שמעון פינקל ומרים זוהר במחזהו של ג'ורג' ברנרד שו "קיסר וקלאופטרה" בתיאטרון הבימה, 1953 לוחית זיכרון על ביתם של שמעון פינקל ואשתו הראשונה בת עמי פוגצ'וב ברח' דב הוז 28 בתל אביב שמעון פינקל (1 בדצמבר 1905 – 5 באוקטובר 1999 ) היה שחקן ובמאי תיאטרון ישראלי . מגדולי שחקני תיאטרון "הבימה " אשר שימש פעמיים כמנהלו האמנותי. "המלט " העברי הראשון.
פינקל נולד לצבי, סוחר, ולחיה בת אלכסנדר שפירא בגרודנה , אז באימפריה הרוסית (כיום בבלארוס ), והחל לשחק שם כנער. לאחר מכן הצטרף לקבוצת שחקני יידיש .
בשנת 1923 למד פינקל בברלין והצטרף לקבוצת שחקנים עבריים שבאה ללימודים על מנת להקים תיאטרון בישראל. עלה לארץ ישראל בשנת 1924 ושיחק בתיאטרון הארץ ישראלי שייסדו בני הקבוצה מברלין. בשנת 1928 הצטרף לתיאטרון "הבימה ".
שיחק בעשרות מחזות , מודרניים וקלאסיים, רובם בתפקיד הראשי, בהם: "המלט ", "המלך ליר ", "אותלו ", "אדיפוס המלך ", "פר גינט ", "הנרי הרביעי ", "האב ", "הדיבוק ", "יומנה של אנה פרנק " ועוד.
פינקל עסק גם בבימוי מחזות, כמו "בערבות הנגב " (1949 ).
בתחילת שנות השישים ולאחר מכן בשנים 1970 –1974 שימש כמנהל האמנותי של "הבימה". התיאטרון התמודד אז עם קשיים רבים עקב פירוק הקולקטיב של שחקניו ופינקל שיפר את מעמדו של התיאטרון בעזרת העלאת הפקות מודרניות רבות בנות התקופה.
בעת כהונתו כמנהל אמנותי יזם את העלת מחזותיו של המחזאי נסים אלוני .
בשנת 1994 העלה תיאטרון הבימה את ההצגה "קערת העץ" כמחווה לשמעון פינקל, ששיחק בהצגה זו סבא זקן שמשפחתו רוצה להעבירו לבית אבות .[ 1] תיאטרון הספרייה ברמת גן .
בגיל 90 העלה פינקל באולם "הבימרתף" של "הבימה" הצגת יחיד בשם "וידויו של שחקן".
בשנת 1946 , זכה בפרס יהושע גורדון מטעם הסוכנות היהודית על עיצוב הדמות הראשית במחזהו של שייקספיר "המלך ליר ".
בשנת 1956 זכה בפרס רמח"ל לאמנות הבמה מטעם עיריית תל אביב על גילומו את "המלך ליר ", בבימוי יוליוס גלנר ב"הבימה ".[ 2]
בשנת 1960 זכה בפרס מנחם גנסין על משחקו ב"ניצוץ של משורר" וב"העצים מתים זקופים".[ 3]
בשנת 1969 זכה בפרס ישראל לתיאטרון.[ 4]
בשנת תשמ"ה זכה בפרס מאיר מרגלית לאמנות התיאטרון על מפעל חייו .
בשנת 1992 קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית בירושלים .[ 5]
בשנת 1996 זכה בפרס התיאטרון הישראלי על מפעל חיים .[ 6]
פינקל כתב 11 ספרים על תולדות התיאטרון העברי, על תולדות "הבימה", על שניים מגדולי שחקניה ובעיקר על פועלו שלו :
במה וקלעים: חיי שחקן ומאבקו לעצמותו , תל אביב: עם עובד , תשכ"ח.[ 7] במבוך תפקידי: חוויות מסדנת הבמה , תל אביב: תרבות וחינוך, 1971.[ 8] בשולי סך הכל: לבטי שליחות אמנותית , תל אביב: עקד , תשל"ו.[ 9] גלגולים: לקט מ"נוף הקרשים" , תל אביב: עקד, תשל"ז.חנה רובינא: מונוגרפיה על רקע זכרונות , תל אביב: עקד, 1978.[ 10] אהרון מסקין ואגדת "הגולם": פרקים לזכרו , תל אביב: עקד, תש"ם 1980.[ 11] תיאטרון תיאטרון: סיפורים , תל אביב: עקד, תשמ"א 1981."סופמשחק": ראשית חדשה , תל אביב: עקד, תשמ"ד 1984.ניצוצות: דיוקן ודמויות , תל אביב: עקד, תשמ"ה 1985.[ 12] בצל מאבקים: רשמים ורשימות , תל אביב: עקד, תש"ן 1990.השלמות: אוטוביוגראפיה – המשך , תל אביב: עקד, תשנ"ד 1993.
בשנת 1932 שיחק פינקל בסרט העלילתי העברי הראשון "עודד הנודד ". בנוסף, שיחק בסרטי הקולנוע: "המתופפת הקטנה ", "אלדורדו ", "האינסטלטור ", "העיט ", "מלחמתה של חנה " ועוד.
פינקל היה נשוי שלוש פעמים. לו ולרעייתו הראשונה, שחקנית "הבימה" בת עמי אלישיב לבית פוגצ'וב, נולדה הבת מרית. לאחר גירושיו נישא לזמרת האופרה יוספה שוקן , ממנה התאלמן ב-1958 . אשתו השלישית הייתה מוניקה לבית שרייבר, ממנה התאלמן ב-1992 .
פינקל נפטר ב-1999, ונקבר בבית העלמין קריית שאול בתל אביב.
רחובות בערים תל אביב (בשכונת "צהלה ") ובאר שבע נקראו על שמו .
פרס על שמו של פינקל מחולק מדי שנה לשחקניות ושחקנים מצטיינים בתיאטרון הלאומי.
שמעון פינקל IMDb (באנגלית) שמעון פינקל שמעון לב-ארי , "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב שמעון פינקל ספרייה הלאומית שמעון פינקל הבימה שמעון פינקל ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים דוד תדהר (עורך), "שמעון פינקל ", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו , כרך יב (1962), עמ' 3949שמעון פינקל באתר הבימה שמעון פינקל , בתוך: שמעון לב-ארי , "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב תיאטרון הבימה מציג את "הצוענים של יפו", 1972 , באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים רחל אורן, פינקל:פעם היה במי להלחם , דבר , 5 במרץ 1965, המשך , המשך
פינקל אוהב את הסכנות , מעריב , 11 באפריל 1969חוה נובק , החבר הסורר של "הבימה" , דבר , 22 באפריל 1969טלילה בן-זכאי , הנקמה המתוקה של שמעון פינקל , מעריב , 21 באוגוסט 1970, המשך לא בֵה, לא מֵה, לא קוקוריקו , דבר , 2 באוקטובר 1981 (עם הופעת ספרו "תיאטרון תיאטרון")שרית פוקס , רק בעצמי לקנא ידעתי , מעריב , 7 בפברואר 1986, המשך (ראיון)אודליה ברקין, שמעון פינקל, זקן שחקני ישראל, נפטר בגיל 94 (הקישור אינו פעיל) נענע10 , 6 באוקטובר 1999 מפרי עטו:
^ קערת העץ , באתר "הבימה".^ ששה שחקנים יזכו בפרס רמח"ל: הזוכים: ד. ורדי, מ. מרגלית, א. מסקין, ח. מרון, א. פורת, וש. פינקל , דבר , 1 ביולי 1956; פרס רמח"ל של עירית ת"א הוענק לששה אמני התיאטרון העברי , דבר , 8 ביולי 1956; הוענק "פרס רמח"ל לאמנות הבמה" , חרות , 8 ביולי 1956.^ שמעון פינקל ופיטר פריי חתני פרס גנסין צ'מרינסקי , דבר , 22 באפריל 1960.^ פרסי ישראל חולקו בירושלים , מעריב , 24 באפריל 1969; שמעון פינקל – חתן פרס ישראל , מעריב , 2 במאי 1969.^ עתי"ם , אגרנט ופינקל יקבלו ד"ר כבוד מהאוניברסיטה בי־ם , חדשות , 9 בפברואר 1992^ מרב יודילוביץ' , חיים בתיאטרון , באתר ynet ^ רחל אורן, ספרים וקלעים , דבר , 26 בינואר 1968.
^ יורם קניוק , מבט שני: במבוך תפקידי פינקל , דבר , 9 באפריל 1971; ביקורת: רן זאב, ספר חדש: אישיות עשירה ומפוצלת , דבר , 9 במאי 1971.^ ביקורות: מיכאל הנדלזלץ , "בשולי סך הכל" , דבר , 28 במאי 1976; אנדה עמיר , ספר חדש: סיפורו של שחקן־לוחם , דבר , 16 ביוני 1976.
^ פינקל כותב על רובינא , מעריב , 19 באוקטובר 1978; ביקורות: אליהו אגרס, ספר חדש: שחקנית שהיתה לאגדה , דבר , 3 בינואר 1979; מיכאל הנדלזלץ , רובינא של פינקל , דבר , 12 בינואר 1979; ספרים חדשים עיון ראשון: הגברת הראשונה של הבמה העברית , מעריב , טורים 1–2, 15 בדצמבר 1978.^ ביקורת: מיכאל הנדלזלץ , מסקין של פינקל , דבר , 20 ביוני 1980, המשך .
^ מ. משב , ספרים חדשים עיון ראשון: דיוקן אחד ודמויות הרבה , מעריב , טור 2, 11 באוקטובר 1985.
