ברכת לישב בסוכה
ברכת "לישב בסוכה" היא ברכה שתקנו חכמים לברך על קיום מצוות הישיבה בסוכה. קיימת מחלוקת בראשונים מתי מברכים ברכה זו. יש אומרים שמברכים אותה בכל עת שנכנסים לסוכה לשהייה ממושכת, ויש אומרים שרק לפני אכילת קבע בסוכה, ומנהג רוב ישראל כדעה זו על פי הכלל ספק ברכות להקל. קיימת מחלוקת נוספת על איזו אכילה מברכים 'לישב בסוכה'. מנהג יוצאי אשכנז לברך על כל אכילה שחובה לאכלה בסוכה. ומנהג יוצאי ספרד לברך רק על סעודת לחם או אכילת מיני דגן בשיעור קביעת סעודה (נפח ארבע ביצים). גדרי הברכהמתי מברכים אותהמכיוון שמצוות הסוכה היא מצווה מתמשכת המתקיימת בכל עת שאדם שוהה בסוכה, נוצרה אי בהירות מתי מברכים את ברכת 'לישב בסוכה', ונחלקו בכך הראשונים:
פסיקת ההלכהעל אף שדעת הראשונים היא שיש לברך על כל כניסה לסוכה לשהייה ממושכת, מכיוון שספק ברכות להקל, לפיכך נקטו רוב הפוסקים כדעת רבנו תם וסיעתו, שרק בעת אכילה בסוכה מברכים 'לישב בסוכה'. אמנם נחלקו המנהגים על איזו אכילה מברכים ברכה זו: מנהג אשכנזדעת הגינת ורדים, שהתקבלה בקרב הפוסקים האשכנזים, והפכה למנהג יוצאי אשכנז, כל אכילה שחייבים לאכלה בסוכה משום שהיא נחשבת לאכילת קבע, יש לברך לפניה ברכת 'לישב בסוכה'. אך על אכילת ארעי בסוכה אין לברך 'לישב בסוכה'. שהייה בסוכה ללא אכילהבתוך מנהג אשכנז, לדעת רבים מהפוסקים[1] במקרה שאדם יודע שלא יאכל אכילת קבע בסוכה, יברך את ברכת 'לישב בסוכה' על עצם שהייתו בסוכה. ואילו לדעת המאמר מרדכי רק על אכילת קבע בסוכה מברכים. בפועל, רבים נוהגים לעשות מעין פשרה, שכאשר אדם אינו מתכוון לאכול אכילת קבע בסוכה, מברך על אכילת דבר מה בעל חשיבות מסוימת, כגון מאפה מזונות (שאוכל ממנו לא יותר מנפח ביצה, כי יותר מכך זוהי אכילת קבע) או שתיית יין[2]. מנהג ספרדדעת השואל ונשאל[3] והבן איש חי, שהתקבלה בקרב הפוסקים הספרדים, והפכה למנהג יוצאי ספרד, שרק על סעודת קבע הכוללת אכילת לחם או מאפה או תבשיל שברכתו 'מזונות' שאכל ממנו שיעור קביעת סעודה (נפח של ארבע ביצים)[4] מברכים ברכת 'לישב בסוכה'. אופן הברכהנחלקו הראשונים באיזה אופן מברכים את הברכה. לדעת הרמב"ם מאחר שעיקר המצווה מתקיימת בישיבה בפועל בסוכה, יש לעמוד בעת הברכה, כפי שעושים בכל ברכת המצוות, ומיד לאחר מכן להתיישב. וכמותו נוהגים ביהדות תימן. לעומת זאת, לדעת הראב"ד והרא"ש המצווה מתקיימת בעמידה כבישיבה, ולכן אין סיבה לברך את הברכה בעמידה מכיוון שקיומה של המצווה כבר החל בעת הכניסה לסוכה. ומאחר ונהגו לברך לפני הסעודה, ממילא מברכים את הברכה בישיבה לפני האכילה. סדר הקדימותלדעת מהר"ם מרוטנבורג, את ברכת 'לישב בסוכה' יש לברך לפני הברכה שמברכים על המאכל, משום שחיוב ברכת הסוכה חל על האדם מעת שנכנס לסוכה, ולא רק מעת שניגש לאכול. וכך היא דעת הרמב"ם. לעומתם, דעת הרא"ש שיש להקדים את ברכת המאכל, משום שמאחר וקושרים את ברכת הסוכה לאכילה, הרי שהאכילה גורמת לברכת 'לישב בסוכה' שתיאמר, ולכן יש להקדים את ברכת המאכל. בפועל, מנהג יוצאי אשכנז, וכן יוצאי מרוקו, תוניס ורוב יוצאי עדות המזרח לברך על המאכל תחילה ואחר כך על הסוכה[5]. ופסק השולחן ערוך, וכך הוא מנהג מקצת יוצאי עדות המזרח, להקדים את ברכת הסוכה לברכת המאכל[6]. השוכח לברך 'לישב בסוכה'השוכח לברך ברכת 'לישב בסוכה' לפני אכילתו, כל זמן שעוד לא סיים לאכול - יכול לברך. אם סיים את אכילתו ואינו מעוניין לאכול עוד, יש אומרים שגם אז יכול לברך 'לישב בסוכה',[7] ויש אומרים שלא יברך[8]. היסח הדעת המצריך ברכה חדשהככלל, ברכת 'לישב בסוכה' חלה על כל משך שהות האדם בסוכה, וכן אם יצא לצורך פעוט כגון להתפנות או לשוחח עם חברו שיחה קצרה, וכדומה, אינו צריך לברך שוב כשיחזור לסוכה[9]. אך אם יצא למשך זמן ארוך (יותר משעה) או למטרה חשובה כתפילה בבית הכנסת או לעסקיו, כשישוב לסוכה יתחייב בברכה נוספת[10]. ביחס לאדם ששהה בסוכה ברציפות מסעודה לסעודה התעוררה מחלוקת בין האחרונים האם יברך שוב 'לישב בסוכה' לפני הסעודה השנייה. לדעת הב"ח והט"ז יברך שוב, כי מן הסתם התכוון לפטור בברכתו את שהותו בסוכה רק עד הסעודה הבאה. ולדעת הלבוש, השל"ה, המגן אברהם שולחן ערוך הרב ומשנה ברורה[9] לא יברך, כי לא הסיח דעתו מהסוכה. וכך נוהגים להלכה על פי הכלל ספק ברכות להקל[11]. מעבר לסוכה אחרת באמצע הסעודהגם במקרה שאדם עובר מסוכתו לסוכת אדם אחר באמצע סעודתו ישנה מחלוקת אם עליו לברך 'לישב בסוכה' כשממשיך הסעודה אצל חברו. דעת המגן אברהם ושולחן ערוך הרב היא שמעבר מסוכה לסוכה מצריך ברכה חדשה בסוכה אליה עבר, גם אם תכנן את המעבר מראש. ולדעת הט"ז והלבושי שרד אם כשברך 'לישב בסוכה' בסוכה הראשונה חשב לעבור באמצע הסעודה לסוכה אחרת, לא יברך בה 'לישב בסוכה'. דעת המשנה ברורה שמחמת שהדבר שנוי במחלוקת, מספק לא יברך. ראו גםקישורים חיצוניים
הערות שוליים
|