השיר משוחח עם המשפט בברכת הַשְׁכִּיבֵנוּ שבתפילת ערבית: "ופרוש עלינו סוכת רחמים ושלום". את המילים "מַה-טּוֹב, וּמַה-נָּעִים" מתהילים קל"ג, שילבה שמר, בשיר, כתיאור הישיבה בצוותא בסוכה. [2]
את ההשראה לשם השיר קיבלה שמר משמה של שלומית להבי, בתם של חבריה.[3]
השיר בדפוס
השיר הופיע בשנת 1975 בקובץ "הספר השני של נעמי שמר".[4] מאז נדפס (כטקסט או כטקסט עם תווים) בכעשרה ספרים נוספים.[5]
ביצועים מוקלטים
דודו זכאי (באלבום "כל שירי נעמי שמר לילדים", 1974)
