

במשך כמה מאות שנים, עד שנות החמישים של המאה ה-20, חיה ופעלה בעיר קהילה יהודית. היהודים עסקו בעיקר במסחר וחלקם הגדול היו אנשים דלי אמצעים. הקהילה הקפידה על שמירת המסורת היהודית ומנהגים המיוחדים לקהילה. בני הקהילה עלו לישראל בעיקר בשנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20 והתיישבו ברובם בעיר ירושלים.

שם העיר

השם הקדום של דיארבקיר, אמיד או אמידה, מוזכר עוד בימי שלטון ממלכת אשור. שם זה נשמר לאורך מאות השנים בפי תושביו הארמנים, הנוצרים האשורים, הערבים והכורדים ("אמד"). הארמנים קראו לה גם דיקרנאקרט או טיגרנאקרט לפי שם מלכם, טיגראנס הגדול מן המאה הראשונה לספירת העמים, או לפי טיגראנס אחר מן המאה ה-6, המלך טיגראנס מירבאנדוני משושלת האורונטים שלפי עדות הכרוניקן מובסס חורנאצי בנה את חומות העיר העתיקה של דיארבקיר[2]. בתקופה הרומית וזו הביזנטית נקראה העיר "אמידה". זמן מה קיבלה את השם "קונסטנטיה" לכבוד הקיסר קונסטנטינוס הגדול ששיקם אותה. הטורקמנים הארטוקים ואק קויונלו קראו לה "אמיד השחורה" (קארא-אמיד), ייתכן, בגלל צבעם השחור של הבתים והחומות העשויים בזלת. בספר "זפרנאמה" היא נקראה "המבצר השחור" - "קארה קאלה". ב"ספר של דדה קורקוט" וכתבים טורקים אחרים הופיעה תחת השם "קארה חמיד".

בימי הכיבושים הערבים האסלאמיים במאה ה-7,האזור התחיל להיוודע ב"דיאר בכיר", "נחלת השבט בכיר", ככל הנראה שבט ערבי. עם הזמן שם האזור הועתק בשפה הטורקית גם לעיר - דיארבקיר. חוקרים כורדים אחדים טוענים שהשם בכיר בא משבט כורדי דווקא. הנוצרים האשורים מאמינים שהשם הוא ממקור ארמי ושמשמעות השם "דייר בכיר" היא "מנזר ראשון" או מנזר הבתולה. בשנת 1937 כשלרגל סכסוכים עם הכורדים המקומיים ביקר בעיר מוסטפא כמאל אטאטורק לא אהב את ההשערות הסותרות בנוגע למקור שם העיר והחליט שהיא תיקרא בטורקית Diyarbakır -"דיארבקר", כלומר "נחלת הנחושת", משום שפע הנחושת הטמון באדמתו.

הקרב על סור

העיר נחשבת באופן לא רשמי לבירת "כורדיסטן הטורקית". זה עשרות שנים שהעיר נמצאת בעין הסערה ומהווה מוקד להתכתשויות ולקרבות עזים בין הממסד הטורקי לבין המורדים הכורדים[3].

בחודש אוגוסט 2015 הכריזו פעילים כורדים המזוהים עם המחתרת הכורדית על ממשל עצמאי במחוז סור הכורדי שבדיארבקר, כחלק מהמאבק להשגת ריבונות כורדית בשטחי כורדיסטן הגדולה, אשר הביא להישגים באותה תקופה בצפון סוריה. כתוצאה מההכרזה, בחודש דצמבר 2015 הוטל מצור טורקי על המחוז, שהוביל להתפרצות קרבות בין הפעילים הכורדים לבין הצבא הטורקי וכוחות משטרה, שנמשכו כשלושה חודשים, והביאו להרס של כ-80% מהשטח הבנוי במחוז והסתיימו בניצחון טורקי. במלחמה נהרגו למעלה מ-200 אזרחים, ואבידות הצדדים מוערכות על ידי הצבא הטורקי ב-271 הרוגים מהצד הכורדי, ו-71 מהצד הטורקי.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Kembali kehalaman sebelumnya


Index: pl ar de en es fr it arz nl ja pt ceb sv uk vi war zh ru af ast az bg zh-min-nan bn be ca cs cy da et el eo eu fa gl ko hi hr id he ka la lv lt hu mk ms min no nn ce uz kk ro simple sk sl sr sh fi ta tt th tg azb tr ur zh-yue hy my ace als am an hyw ban bjn map-bms ba be-tarask bcl bpy bar bs br cv nv eml hif fo fy ga gd gu hak ha hsb io ig ilo ia ie os is jv kn ht ku ckb ky mrj lb lij li lmo mai mg ml zh-classical mr xmf mzn cdo mn nap new ne frr oc mhr or as pa pnb ps pms nds crh qu sa sah sco sq scn si sd szl su sw tl shn te bug vec vo wa wuu yi yo diq bat-smg zu lad kbd ang smn ab roa-rup frp arc gn av ay bh bi bo bxr cbk-zam co za dag ary se pdc dv dsb myv ext fur gv gag inh ki glk gan guw xal haw rw kbp pam csb kw km kv koi kg gom ks gcr lo lbe ltg lez nia ln jbo lg mt mi tw mwl mdf mnw nqo fj nah na nds-nl nrm nov om pi pag pap pfl pcd krc kaa ksh rm rue sm sat sc trv stq nso sn cu so srn kab roa-tara tet tpi to chr tum tk tyv udm ug vep fiu-vro vls wo xh zea ty ak bm ch ny ee ff got iu ik kl mad cr pih ami pwn pnt dz rmy rn sg st tn ss ti din chy ts kcg ve 
Prefix: a b c d e f g h i j k l m n o p q r s t u v w x y z 0 1 2 3 4 5 6 7 8 9