|
אלפרד נובל
אלפרד ברנהרד נוׁבֶּל (בשוודית: Alfred Bernhard Nobel, ⓘⒾ, 21 באוקטובר 1833 – 10 בדצמבר 1896) היה כימאי ומהנדס שוודי, ממציא הדינמיט ויוזם פרס נובל. על שמו נקרא היסוד הכימי נובליום שזוהה לראשונה בשנת 1957 על ידי קבוצת מדענים שוודים. ביוגרפיהאלפרד נובל נולד בסטוקהולם שבשוודיה בשנת 1833, כבן השלישי מתוך שמונה במשפחתו. בגיל 9 עברה המשפחה לסנקט פטרבורג, שם הקים אביו מפעל לייצור מוקשים ימיים. מצבה הכלכלי של המשפחה בשנים אלו היה טוב, ולפיכך זכו האחים לחינוך טוב ונחשפו לתחומי דעת רבים. אלפרד עצמו גילה עניין במדע, ולא פחות מכך גם בספרות בכלל ובספרות אנגלית בפרט. אביו, שחפץ לראות את בניו יורשים אותו בעסקיו, סלד מהתעניינותו של אלפרד בספרות, והחליט לשלוח אותו ללימודים ולהשתלמויות בהנדסה כימית ברחבי אירופה. במהלך המסע בן השנתיים התוודע נובל לניטרוגליצרין, תרכובת נוזלית ונפיצה ביותר, לאחר שנפגש בפריז עם אסקאניו סובררו שסינתז את החומר מספר שנים קודם לכן. בהמשך מסעו הוא הגיע לארצות הברית, שם עבד זמן מה תחת המהנדס הימי ג'ון אריקסון. ב-1852 התבקש לשוב לרוסיה על מנת לעזור בעסקים המשפחתיים. זמן מה לאחר מכן, בעקבות הרעה במצב הכלכלי המשפחתי, חזר אלפרד יחד עם אביו ואחד מאחיו לשוודיה מולדתם. באותה תקופה החל, יחד עם אביו, לחקור דרכים לשימוש בטוח בניטרוגליצרין, מתוך הבנת הפוטנציאל הגלום בו. הניטרוגליצרין הוא תרכובת שאינה יציבה מבחינה כימית, ולכן השימוש בה היה כרוך בסיכון רב. התפוצצויות אחדות אירעו במהלך המחקר במפעל המשפחתי, ובאחת מהן, שאירעה ב-1864, נהרגו פועלים אחדים, ובהם אחיו הצעיר של נובל. לבסוף הצליח נובל לייצב את החומר, על ידי ערבובו עם חומרים לא פעילים כגון פחם ונסורת, ולהפוך את השימוש בו לבטוח. ב-1867 הוא רשם פטנט על ההמצאה לה קרא "דינמיט". בהמשך חייו הוא המשיך לפתח חומרי נפץ נוספים, בעלי עוצמה גדולה יותר ובטיחות טובה יותר. הוא התגורר בפריז, אולם את מרבית חייו בילה בנסיעות בין מפעליו הרבים. בסך הכול רשם יותר מ-350 פטנטים. נובל צבר הון רב מייצור חומרי נפץ, בשוודיה וביותר מעשרים מדינות אחרות, ומשדות הנפט בבאקו, שהוא ואחיו היו שותפים לפיתוחם. לקראת סוף חייו עבר לגור בסן רמו שבאיטליה. הדיכאוןאלפרד נובל המציא את הדינמיט כאשר רצה למצוא פתרון יעיל ומהיר לבעיות טבעיות - לדוגמה - כריית מנהרות למעבר של רכבות באופן מהיר, פיצוץ סלעים, סכירת נהרות, יצירת שבילים וכדומה, תוך המחשבה שחומר נפץ יוכל לעזור לאדם להתקדם לחיים של רווחה. האדם גילה עד מהרה את תוצאותיו הקטלניות של הדינמיט, והחל להשתמש בו כאמצעי לחימה קטלניים בשימושים הצבאיים, שגרמו למוות רב. נובל גילה זאת במהרה ונכנס לדיכאון, ממנו לא החלים עד סוף חייו. מותו של נובל והפרס על שמו
אלפרד נובל נפטר בביתו שבסן רמו ב-10 בדצמבר 1896 כתוצאה משבץ מוחי. הוא נקבר בבית הקברות נורה בגראבינגפלטסן (אנ') בסטוקהולם. בשנים האחרונות לחייו יצר נובל את קרן "פרס נובל" - פרס המוענק מדי שנה לאנשים בתחומים שונים על המצאה ייחודית או תרומה לאנושות. נובל ראה ביצירת הקרן מעין "מחילה" על המצאתו הקטלנית שגרמה למותם של רבים. נובל החליט לכתוב את צוואתו בעיקר בגלל כתבה שגויה שפורסמה בעיתון צרפתי בעוד נובל היה בחיים, בה נכתב על מותו תחת הכותרת "סוחר המוות מת" (צרפתית: Le marchand de la mort est mort)[1]. כדי לפצות על הנזקים שגרם לאנושות הורה נובל, שהיה רווק ולא היו לו צאצאים, בצוואתו להשקיע 94% מכספו (מוערך כיום ב-104 מיליון דולר) בקרן שתעניק מדי שנה - מתשואת הריבית של השקעה סולידית - 5 פרסים לאנשים חלוציים בתחומים: פיזיקה, כימיה, פיזיולוגיה ורפואה, ספרות ושלום. פרס נובל הוענק לראשונה בשנת 1901, ועד היום ממשיכה הקרן להעניק פרסים למדענים ואישים שתרמו למדע או לטובת האנושות.  בשנת 1969 נוסף תחום חדש לפרסים: כלכלה, אך מאחר שהוא לא היה כלול בצוואתו של נובל, הפרס ממומן על ידי הבנק השוודי. רחוב על שמו קרוי ב"קריית-יהלום" בעיר נתניה. קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||||
