Share to: share facebook share twitter share wa share telegram print page

 

טג'יקית

טג'יקית
тоҷикӣ, تاجیکی
מדינות טג'יקיסטן, אוזבקיסטן, רוסיה
אזורים מרכז אסיה
דוברים 4,457,500
כתב אלפבית קירילי, אלפבית פרסי, אלפבית לטיני
משפחה

הודו-אירופית

הודו-איראנית
איראנית
מערבית
דרום-מערבית
פרסית
טג'יקית
לאום טג'יקיסטןטג'יקיסטן טג'יקיסטן
ארגון אין
מוסד אין
קוד שפה tg עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד ISO 639-1 tg עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד ISO 639-2 tgk עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד ISO 639-3 tgk עריכת הנתון בוויקינתונים
ראו גם שפהכתברשימת שפות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טג'יקית (тоҷикӣ או تاجیکی) היא אחד הניבים המודרניים של השפה הפרסית. מספר דובריה הוערך בשנת 1991 ב-4,457,500 נפש. רובם מתגוררים בטג'יקיסטן, שם היא השפה הרשמית, באוזבקיסטן וברוסיה.

ניב זה התפצל מהשפה הפרסית המדוברת באיראן (פארסי) ובאפגניסטן (דארי) כתוצאה מגבולות מדיניים, בידוד גאוגרפי, תהליך תקינה והשפעה של השפה הרוסית והשפות הטורקיות המדוברות במדינות מרכז אסיה השכנות. השפעה זו, בעיקר מצד האוזבקית, החלה במאה ה-16, והאוזבקית אף דחקה את השימוש בטג'יקית מרוב שטחה של אוזבקיסטן, למעט באזור הדרומי של המדינה ובערים סמרקנד ובוכרה. עד המאה ה-20 התייחסו דוברי השפה אל שפתם כאל פרסית, אך במהלכה הנהיגו הסובייטים את השימוש בשם "טג'יקית". בשל בידודה היחסי מיתר האזורים דוברי הפרסית, שמרה הטג'יקית על מספר יסודות ארכאיים באוצר המילים שלה, בדקדוקה ובהגייתה.

הטג'יקית עצמה נחלקת לארבע קבוצות ניבים משניים עיקריים: צפונית, מרכזית, דרומית ודרום-מזרחית. השפה התקנית מבוססת על הניב המדובר בצפון-מערב המדינה, סמוך לסמרקנד שבאוזבקיסטן, ועל כן מושפעת במידה רבה יחסית מאוזבקית. בוכרית, שפתם של יהודי בוכרה, היא ניב טג'יקי צפוני, המדובר בפי כ-110,000 איש בעיקר בישראל ובארצות הברית.

טג'יקית נכתבת כיום באלפבית קירילי מותאם. מ-1928 ועד סוף שנות ה-30 של המאה ה-20 היא נכתבה באלפבית לטיני, ועד שנות ה-20 באלפבית ערבי המותאם לפרסית. באלפבית הטג'יקי 35 אותיות (ארבע אותיות בוטלו בשנת 1998), והוא כולל שש אותיות ייחודיות: Ғ (ר'), Ӣ (אִיְ), Қ (ק),‏ Ӯ ‏(ɵ),‏ Ҳ (ה), ו-Ҷ (ג'). אותיות קיריליות אחרות נמצאות בשימוש רק במילים שאולות.

הגיית השפה וכתיבתה

פונמות בטאג'יקית
סדקי ענבלי וילוני חכי בתר־
מכתשי
מכתשי שפתי
שיני)
אפי n m
סותם ʔ q g k d t b p
מחוכך ʤ ʧ
חוכך h ʁ χ ʒ ʃ z s v f
מקורב
(צדי)
j
l
רוטט r
אלפבית קירילי
А а Б б В в Г г Ғ ғ Д д Е е Ё ё Ж ж З з И и Ӣ ӣ
/æ/ /b/ /v/ /ɡ/ /ʁ/ /d/ /eː/ /jɔː/ /ʒ/ /z/ /i/ /ˈi/
Й й К к Қ қ Л л М м Н н О о П п Р р С с Т т У у
/j/ /k/ /q/ /l/ /m/ /n/ /ɔː/ /p/ /ɾ/ /s/ /t/ /u/
Ӯ ӯ Ф ф Х х Ҳ ҳ Ч ч Ҷ ҷ Ш ш Ъ ъ Э э Ю ю Я я
/ɵː/ /f/ /χ/ /h/ /tʃ/ /dʒ/ /ʃ/ /ʔ/ /eː/ /ju/ /jæ/
אלפבית לאטיני
A a B ʙ C c Ç ç D d E e F f G g Ƣ ƣ H h I i
/æ/ /b/ /tʃ/ /dʒ/ /d/ /eː/ /f/ /ɡ/ /ʁ/ /h/ /i/
Ī ī J j K k L l M m N n O o P p Q q R r S s
/ˈi/ /j/ /k/ /l/ /m/ /n/ /ɔː/ /p/ /q/ /ɾ/ /s/
Ş ş T t U u Ū ū V v X x Z z Ƶ ƶ ʼ
/ʃ/ /t/ /u/ /ɵː/ /v/ /χ/ /z/ /ʒ/ /ʔ/
אלפבית פרסי
ذ د خ ح چ ج ث ت پ ب ا
/z/ /d/ /χ/ /h/ /tʃ/ /dʒ/ /s/ /t/ /p/ /b/ /ɔː/
غ ع או ء ظ ط ض ص ش س ژ ز ر
/ʁ/ /ʔ/ /z/ /t/ /z/ /s/ /ʃ/ /s/ /ʒ/ /z/ /ɾ/
ی ه و ن م ل گ ک ف ق
/j/ /h/ /v/ /n/ /m/ /l/ /ɡ/ /k/ /f/ /q/

בנוסף השפה לעיתים נכתבת באמצעות האלפבית העברי בצורה הזו:

גׄ ג' ג גּ בּ ב אֵי אִי אוּ אוֹ אָ אַ
/dʒ/ /tʃ/ /ʁ/ /ɡ/ /b/ /v/ /e/ /i/ /u/ /ɵ/ /ɔ/ /a/
מ ם ל כּ ךּ כ ך י ט ח ז' ז ו ה ד
/m/ /l/ /k/ /χ/ /j/ /t/ /ħ/ /ʒ/ /z/ /v/ /h/ /d/
ת שׁ ר ק צ ץ פּ ףּ פ ף ע ס נ ן
/t/ /ʃ/ /r/ /q/ /s/ /p/ /f/ /ʔ/ /s/ /n/

קישורים חיצוניים


Kembali kehalaman sebelumnya


Index: pl ar de en es fr it arz nl ja pt ceb sv uk vi war zh ru af ast az bg zh-min-nan bn be ca cs cy da et el eo eu fa gl ko hi hr id he ka la lv lt hu mk ms min no nn ce uz kk ro simple sk sl sr sh fi ta tt th tg azb tr ur zh-yue hy my ace als am an hyw ban bjn map-bms ba be-tarask bcl bpy bar bs br cv nv eml hif fo fy ga gd gu hak ha hsb io ig ilo ia ie os is jv kn ht ku ckb ky mrj lb lij li lmo mai mg ml zh-classical mr xmf mzn cdo mn nap new ne frr oc mhr or as pa pnb ps pms nds crh qu sa sah sco sq scn si sd szl su sw tl shn te bug vec vo wa wuu yi yo diq bat-smg zu lad kbd ang smn ab roa-rup frp arc gn av ay bh bi bo bxr cbk-zam co za dag ary se pdc dv dsb myv ext fur gv gag inh ki glk gan guw xal haw rw kbp pam csb kw km kv koi kg gom ks gcr lo lbe ltg lez nia ln jbo lg mt mi tw mwl mdf mnw nqo fj nah na nds-nl nrm nov om pi pag pap pfl pcd krc kaa ksh rm rue sm sat sc trv stq nso sn cu so srn kab roa-tara tet tpi to chr tum tk tyv udm ug vep fiu-vro vls wo xh zea ty ak bm ch ny ee ff got iu ik kl mad cr pih ami pwn pnt dz rmy rn sg st tn ss ti din chy ts kcg ve 
Prefix: a b c d e f g h i j k l m n o p q r s t u v w x y z 0 1 2 3 4 5 6 7 8 9