|
עזרא מורד
עזרא מורד (1933 – 19 באוגוסט 2020) היה איש חינוך, סופר, משורר, מתרגם מערבית לעברית[1], עורך ופובליציסט ישראלי. עלה לישראל מעיראק ופעל כנציג עולים לפיתוח מעברת קסטינה - לימים קריית מלאכי. קורותיועזרא מורד נולד בשנת בעיר עמארה, במחוז מיסאן שבדרום עיראק. בגיל 12 הצטרף לתנועת החלוץ, שפעלה באופן מחתרתי בעירו וריכזה בני נוער יהודים ללימודי השפה העברית והכינה אותם לעלייה לארץ ישראל. בשנת 1950 עלה לבדו מעיראק דרך איראן. לאחר הכשרה בכפר גלעדי התיישב במעברת האוהלים בקסטינה וריכז קבוצות עולים ללימוד עברית ולרכישת השכלה ומקצוע. בשנת 1952 הוסמך בבית ברל כמדריך לנוער והחל ללמד קבוצות נוער ועולים בקסטינה.  בשנת 1952 גויס לחיל הקשר. בחופשותיו מהצבא המשיך בארגון חיי התרבות במעברה, ריכז קבוצות עולים באזור באר טוביה ללימוד עברית וסייע בהקמת בית הספר הראשון בה. עם שחרורו מצה"ל הוסמך להוראה בנהלל והחל לעבוד כמחנך וסגן מנהל בבית הספר "האחים" בקריית מלאכי. הוא המשיך לשמש כמורה במקביל לתפקידיו הציבוריים. בשנת 1960 הביא להקמתו[דרוש מקור] של מרכז קהילתי לנוער בשם "בית הנוער" ויזם פעילות תרבותית שכללה ערבי שירה בציבור וחוגי תיאטרון. הוא ייסד את שבט הצופים בקריית מלאכי וארגן את שבוע הספר הראשון ביישוב. בשנת 1965 הצטרף כפעיל למפלגת רפ"י ונבחר כנציג יחיד מטעמה למועצה המקומית. לאחר הקמת המערך נבחר, ב-1969, ברשימתו למועצה[2]. הוא הדגיש את ההשקעות במוסדות חינוך ופעל להקמת מתנ"ס, ספרייה, בתי ספר יסודיים ולתיעוש ומקורות תעסוקה לעולים. בשנת 1969 החל בפעילות לגיוס סטודנטים עירוניים להתנדבות קהילתית בקריית מלאכי. החל משנת 1970 ניהל את בית הספר לנערים עובדים, ששימש נערים שנפלטו ממערכת החינוך הפורמלית כשמטרתו, מתן מסגרת הולמת לרכישת מקצוע יחד עם רכישת השכלה אלמנטרית. בשנת 1976 קיבל תואר ראשון בספרות חינוך ותנ"ך מאוניברסיטת בר-אילן. בשנת 1977 מונה למנהל מחלקת החינוך בקריית מלאכי ושימש בתפקיד זה ארבע שנים. במסגרת תפקידו הפעיל את השירות הפסיכולוגי, למידה אינדיבידואלית על פי שיטת תוא"ם (תרגול ואבחון במחשב), טיפוח המוסדות לגיל הרך והפעלת חטיבות צעירות בבתי הספר ביישוב. הוא גייס צוותי מחקר לחינוך בראשות פרופ' רינה שפירא מאוניברסיטת תל אביב לפעילות בקריית מלאכי, תוך מתן היזון חוזר למשרד החינוך לשם הפקת לקחים מן העבודה כמחנך בשטח. מורד היה חבר במועדון רוטרי בקריית מלאכי ועמד בראשו פעמיים, ב-1972 וב-1980. בשנת 1981 יזם, בשיתוף מועדון רוטרי בבת ים, הצגת תערוכות יוצרים מקריית מלאכי ומפגשים משותפים עם אגודת הסופרים, אגודת שוחרי הספרות, חברי כתב העת "אפיריון" ואגודת הסופרים הציונים. בשנת 1983, עם יציאתו לגמלאות, החל להרצות בהתנדבות בגני ילדים במסגרת קדמ"ה (קבוצת דיון מחנכים-הורים), לטיפוח שירה בגיל הרך והמשיך את עיסוקו בהוראת מבוגרים ובהשלמת השכלתם במסגרת אורט. בשנת 1987 מונה לרכז את הקליטה החברתית של העולים הרבים שהגיעו לקריית מלאכי מאתיופיה. הפעיל את תוכנית רעות, בה תושבים וותיקים מתנדבים ללוות את העולים החדשים. מורד אצר וריכז בביתו את התיעוד להקמת היישוב קריית מלאכי, מקליטת העלייה ועד המאה ה-21. הוא יזם את הקמת מוזיאון בית הראשונים בקריית מלאכי והפקיד בספריית יד בן-צבי חומר מקורי רב שאסף במהלך השנים, כולל ראיונות עם המשפחות הראשונות ביישוב. עבודתו הספרותיתלצד עבודתו החינוכית והקהילתית, מורד עסק לאורך השנים בכתיבת שירים וסיפורים, שחלקם נבחרו על ידי משרד החינוך והתרבות ופורסמו במקראות למחנך ולתלמיד. ספרו נופי ילדות מבית אבא, שיצא לאור בשנת 1985, תיאר בשירים ובמקאמות פרקים בחייהם של יהודי בבל: הווי ומנהגים, פולקלור, אמונות, מחזור החיים, חלוציות וציונות. בשנת 1988 יזם והקים יחד עם יוצרים מאזור הדרום את עמותת קס"מ (קבוצת סופרים, יוצרים ומשוררים), שמטרותיה עידוד יצירות אומנותיות וספרותיות, יזום פעולות תרבות וקיום מפגשים לקהל הרחב לעידוד הקריאה, הכתיבה והיצירה האמנותית. חברי העמותה פעלו בהתנדבות וכינסו מפגשים, בהם הוצגו יצירותיהם של עולים חדשים ויוצרים צעירים. הם גייסו תרומות להוצאה לאור של יצירותיהם. יצירות אלה קובצו ופורסמו בשלוש אנתולוגיות בשם "עטים וקווים". בנוסף לספריו, עזרא מורד פרסם מאמרים שונים, חלקם בביטאונים שונים של מערכת החינוך הישראלית וחלק מעבודתו הספרותית שולב בספרי לימוד של מערכת החינוך. בשנת 1976 פרסם תוצאות מחקר השוואתי[3]שערך בנושא: "קריאה חופשית", מתוך רשימה של ספרים מומלצים מטעם משרד החינוך. נבדק הקשר בין קריאה חופשית וגורמי סביבה בקרב תלמידי כיתות ז'. המחקר כלל תלמידים מיישובים מבוססים ומאזורים טעוני טיפוח. תוצאות המחקר איששו את הקשר בין השכלת ההורים להרגלי הקריאה של הילדים.[דרוש מקור] משנת 1991 הוא גם ערך ספרים של יוצרים אחרים בתחומי השירה והפרוזה. עבודתו כמתרגםבקיאותו בשפה העברית והערבית עודדו אותו ליצור קשרים ספרותיים-תרבותיים בין יוצרים יהודים וערבים. הוא יצר קשר עם סופרים ומשוררים מן המגזר הערבי במסגרת אגודת שוחרי הספרות ויצא בשנת 1995, כחבר במשלחת לרבת עמון, ירדן, במטרה לטפח את הקשרים בין יוצרים ואנשי ספר, ואף תרגם את יצירותיהם בשתי השפות. בשנת 2003 אסף ותירגם מערבית לעברית שירי עם, פתגמים ומשלים בדווים-עיראקים אשר פורסמו בחוברת "פוג אל נכל- מעל הדקלים". עבודת התרגום נעשתה מתוך רצון לשמר גם בעברית, את המקצב וההומור המזרחי של המשלים ופתגמי המקור. סיפורי עם של יוצאי עיראק נאספו על ידו ותועדו בארכיון הסיפור העממי על שם פרופ' דב נוי בחיפה. מורד היה חבר פעיל בהנהלת המרכז למורשת יהדות בבל ובהנהלת אגודת האקדמאים של יוצאי עיראק בישראל. בעת מבצע "צוק איתן" התבקש לתרגם לערבית ולהקריא את השיר "המלחמה בפתח" מתוך האלבום "אינתיפאדה סוליטר". בתרגום השיר הכולל התייחסות לפולקלור יהודי-ישראלי כגון, קריאת תהילים ישיבה בממ"ד וריקודי עם, השתמש בהקשרים מקבילים מן הפולקלור הערבי ובכך נתן ביטוי מילולי לרעיון אוניברסליות של חוויית היות תחת מלחמה. הוא יזם ותרגם מערבית לעברית את הספר "וַהֲרֵי הַסִּפּוּר לִפְנֵיכֶם, אָנָּא הִסְכִּיתוּ וְשִׁמְעוּ!" מאת סלמאן דבי, הוא אבן אל-ראפידן . הספר בתרגום לעברית יצא לאור בשנת 2020 על ידי אגודת האקדמאים יוצאי עיראק בישראל. עזרא מורד נפטר ב-19 באוגוסט 2020. הותיר אחריו אישה, אילנה, לשעבר חברת הנהלה במועצת העיר קריית מלאכי, מזכירת נעמת בקריית מלאכי, חברת מועצת הפועלים ביישוב וחברת מרכז הפועל, וחמש בנות. התגורר באשדוד. ספריו
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||
