|
פנינה  פנינה (וכן מרגלית) היא אבן חן הנוצרת לעיתים ברכיכות ממחלקת הצדפות וכן לעיתים בקונכיות חלזונות. זוהי אבן חן נפוצה מאוד, ובשונה מרוב אבני החן, מקורה ביולוגי (ולא מינרלי). היווצרות הפנינההפנינה עצמה עשויה מחומר אורגני הנוצר מהפרשות של רכיכות מסוימות ממחלקת הצדפות, ובעיקר מסדרת דמויי-פניניות (Pterioida), שמופרשות כתוצאה מגירוי החודר לצדפה. הרכיכה מפרישה במהלך הזמן קלציט וארגוניט, שהם פולימורפים של סידן פחמתי (CaCO3), בשילוב עם חלבון קרני קשה בשם Conchiolin. הפרשות אלו נערמות זו על זו בשכבות ויוצרות עם הזמן כדור מבריק. צדפות הפנינה החשובות ביותר הן אלה שקשוותיהן מצופות, בצדן הפנימי, בחומר הקרוי דַּר (nacre), המוכר בכינויו "אֵם הַפְּנִינָה". בגלימת הצדפות הללו מצויים תאים מפרישי דר. אם חודר גוף זר כלשהו מעבר לגלימה, התאים הללו נצמדים אליו ומפרישים דר, המצפה אותו למען לא יזיק לגוף הצדפה. תהליך זה נמשך במשך כל ימי חייה של הצדפה. בניגוד לאמונה הרווחת, שהגוף הזר הוא תמיד גרגיר חול שנכנס בטעות לצדפה, הרי שזה מתרחש לעיתים נדירות. לרוב מקור הגירוי הוא אורגניזם טפיל, חומר אורגני כלשהו, או אפילו נזק לרקמת המגן הפנימית המגינה על הרכיכה. בדרך כלל הגירוי החיצוני נכנס לצדפה בעת שזו פוערת את שריונה. גם רכיכות אחרות יוצרות גושי חומר דומים לפנינים, אך אין אלה נחשבות פנינים אמיתיות. מכיוון שהפנינה עשויה בעיקר מסידן פחמתי, היא נמסה בחומצה - חומץ, יין ואפילו מיץ תפוזים. הפנינה המפורסמת בעולם היא ה-HOPE PEARL שמשקלה כ-90 גרם והיא נמצאת במוזיאון הבריטי. אורכה של פנינה זו כ-5.5 ס"מ והיקפה כ-8 ס"מ. הפנינה והאדם הפנינה משמשת כקישוט בלבד. אין לה ערך כשלעצמה וערכה הכספי נובע מיופייה ונדירותה. ערכה של הפנינה משתנה בהתאם לגודלה, צורתה, בהירותה, צבעה ומין הצדפה או השבלול שממנו נלקחה. כבר העמים הקדמונים נהגו לייחס כוחות שונים לאבני חן בכלל, ולפנינה כוח של פוריות ומלכות. נמצאו תכשיטי פנינה מהתקופה שלפני הספירה בחפירות ארכאולוגיות ובקברים שנחקרו. בימי הביניים נהגו מלכים לשלוח משלחות גדולות בחיפוש אחר פנינים כדי לשבצן בכתריהם. על פי פליניוס, מצביא רומאי, התרברבה קלאופטרה בפני מאהבה אנטוניוס כי תוך ארוחה אחת תכלה כעשרה מיליון מטבעות ססטרטיוס. השניים ערכו התערבות, ולמחרת קלאופטרה הגישה לאנטוניוס ארוחת ערב מפוארת וביקשה שיגישו לה משקה חמוץ שמסוגל להמיס פנינים. הגישה ידה אל אחת מאוזניה, שם הייתה תלויה פנינה, ושמה אותה בתוך הכוס. הפנינה נמסה בתוך המשקה שבכוס, וקלאופטרה גמעה את המשקה. שופט ההתערבות, פלנקוס, עצר בעדה מלכלות גם את הפנינה השנייה, והכריז על קלאופטרה כמנצחת בהתערבות. תפוצהפנינים ניתן למצוא בדרום יפן, סביב סרי לנקה וחופי דרום הודו, באינדונזיה, בפיליפינים, בחופי קליפורניה ומפרץ מקסיקו שבאמריקה, ובאיים רבים באוקיינוס. פניני ים (מכונות גם פניני מים מלוחים) ופניני מים מתוקיםגידול פניני ים מצליח פחות בגידול מלאכותי מאשר פניני מים מתוקים (הגדלות בנהרות ובאגמים), ולכן לרוב הן יקרות יותר. פניני ים גם גדולות יותר מפניני מים מתוקים. בעוד שגודל ממוצע של פניני מים מתוקים הוא כ-9 מ"מ, גודלן הממוצע של פניני ים הוא כ-12 מ"מ. הגודל המשמש בתעשיית התכשיטים נע בין 15 ל-20 מ"מ. כאשר החלו בתרבוּתם של פניני מים מתוקים בשנות השבעים, היה מעט ידע וטכנולוגיה כיצד לחזק את ברק הפנינה. לעומת זאת, ההיסטוריה של הגידול המלאכותי של פניני ים ארוכה יותר (הוחל בתרבותם כבר במאה התשע עשרה) ולכן ידעו כיצד לחזק בהן את הברק. כיום ההפך הוא הנכון מכיוון שתחום גידול פניני מים מתוקים התפתח מאוד. כיוון שגידול פניני ים קשה יותר מגידולם של פניני מים מתוקים ומניב פחות רווח, הן יקרות יותר עד כדי פי כמה מאות. צבעי הפנינהלפניני מים מתוקים צבעים רבים. לעומת זאת, לפניני ים רגילות צבע אפור, לבן וכסוף. קיים זן ייחודי של פנינים שנקרא "פניני הים הדרומי" שצבען זהוב ושחור. כיום מתקיימים ניסיונות לגידול צדפות שיניבו פנינים בצבע זהב, אך ללא הצלחה מרובה. מנגד, פניני מים מתוקים לא יכולות להיות שחורות. צבען של פניני הים מסוג "פניני טהיטי", הוא כהה או שחור. פנינה מתורבתתשליית פנינים כרוכה במקומות רבים בצלילה לפרקי זמן ממושכים, לעיתים קרובות ללא אמצעי עזר. הצולל פוקק את אוזניו ונחיריו ושוהה במים במשך דקות תוך שימוש בצלילה חופשית בלבד. גם לאחר שהועלו הצדפות, הרי שפנינים נמצאות באחוז קטן ביותר מהצדפות שנשלו. מסיבה זו, רבים "מגדלים" פנינים מתורבתות: פנינים אלו גדלות בתוך צדפות בשבי, באמצעות גירויין באופן מלאכותי. פנינים אלו עגולות יותר מן הפנינים הטבעיות, וערכן נמוך הרבה יותר. הגירוי המלאכותי מתבצע בדרך כלל באופן שיגרום כמה שפחות דחייה לגוף זר, כדי שהרכיכה לא תמות: פותחים בכוח את שריון הצדפה - אך בזהירות רבה ולא יותר מסנטימטר אחד, ו"שותלים" בתוכה חתיכה זעירה שהופקה משריון צדפה אחרת, יחד עם חתיכה זעירה נוספת של קרום צדפה פנימי. לאחר מכן משאירים את הצדפה בתוך התקן רשת מיוחד מתחת לפני הים, לשנתיים שלוש. בניגוד לצדפות טבעיות, אחוז ההצלחה בגידול שכזה מגיע לכ-50%. מפרץ אגו ביפן היה בין האזורים הראשונים בעולם בהם התחילו גידול פנינים. פנינים בישראלהאזכור הראשון בעברית לפנינה הוא בספר משלי:
את הפנינים ייבאו בני ישראל לרוב מהפיניקים. ביטוי חז"ל "אי לאו דדלאי לך חספא, לא משכחת מרגניתא תותה" פירושו "אילולי הרמתי את החרס עבורך, לא היית מוצא את המרגלית תחתיו". רבנו תם ביאר[1] את הקשר בין חרסים לפנינים, בכך שבקרקעית הים יש אבנים רחבות כחרסים ותחתיהן נמצאות המרגליות. ביטוי דומה נמצא במסכת בבא קמא "צללת במים אדירים (להעלות מרגליות), והעלית בידך חרס". רבינו גרשום כתב כי "רגילים אנשים לשחוק פנינה לתוך משקה משום רפואה" (תרגום מארמית). כלומר, היה מקובל בזמנו (המאה ה-10 וה-11) להמיס פנינה לתוך משקה ולצרוך אותה בתור תרופה, אולם ייתכן שרק עשירים יכלו להרשות לעצמם תרופה יקרה כזאת. גם כיום אין שליית או ייצור פנינים בישראל והן מיובאות, אם כי שוויין היחסי נמוך משהיה. שיבוץ פניניםבגלל ערכן הגבוה של הפנינים, שיבוצן בשרשרת נעשה על ידי השחלתן על חוט חזק וקשירת קשר בין כל פנינה לשכנתה. הקשרים מבטיחים שאם יתנתק החוט, לא יאבדו כל הפנינים, אלא יישארו עדיין על המחרוזת. בארצות הברית, באוסטרליה ובתאילנד הפנינה היא אבן ההולדת של חודש יוני. ראו גם
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים |
