|
אסתי שושן
אסתי (אסתר) ביטון שושן (נולדה בכ"ט באלול תשל"ז, 11 בספטמבר 1977) היא פובליציסטית, פרסומאית, במאית, משוררת ופעילה חרדית פמיניסטית. מייסדת תנועת "נבחרות-נשים חרדיות לייצוג שוויון וקול" וקמפיין המאבק "לא נבחרות, לא בוחרות" למען ייצוג לנשים חרדיות בכנסת ובמוקדי קבלת החלטות. ביוגרפיהשושן נולדה וגדלה בצפת, בת בכורה למשפחה מרובת ילדים. התחנכה בסמינר "הרב וולף" בבני ברק. אם לארבעה ילדים. היא עוסקת בפרסום ובמיתוג עסקים וחברות, ביצירת קולנוע ובפעילות חברתית ותקשורתית למען זכויות וייצוג לנשים חרדיות. פעילותה הציבוריתאת דרכה בעולם התקשורת החלה בכתיבה פובליציסטית במקומונים חרדיים, בהמשך כתבה טור אקטואליה קבוע בשבועון החרדי "משפחה" בשם א. שושן, לטענתה עורך העיתון אמר לה שעליה להצניע את שמה הפרטי - כי הקורא החרדי לא בשל לקבל דעה מאשה. שושן פרסמה מאמרים רבים באתרי תקשורת חרדיים וכלליים, כמו "כיכר השבת", "בחדרי חרדים", "Nrg" ו-"ynet" סביב סוגיות דת ומדינה וזכויות נשים. בשנת 2012, לפני הבחירות לכנסת ה-19, פתחה שושן דף פייסבוק בשם "לא נבחרות לא בוחרות" ובו קראה לנשים החרדיות להפסיק להצביע למפלגות ש"ס ויהדות התורה שלא מאפשרות ייצוג נשים ברשימותיהן. שושן עמדה מאחורי הקמפיין בראיונות שנתנה ובטורים שכתבה וקיבלה גלי ביקורת ותמיכה.[1] בשנת 2013 ייסדה יחד עם רחלי איבנבוים את פרויקט "מעורבות", קבוצת שיח ופעולה של נשים חרדיות בנושא מעמד האישה החרדית. כמו גם קבוצות פייסבוק סגורות שעוסקות בסוגיות שונות במעמדן ומצבן של נשים חרדיות. לקראת הבחירות לכנסת ה-20 הובילה קמפיין שהעלה לסדר היום את נושא העדר הייצוג של נשים חרדיות בכנסת וברשויות המקומיות. ב-2015 הצטרפו לקמפיין אסתי רידר אינדורסקי, ששימשה כמנכ"ל משותף בין השנים 2016–2018, טלי פרקש, רחלי איבנבוים ומיכל צ'רנוביצקי, כולן נשות תקשורת ופעילות חברתיות חרדיות מוכרות. למרות הסיקור התקשורתי הרב שקיבלה המחאה מהתקשורת הכללית, היא התקבלה בביקורת רבה במיינסטרים החרדי, לא ניכרו שינויים בדפוסי ההצבעה של נשים חרדיות ורשימה מקומית של מיכל צ'רנוביצקי שהתמודדה באלעד בשם "עיר ואם" זכתה ב-260 קולות ולא עברה את אחוז החסימה.[2] במסגרת לימודיה בבית הספר לקולנוע חשיפה, כתבה וביימה שושן סרט קצר כעבודת גמר, בשם "עקרה" העוסק בסוגיית טאבו מגזרית סביב משפחות מרובות ילדים והלחץ החברתי להיות להורים בגיל מוקדם. הסרט זכה לליווי קרנות גשר וסנונית והוקרן בפסטיבלים ברחבי העולם. בשנת 2020 ביימה סרט דוקומנטרי קצר בשם "אחד מי יודע" לפרויקט "מה נשתנה" של הוט 8 בו במאים ישראלים תיעדו את חג הפסח בצל הגל הראשון של הקורונה. שושן ייסדה עמותה בשם "נבחרות" נשים חרדיות לשוויון ייצוג וקול, הפועלת בהסברה למען מודעות לזכויות נשים בחברה החרדית ושינוי מדיניות סביב סוגיית אי הייצוג ומכשירה נשים חרדיות למנהיגות ציבורית ופוליטית. היא משמשת גם כמנכ"ל בפועל של הארגון. ב־2017 זכתה בפרס יפה לונדון יערי על עשייתה החברתית.[3] במרץ 2018, נכללה ברשימת '20 האקטיביסטיות המשפיעות של ישראל לשנת 2018' של ליידי גלובס.[4] במרץ 2019 זכתה בפרס רפפורט לנשים פורצות דרך ומובילות שינוי בחברה הישראלית.[5] בספטמבר 2021 יצא לאקרנים הסרט הדוקומנטרי "אשת חיל" בבימויה של אנה סומרשף. הסרט עוקב אחר חייה של אסתי והפעילות שלה ושל חברותיה בשנים האחרונות.[6] בנובמבר 2021 שיגרה שושן מכתב למישל קרמרמן, מנכ"לית הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, בקריאה לעצור את שידוריו של הסופר חיים ולדר, בעקבות תחקיר על פיו היה מעורב בשורה של הטרדות מיניות.[7] בדצמבר 2021 יצא לאור ספר השירה הראשון שלה "זימרת קרני האור המתנפצות" בעריכת המשורר רועי חסן ובהוצאת טנג'יר. הספר זכה בפרס משרד התרבות לספרי ביכורים 2022.[8] במהלך 2021 הייתה חלק מצוות העריכה של האנתולוגיה החרדית מבית "יהי" כתב עת פואטי פוליטי, יחד עם המשוררים אלחי סלומון ועדן אביטבול, בהוצאת בית אורי צבי. חברת ועד מנהל באוניברסיטה הפתוחה. זכתה בפרס סמי מיכאל לשוויון ולצדק חברתי לשנת 2024.[9] בטלוויזיהבמאי 2023 השתתפה בתוכנית הטלוויזיה התיעודית "מדורות השבטים" של כאן 11[10]. לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||
