|
שביט    שביט או כוכב שביט (באנגלית: Comet), הוא גוף שמימי קטן הדומה לאסטרואיד, אך מורכב בעיקר מקרח. השביטים נעים סביב השמש במסלולים אליפטיים, לעיתים קרובות עם אקסצנטריות גדולה, כך שמרחקם מהשמש יכול לנוע בין מיליוני קילומטרים בודדים עד למיליארדי קילומטרים. בהתקרבם אל השמש חלק מהשביטים מפתחים זנבות באורך עשרות מיליוני קילומטרים, שלעיתים ניתן לצפות בהם בעין בלתי מזוינת. חקר השביטים הוא חלק ממדעים פלנטריים. מקור המילה שביט הוא במילה היוונית κόμη (kómē), שפירושו "שיער".[1][2] נכון לנובמבר 2021 מוכרים 4,584 שביטים. הרכבשביט הוא גוש קרח המורכב לרוב ממים קפואים בתוספת גזים קפואים, גרגרי אבק, אבנים קטנות וסלעים בגדלים שונים, בעגה קוראים להרכב זה "קרח מלוכלך", להבדיל מקרח נקי, המורכב ממים קפואים, לעיתים בתוספת גזים קפואים. כשהשביט נמצא רחוק מהשמש הוא סופג מעט מאוד קרינה, ולכן הקרח ושאר המרכיבים קפואים כגוף אחד, המכונה גרעין השביט. עם התקרבותו לשמש מתנדף הקרח ונוצרת הילה של גזים שהשתחררו מהגרעין.[3] גרגרי האבק וחלקי ה"חצץ" שהיו לכודים בקרח משתחררים אף הם, אך גורלם שונה מזה של הגז. הילת השביט עשויה להגיע לקוטר של מאות אלפי ק"מ, אך כמות החומר בה דלילה למדי. הגזים בהילה נדחפים מכיווּן השמש והלאה, על ידי לחץ קרינת השמש ורוח השמש. כך נוצר זנב השביט מהחומר שנפלט מההילה. החלקים המוצקים נפלטים מגרעין השביט במהירות של עשרות מטרים לשנייה ויוצרים זנב שני, שמושפע מקרינת השמש באופן שונה מהגזים, לכן יש שביטים שלהם זוג של זנבות. השביט מורכב משלושה חלקים עיקריים:
מאפייני מסלולרוב השביטים מקיפים את השמש במסלולים אליפטיים בעלי אקסצנטריות גבוהה. נהוג לסווג שביטים על פי זמן המחזור שלהם. שביטים בעלי זמן מחזור קצרשביטים בעלי מחזור קצר, הנקראים גם שביטים מחזוריים, מוגדרים כשביטים בעלי זמן מחזור של פחות מ-200 שנה.[4] הם נעים בדרך כלל במישור קרוב למישור המילקה, ובאפהליון שלהם, הנקודה הרחוקה ביותר מהשמש במסלולם, הם מגיעים לאזור כוכבי הלכת החיצוניים, כגון צדק. לעיתים מסווגים אותם למשפחות, על פי נקודת האפהליון שלהם, למשל שביטים מטיפוס האלי (HTC),[5] שביטים מטיפוס צדק (JTC),[6] או שביטים מטיפוס אנקה[7]. יש המשתמשים בכינוי שביט מחזורי לציין את כלל השביטים בעלי מסלול מחזור, בין אם בעלי זמן מחזור קצר או ארוך.[8] שביטים בעלי זמן מחזור ארוך לשביטים אלה יש מסלולים אקסצנטריים מאוד וזמני מחזור בין 200 שנה לאלפי או אפילו מיליוני שנים. לדוגמה, השביט הייל בופ, עם זמן המחזור של כ-2400 שנה ושביט מקנוט עם זמן מחזור מוערך של כ-92,600 שנה. נקודות האפהליון של שביטים ארוכי מחזור נמצאים הרבה מעבר לכוכבי הלכת החיצוניים, ומישור המסלול שלהם אינו בהכרח סמוך למישור המילקה.[9] בשנת 2019 התגלה שביט בוריסוב שהוא שביט בין-כוכבי ראשון שהתגלה. היווצרותבמערכת השמש מרוכזים השביטים בעיקר בשני אתרים: חגורת קויפר המצויה מעבר לפלוטו ועננת אורט המקיפה את כל מערכת השמש. לעיתים, השפעת כוח הכבידה של השמש או אחד מגרמי השמים מנתקת את אחד השביטים ממקומו והוא נסחף לכוון השמש אותה הוא מתחיל להקיף. כשהשביט רחוק מהשמש הוא רק "כדור שלג עמום". כמות הקרינה שמגיעה אליו מהשמש מזערית ואינה מספיקה על מנת להתיך את הקרח. מאחר שהשביט מקבל מעט קרינה הוא מחזיר מעט קרינה, ולכן נראה עמום. ככל שהוא מתקרב אל השמש ומקבל קרינה חזקה יותר, הוא הופך לפעיל יותר והקרח שעל פניו מתחיל להמריא - הוא הופך לגז ישירות ממצב מוצק. השביט מגדל זנב, אותו ניתן לראות נמתח בכיוון המנוגד לכיוון השמש. למעשה לשביט יש שני זנבות: זנב אחד לבן ובולט שעשוי מחלקיקי אבק, והשני כחלחל שהוא זנב הפלזמה של השביט שנוצר מתגובה בין רוח השמש ויונים קלים שנפלטים מהשביט. זנב האבק יכול להגיע לאורך של 10 מיליון ק"מ וזנב היונים לאורך של 100 מיליון ק"מ. לאחר כ-500 סיבובים סביב השמש כמעט כל מעטפת הקומה נפרדת מהשביט ונשאר רק כדור הדומה יותר לאסטרואיד. חלק משביטים אלו מתנגשים באסטרואידים אחרים או מאבדים את מסלולם ויוצאים ממערכת השמש ולא חוזרים. בתרבות האנושיתלכוכבי השביט נקשרו אמונות שונות. בעבר, לא ידעו בני אדם את מקורם של כוכבי השביט, ולכן הופעתו הפתאומית של השביט והיעלמותו המהירה הטילו אימה על האדם ונחשבו לאות מבשר רעות. לפני כ-300 שנים, חקר אסטרונום אנגלי, אדמונד האלי, מסמכים שתיארו כוכבי שביט שנצפו. הוא מצא שכל 76-74 שנים בקירוב עובר כוכב שביט בחלק מסוים של השמים. האלי החליט שכוכב זה הוא כוכב שביט אחד, שהגיע אל קרבת השמש במחזוריות של 74–76 שנה. הוא טען, כי השביט ישוב ב-1758, ויעבור באותו אזור בשמים. בשנת 1758, האלי כבר לא היה בין החיים, אולם כוכב השביט שב, ממש לפי תחזיתו של האלי. מסיבה זו הוא כונה "שביט האלי". ביהדותיוסף בן מתתיהו מתאר כוכב-שביט בצורת חרב שלדעתו היה "אות אלהים" המבשר את חורבן בית המקדש.[10] (השביט היה ככל הנראה שביט האלי, שהופיע בשנת 66 לספירה, השנה בה פרץ המרד הגדול) השם העברי "שביט" ניתן לגופים שמימיים אלה, ככל הנראה, בשל הדמיון שמצאו חכמינו בין ה"זנב הארוך" שלהם לענף דק, אשר נקרא בעברית מקראית ובלשון חז"ל "שבט"[11]:
בהלכהחכמים תקנו ברכות לרואה תופעות טבע חריגות, ובין היתר שביט, כמובא במשנה תורה לרמב"ם:
להלכה נפסק שאפשר לברך את אחת משתי הברכות עושה מעשה בראשית או שכוחו וגבורתו מלא עולם. נחיתה על שביטב-12 בנובמבר 2014 נחתה בהצלחה לראשונה הנחתת פיליי של סוכנות החלל האירופאית על כוכב השביט צ'ריומוב-גרסימנקו. התוכנית להנחית נחתת על שביט נהגתה לפני 25 שנה על ידי קבוצת חוקרי שביטים ובהם פרופ' עקיבא בר-נון מהחוג למדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל אביב. הגשושית רוזטה ובה הנחתת פיליי שוגרה ב-2004. בתחילת השנה התעוררה רוזטה ממצב שינה וחיסכון באנרגיה שנמשך כשלוש שנים. לפני שנכנסה למסלול סביב השביט, רוזטה צילמה אותו ומהצילומים שהגיעו לכדור הארץ התברר כי השביט מורכב משני חלקים המחוברים במעין "צוואר" צר, תופעה שהקנתה לו את הכינוי "ברווז". ב-6 באוגוסט 2014, אחרי מרדף ושינויי מסלול, נכנסה רוזטה למסלול סביב השביט. לאחר חודשיים ניתקה פיליי מרוזטה וירדה 22 קילומטרים כדי לנחות ולעגון על פני השביט. המדענים מקווים לקבל הצצה לקפסולת זמן אסטרונומית שנשמרה במשך מאות מיליוני שנים ולקבל רמזים לימי בראשית, מהתקופה בה נוצרה מערכת השמש. לקריאה נוספת והעשרה
ראו גםקישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
