|
תשבו כעין תדורותשבו כעין תדורו הוא כלל הלכתי לפיו מצוות הישיבה בסוכה צריכה להתקיים באופן מקביל לנוהג המקובל בעת מגורי האדם בביתו הקבוע. משמעות הכלל נוגעת לדרך קיום מצוות אכילה בסוכה, שינה בסוכה ומעשים שונים אחרים שבשגרה, שדרך קיומם בסוכה נגזרת מכלל זה. מקור הדיןמקור דין 'תשבו כעין תדורו' הוא לימוד מהפסוק: ”בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים”,[1] אותו דרשו חכמים: ”תשבו - כעין תדורו”,[2] כלומר כפי שאדם רגיל לדור בביתו, כך ישב בסוכתו. השלכות מעשיות של הכללעל פי הכלל 'תשבו כעין תדורו' נעשית בהלכה הבחנה בין ארבעה סוגי פעולות: א. דברים שרגילים תמיד לעשות בבית, ואותם חובה לעשות בסוכה. ב. דברים שבדרך כלל עושים בבית אך לעיתים עושים מחוץ לבית, ואותם ראוי לעשות בסוכה אך אין בזה חובה. ג. דברים שבדרך כלל עושים מחוץ לבית, ואותם מותר לעשות מחוץ לסוכה. ד. דברים מאוסים או בזויים כהתפנות או שטיפת כלים משאריות האוכל, שאותם אין לעשות בסוכה כלל. אכילת קבע וארעי
בתלמוד הבבלי במסכת סוכה מבואר שכדרך שאדם אוכל סעודת קבע בביתו, כך יש לאכול את סעודות הקבע בחג הסוכות - בסוכה. אך אכילה ארעית שאדם אוכל לעיתים מחוץ לביתו, רשאי לאכול גם בחג הסוכות מחוץ לסוכה. ישנה מחלוקת אמוראים מהי סעודת קבע ומהי סעודת ארעי. להלכה נפסק שסעודת ארעי היא אכילת דבר מאפה כשיעור של עד כביצה. שינת קבע וארעי
דין נוסף המבואר במסכת סוכה הוא דין השינה. היות שבשאר ימות השנה אדם אינו רגיל לישון מחוץ לביתו ברשות הרבים, כך אין לישון מחוץ לסוכה. אמנם כיוון ש'אין קבע לשינה', וגם שינה מועטה לעיתים מרווה את האדם ומפיגה את העייפות, גם שינת ארעי אסורה מחוץ לסוכה. תפילה ושיעורי תורהתפילה במניין דרכה להיעשות בכל השונה בבית הכנסת, ולכן גם בחג הסוכות מתפללים בבית הכנסת ולא בסוכה. וכן שיעורי תורה הנלמדים בבית הכנסת ובבית המדרש, מותר לקיימם בבית הכנסת או בבית המדרש כפי הרגילות בכל השנה.[3] מעשים בזויים בסוכהעל פי ההלכה, היחס לסוכה צריך להיות כאל החדר המכובד שבביתו של אדם. לכן תשמישים בזויים אין לעשות בסוכה,[4] כגון להתפנות או אף לשטוף כלים.[5] אמנם תשמיש המיטה מותר בסוכה, אם ניתן לעשותו באופן מוצנע.[6] כמו כן, מבואר בתלמוד שכלי אוכל שסיימו להשתמש בהם בסעודה, יש לפנותם בהקדם מן הסוכה, כיוון שהישארותם בה עם שאריות האוכל שבהם נחשבת לגנאי. אך כלי שתייה מותר להשאיר בסוכה כיוון שאינם מאוסים.[7] דינים נוספים הנלמדים מכלל זהשהייה בסוכה ושימוש בכלים ומצעים נאיםבברייתא במסכת סוכה מובא שעיקר ישיבתו של האדם במשך שבעת ימי חג הסוכות צריכה להיות בסוכה, ועל כן עליו להכניס אליה את כליו היפים:
קביעת שתי סעודות קבע בסוכה מדי יוםבמשנה במסכת סוכה מובאת מחלוקת בין התנא רבי אליעזר לחכמים. לדעת רבי אליעזר, חובה לאכול שתי סעודות בסוכה בכל יום מימי חג הסוכות, ובסך הכל חובה לאכול ארבע עשרה סעודות בסוכה. חכמים חולקים על רבי אליעזר וסוברים שאין חובה כזו, ומלבד החובה הכללית לאכול סעודה ביום טוב, אין חובה לקבוע סעודה בסוכה, ומי שרוצה להסתפק באכילת פירות וירקות מחוץ לסוכה, רשאי. בתלמוד הבבלי מבואר שמחלוקתם נעוצה בהבנת הדרשה 'תשבו כעין תדורו'. לדעת רבי אליעזר כשם אדם רגיל לסעוד בביתו שתי סעודות ביום, אחת בבוקר ואחת בערב, כך ישנה חובה לאכול בכל יום מימי הסוכות שתי סעודות, בבוקר ובערב. ודעת חכמים, כשם שבביתו אדם יכול להחליט אם רוצה לאכול סעודת קבע או לא, כך גם בסוכה הוא רשאי לבחור אם רוצה לקבוע סעודה ולאוכלה בסוכה, או לאכול אכילת ארעי מחוצה לה.[8] להלכה נפסק כדעת חכמים, אך יש אומרים שישנו הידור לקיים את דברי רבי אליעזר ולאכול שתי סעודות קבע בסוכה בכל יום מימי חג הסוכות.[9] מצטער פטור מן הסוכה
כנגזרת נוספת של הכלל 'תשבו כעין תדורו', בארו חכמים בתלמוד הבבלי שהמצטער מהשהייה בסוכה פטור מן הישיבה בה. שכשם שאדם הסובל משהות בביתו, מוצא לעצמו מקום חלופי זמני עד שיחלוף גורם הצער, כך אדם הסובל מן השהות בסוכה, פטור מלשהות בה ורשאי לשהות בביתו עד חלוף גורם הצער שבסוכה. פטור זה קיים רק בהינתן שמעבר מהסוכה לבית יפטור את האדם מן הצער, אך אם בביתו ימשיך לסבול אותו הצער, אלא שייהנה מן התנאים המשופרים של הבית ביחס לסוכה, אינו נפטר מחובת הישיבה בסוכה. למשל, אדם שסובל מיתושים בסוכה ובבית, אלא שבסוכה הוא סובל יותר היות שהתנאים בסוכה מלכתחילה פחות נוחים, אינו נפטר בשל כך מן הישיבה בסוכה. אך אם בסוכה הוא סובל מאוד מן היתושים, ובביתו ירווח לו מהם, הוא פטור. ובלבד שעשה כל שביכולתו למנוע הימצאות יתושים בסוכתו, ולא התרשל ובנה מלכתחילה את סוכתו בסמוך למאגר מים המהווה מקור פורה ליתושים. וכן על זו הדרך. קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
|||||||||||||||||||||||||
