אוסטית

אוסטית
ирон ӕвзаг (אירון אווז'אג)

מדינות	רוסיה רוסיה (צפון אוסטיה - אלניה), דרום אוסטיה דרום אוסטיה, גאורגיה גאורגיה, טורקיה טורקיה
אזורים	חבל אוסטיה
דוברים	599,250 (נכון ל־2010)
שפת אם	570,000 (בערך)
כתב	קירילית, גאורגית (1820–1954), לטינית (1923–1937)
משפחה	הודו-אירופית הודו-איראנית איראנית מזרחית אוסטית
לאום	אוסטים
קוד שפה	os
קוד ISO 639-1	os
קוד ISO 639-2	oss
קוד ISO 639-3	oss
ראו גם	שפה • כתב • רשימת שפות

אוסֵטית היא שפה הודו-איראנית מזרחית המדוברת בחבל אוסטיה השוכן במורדות הרי הקווקז. השפה התפתחה ככל הנראה מסיתית, סרמטית ואלאנית, שפות שנכחדו. אוסטית מדוברת בפי 570,000 בני אדם, 60% מתוכם חיים בצפון אוסטיה.

אוסטית היא שפתם המדוברת והספרותית של האוסטים, קבוצה אתנית המרכיבה את רוב אכלוסייתה של רפובליקת צפון אוסטיה והמדינה הריבונית דה פקטו דרום אוסטיה. השפה משויכת לענף השפות האיראניות המזרחיות (כפי שניתן להבחין משמה המקומי של השפה, ирон (אִירוֹן – דומה לאיראן)) ממשפחת השפות ההודו אירופיות. ניתן להבחין בדמיון מסוים בין אוסטית לבין שפות איראניות מזרחיות אחרות כגון פשטו ויאגנובית.

מן העת העתיקה (המאה ה-8 לפנה"ס), התפרסו השפות האיראניות לשטח עצום, הכולל את איראן המודרנית, מרכז אסיה, מזרח אירופה והקווקז. אוסטית היא ככל הנראה השפה המדוברת היחידה מבין קבוצת השפות ממשפחת השפות האיראניות – סקיתית, אשר שרדה. קבוצת השפות השתייכה לקבוצת העמים הסקיתים שכללו מספר שבטים.

אוסטית, יחד עם כורדית, תאתית ותלישית, היא אחת השפות האיראניות המרכזיות השגורות בפי קהילות גדולות בחבל הקווקז. צורת הרבים הנוצרת על ידי הוספת הסיומת -ta, מתאפיינת גם בשפה היאגנובית, סרמטית וסוגדית שנכחדה. עדות למאפיין זה בא כתוצאה מרצף ניבים שהתפתחו בערבה האירואסייתית. שמות של שבטים אף הם מעידים על כך, לדוגמה: סרומוטאי (Σαρομάται) ומסגטאי (Μασαγέται)^[1].

הטקסט הידוע הקדום ביותר של השפה מצוי בכתובת המתוארכת למאות ה-10 וה-12 לספירה, אשר נמצאה ליד נהר בארחז. הטקסט נכתב באלפבית היווני בתוספת דיגרפים מיוחדים.

עדות מוקדמת לכיתוב מורחב יותר מצויה בטקסט עם ביטויים אלאניים המופיע בספר תאוגוניה, עם ביאוריו של יואנס צצס – משורר ודקדקן מהתקופה הביזנטית:

"Τοῖς ἀλανοῖς προσφθέγγομαι κατά τήν τούτων γλῶσσαν

Καλή ημέρα σου αὐθεντα μου αρχόντισσα πόθεν εἶσαι

Ταπαγχὰς μέσφιλι χσινὰ κορθὶ κάντα καὶ τ’άλλα

ἂν ὃ ἒχη ἀλάνισσα παπὰν φίλον ἀκούσαις ταῦτα

οὐκ αἰσχύνεσσι αὐθέντρια μου νὰ μου γαμὴ τὸ μουνί σου παπᾶς

τὸ φάρνετζ κίντζι μέσφιλι καίτζ φουὰ σαοῦγγε"^[2].

האותיות הנטויות הן באוסטית. מעבר לתעתיק הישיר, חוקרים ניסו לשחזר את המילים בשחזור פונטי תוך כדי שימוש ביוונית ככלי עזר, לכן בעוד האות τ מקבילה לאות t (או ט), היא תועתקה ל-d (ד), אשר חוקרים מאמינים כי זו הייתה דרך הגייתה בקרב האוסטים. התיעתוק הלשוני של אותם ביטויים הם: "dæ ban xʷærz, mæ sfili, (æ)xsinjæ kurθi kændæ" ו-"du farnitz, kintzæ mæ sfili, kajci fæ wa sawgin?"; במקביל לפונולוגיה המודרנית של השפה: "Dæ bon xwarz, me’fšini ‘xšinæ, kurdigæj dæ?" ו-"(De’) f(s)arm neč(ij), kinźi æfšini xæcc(æ) (ku) fæwwa sawgin".

בתרגום חופשי לעברית:

בשלום האלאניים אני דורש בשפתם

"יום טוב לך אשת אדוני, מאין את?"

"יום טוב לך אשת אדוני, מאין את?" ודברים אחרים

כשאישה אלאנית חושקת בכומר כמאהב, עלול הינך לשמוע זאת:

"האם אינך מתביישת, אשתי האצולה, אשר נרבעת על ידי כומר?"

"האם אינך מתבוששת, אשתי, לקיים יחסי אהבה עם הכומר?"

ישנה תאוריה המצביעה על כך שהפרוטו-שפה עברה שינוי פונולוגי. תאוריה זו נשענת על סמך "רצף של קצב", שבו שמות עצם חולקו לשני סוגים, "שמות עצם כבדים" ו"שמות עצם קלים." שמות העצם ה"כבדים" התאפיינו בצליל תנועתי ארוך או בדיפתונג, והוטעמו בהברתם הראשונה (מלעיל), לעומת שמות העצם ה"קלים" אשר הוטעמו בהברתם האחרונה (מלרע).

לאוסטית 2 ניבים עיקריים וחשובים: הניב האירוני והניב האיגורי^[3], המדוברים בפי 6/5 ו-1/6 מכלל האוכלוסייה בהתאמה. ניב שלישי נוסף בשם יאסי דובר בעבר בהונגריה.

לניב האירוני של השפה האוסטית 7 תנועות.

החוקר האוסטי וסילי אבייב מבחין בין 26 עיצורים, עליהם ניתן להוסיף עוד 5 עיצורים משופתתים ו-2 עיצורים מקורבים. בשונה משפות הודו אירופיות אחרות, ישנם כמה עיצורים מסודקים. זהו ככל הנראה מאפיין מקומי של שפות באזור הקווקז.

החלת הספרות האוסטית התרחשה במאה ה-18, ברוסיה השתמשו באלפבית הקירילי, ובגאורגיה באלפבית הגאורגי. הספר הראשון באוסטית יצא לאור בכתב קירילי בשנת 1798, וב-1844 חודש הכתב על ידי מדען רוסי ממוצא פיני-שוודי. אלפבית חדש המבוסס על האלפבית הלטיני הוכר באופן רשמי בשנות ה-20 של המאה ה-20, אך ב-1937 הוצג כתב קירילי מחודש עם דיגרפים אשר החליפו את רוב הסימנים הדיאקרטיים מ-1844^[4].

בשנת 1820 פרסם י. יאלגוזידזה כתב גאורגי מחודש, עליו הוסיף 3 אותיות לאלפבית הגאורגי^[5]. במהלך המאה ה-19 החלה האורתוגרפיה הגאורגית הולכת ונוסגת, אך קיבלה מעמד רשמי באוטונומיה הגאורגית ב-1937. סוגיית ה"עם אחד – שני אלפביתים" גרמה לחוסר שביעות רצון בדרום אוסטיה ב-1951, וזאת דרשה לאיחוד הכתב. לאור זאת, בשנת 1954 הכתב הגאורגי הוחלף בכתב הקירילי המחודש מ-1937.

השפה הדיגורית (ניב מן השפה האוסטית) הספרותית, השתמשה בכתב הערבי, אך מעמדה בוטל ב-1939, 5 שנים לפני שהוגלו הדיגורים לסיביר וקזחסטן.

בשונה משאר שפות הנכתבות באלפבית הקירילי, אוסטית מתייחדת באות Ae שנמצאת בשימוש בשפה האוסטית בלבד. אות זו אינה מופיעה באף מערכת כתיבה קירילית.

להלן טבלת האותיות הנמצאות בשימוש מודרני:

בנוסף, האותיות ⟨ё⟩, ⟨ж⟩, ⟨ш⟩, ⟨щ⟩, ⟨ъ⟩, ⟨ь⟩, ⟨э⟩, ⟨ю⟩, ו-⟨я⟩ נועדו לתעתק מילים שאולות מרוסית.

בנוסף, האותיות ⟨š⟩ ו-⟨ž⟩ נועדו לתעתק מילים שאולות מרוסית.

הטבלה הבאה ממחישה כמה מילים אוסטיות שכיחות עם תרגום לשפות הודו-איראניות ושפות הודו-אירופיות אחרות:

מדיה וקבצים בנושא אוסטית בוויקישיתוף

• אוסטית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

שפות הודו-אירופיות
שפות רומאניות	צרפתית • מונגאסקית • ארפיטנית • ולונית • אוקסיטנית • גסקונית • אראנית • קטלאנית • ספרדית • לאדינו • חכיתיה • גליסית-פורטוגזית • פורטוגזית • גליסית • אסטור-לאונית • אסטורית • לאונית • מירנדזית • איטלקית • קורסיקאית • ליגורית • נפוליטנית • סיציליאנית • סרדינית • איסטרית • פריאולית • לדינית • רומאנש • דלמטית • רומנית • מולדובנית • ארומנית • איסטרו-רומנית
שפות גרמאניות	אלמאנית • אלזסית • גרמנית שווייצרית • גרמנית • לוקסמבורגית • בווארית • ריפוארית • סקסונית עילית • יידיש • הולנדית • אפריקאנס • לימבורגית • סקסונית • זיילנדית • פריזית • סקוטית • אנגלית • דנית • שוודית • נורווגית ספרותית • איסלנדית • פארואזית • נורווגית חדשה
שפות סלאביות	אוקראינית • בלארוסית • רוסית • רוסינית • סלובקית • צ'כית • פולנית • פומרנית • קשובית • סורבית עילית • סורבית תחתית • בולגרית • מקדונית • סרבית • קרואטית • סלובנית • בוסנית • שלזית
שפות קלטיות	ברטונית • ולשית • קורנית • גאלית סקוטית • אירית • שלטה
שפות הודו-איראניות	סנסקריט • אסאמית • בנגלית • גוג'ראטית • הינדי • מאיטהילית • מראטהית • נפאלית • אורייה • פאלי • פנג'אבי • רומאני • סינדית • סינהלית • אורדו • דיבהי • דאמלי • דומאקי • גאוואר-באטי • קאלאשה • קשמירית • חוואר • קוהיסטנית • ניגאלאמית • פאשאי • פאלורה • שינה (שפה) • שומשתי • אשקום • קמוירי • קאטי (באשגלי) • פרסואנית (ווסי-וורי) • טרגמי • וואיגלית (קאלאשה-אלה) • פרסית • פאהלוי ("פרסית תיכונה") • פשטו • דארי של אפגניסטן • טג'יקית • אוסטית • כורדית • באלוצ'י • טאליש • טאטית • ג'והורי • ג'יהדי • דארי של זורואסטריאן • יאגנובי
שפות בלטיות	לטבית • ליטאית
אחר	יוונית • אלבנית • ארמנית