נורית יעקבס־ינון

נורית יעקבס ינון

נורית יעקבס ינון
לידה	6 בספטמבר 1973 (בת 51) ט' באלול תשל"ג רחובות, ישראל
מדינה	ישראל
פעילות בולטת	במאית, אמנית ופעילה חברתית
פרסים והוקרה	הפורום הדוקומנטרי (2013); פסטיבל 'אפוס' (2016); פסטיבל Religion Today (2006)

נורית יעקבס־ינון (נולדה ב־6 בספטמבר 1973) היא במאית ומפיקת קולנוע וטלוויזיה, בעלת 'סרטי אלומה', אמנית מיצבי וידאו, אוצרת ופעילה חברתית ישראלית.

נורית יעקבס־ינון גדלה במשפחה דתית בעיר רחובות, בתם של אלחנן ונעמי יעקבס, אחות של ירון, יהונתן וידידיה. נשואה לזהר ינון, בנו של מיכה ינון, אח של איל ינון ואם לארבעה ילדים.

בשנים 1998-1994 למדה קולנוע במעלה - בית הספר לקולנוע ולטלוויזיה, במקביל ללימודי הוראת קולנוע במכללת ליפשיץ. בתקופת לימודיה שודר בערוץ 2 סרט עלילתי קצר בבימויה, 'לא דיברנו עוד על הזקנה' (1997).^[1] סרט הגמר שלה 'משונה להיות אשה פשוטה' (1999)^[2] הוקדש למשוררת זלדה ושודר בערוצי הטלוויזיה. בתום לימודי הקולנוע ב"מעלה" למדה עריכה בבית הספר ג'אמפ קאט בתל אביב. מאז לימודיה ולאורך שני עשורים עבדה כרכזת מגמות ומורה לקולנוע והייתה מדריכה ארצית לקולנוע במשרד החינוך - במקביל ליצירה קולנועית ואמנותית.

ב־2006 סיימה תואר ראשון בחינוך ותקשורת במכללת ליפשיץ. היא בוגרת תואר שני בתוכנית רודרמן למצטיינים בהיסטוריה של יהדות ארצות הברית ומדינת ישראל באוניברסיטת חיפה; בוגרת סדנת קולנוע תל אביב-לוס אנג'לס למפיקים ויוצרים של אוניברסיטת תל אביב 2001; סדנת מנהיגות בתחום קולנוע עצמאי של מחלקת המדינה של ארצות הברית 2007; סדנת פיתוח פיצ'רים תיעודיים במסגרת 'גרינהאוס' בתמיכת האיחוד האירופי בהנהלת הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה 2008; בוגרת תוכנית "גוונים" בנושא "יהדות ופלורליזם" של הפדרציה היהודית של סן פרנסיסקו 2014 ובוגרת תוכנית קו.לאב של הפדרציה היהודית של ניו יורק 2022.

יעקבס־ינון היא ממייסדות ומובילות "פורום הקולנועניות ויוצרות הטלוויזיה בישראל" וממנהלות קהילת הפייסבוק שלה; חברת עמותת ׳אחות גדולה׳ לקידום נשים במרחבי הקולנוע והטלוויזיה. ממייסדי ומובילי קהילת "נחת רוח",^[3] מניין הלכתי משותף (אנ') לנשים וגברים בשוהם וממנהלות קהילת הפייסבוק שלה, כמו גם של קהילת 'בשותף' של המניינים השיתופיים ו'הפדלחושיה' של קהילת הפמיניסטיות הדתיות; ממגישות תוכנית הרדיו ׳הולכות בחצות׳ שמשודרת בגלי צהל, חברת מערכת כתב העת "דעות", בהוצאת 'נאמני תורה ועבודה'; חברת המועצה הציבורית של ארגון בית הלל - הנהגה תורנית קשובה; חברת עמותת ׳התחלה׳, ארגון חינוכי חברתי הומניטרי לשינוי בארץ ובעולם; עמיתת 'קרן האני' למנהיגות קהילתית פלורליסטית בישראל ומלגאית קרן פוזן לתרבות יהודית.

חברת האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה; לקטורית, שופטת ומנהלת אמנותית של מיזמי קולנוע בפסטיבלי קולנוע שונים ובקהילה (בין היתר, מנהלת אמנותית של תחרות סרטי סטודנטים בפסטיבל 'אפוס' לסרטי תרבות ואמנות במוזיאון תל אביב, 2018-2010; מנהלת אמנותית ומנחה של מיזם "ישראלים מהסרטים" - סדרות קולנוע המארחות יוצרים עם סרטיהם. מרצה לקולנוע, תרבות ואמנות, ליהדות ומגדר במסגרות שונות.

יעקבס־ינון נעה בין התיעודי לאמנותי ועוסקת רבות בחיבור שבין נשים ודת. חלק מיצירותיה הן:

• שאלה תשובה (2021) סדרת טלוויזיה שביימה עבור תאגיד השידור הישראלי המפגישה חוזרים בתשובה עם יוצאים בשאלה.
• סולו (2018) - סדרת טלוויזיה על האירוויזיון למוזיקאים צעירים שביימה עבור תאגיד השידור הישראלי.
• האשה מהסינמטק^[4][5] (2015; 52 דק') - סרט תיעודי העוקב במשך עשר שנים אחרי ספאא דאבור, מוסלמית דתייה מנצרת, שייסדה את הסינמטק הראשון בעיר ערבית במדינת ישראל.^[6] הסרט זכה בתחרות הישראלית בפסטיבל הבינלאומי 'אפוס' לסרטי תרבות ואמנות 2016, והוא הבחירה הרשמית בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בחיפה, 2015.
• מעשה באשה וחלוק (2014; 30 דק') - סרט העוסק בטבילת נשים מתגיירות, שנוצר בעקבות תערוכה (באותו שם). הסרט הוקרן בפסטיבל הקולנוע היהודי בסינמטק ירושלים 2014, ושודר ברשות השידור – הערוץ הראשון בשנת 2016.
• ברית: על נשים, אלוהים ומה שביניהם (2005; 52 דק')^[7] - סרט העוסק בימים המתוחים שבין הלידה לברית, מנקודת מבטן של נשים – אימהות וגם עקרות. הסרט שודר בערוץ עשר, זכה לפרס הסרט התיעודי הטוב ביותר בפסטיבל Religion Today באיטליה 2006.^[8]
• 'ים. סוף' (2002; 30 דק') - סרט העוסק בסיפור מפרץ אילת מזווית של מי שבחרו להפוך אותו לבית. הסרט בוים עבור הסדרה 'אדם אדמה' בעריכת לוי זיני ובהפקת משה אלפי, ושודר ב־yes+.

• ראיתי פעם ילד השדה – לזכרו של ערן שמיר (1998) - סרט זיכרון על ערן שמיר, סגן מפקד סיירת צנחנים שנהרג במבצע מרכבות האלים ב־1997. מאז יצירתו, משודר הסרט מדי שנה בערוצי הטלוויזיה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.
• ובכל נפשך – סיפורו של רועי קליין (2007) - סרט זיכרון על רב-סרן רועי קליין, שקיבל לאחר מותו במלחמת לבנון השנייה את עיטור העוז. הסרט שודר בערוץ הראשון ובערוץ השני, ובמאות הקרנות בארץ ובעולם.
• צמאה נפשי לאלחי (2017) - וידאו ארט על אלחי טהרלב, בנם של אביטל והרב אהד טהרלב, חייל גולני שנהרג בפיגוע דריסה במהלך פעילות מבצעית בכניסה לעפרה בשנת 2017.

• ׳נורית יעקבס ינון: מי בפנים; מי בחוץ׳ תערוכת יחידה (גלריית הביאנלה, מתחם שערי צדק הישן בירושלים, 2022) אוצר: ד"ר דוד שפרבר

תערוכת יחידה שסיכמה מסע אמנותי אקטיביסטי בשלושה חלקים, הטרילוגיה 'מי בפנים; מי בחוץ', שעסקה בקשרים שבין נשים, דת ומדינה. מיזם רב־תחומי זה כלל תערוכות, מיצבי וידאו ארט, סרטים, ספרים, הרצאות, הופעות בתקשורת ופעילות חברתית להעלאת סוגיות הגיור, הממזרות ומקומן של נשים במרחב לשיח הציבורי וקריאה לתיקון.

1. 'מעשה באשה וחלוק' (2013-2015) – בשנת 2013 יזמה יעקבס־ינון תערוכה קבוצתית שעסקה בטבילת נשים מתגיירות לעיני דייני בית הדין. התערוכה הוצגה בבית האמנים בתל אביב באוצרות של רז סמירה והוצגו בה מיצבי וידאו־ארט שיצרה יעקבס־ינון, לצד עבודות של אמנים נוספים ומדרש מודרני שכתבה טו"ר רבקה לוביץ. במקביל לתערוכה ערכה יעקבס־ינון במשותף עם האוצרת קטלוג ואסופת מאמרים בשם 'מעשה באשה וחלוק'.^[9] בהמשך ביימה והפיקה סרט תיעודי באותו שם (2014), וכן הוציאה אסופת מאמרים ומארז וידאו (2015).^[10]
2. 'ממזרים: סימון ומחיקה (2017) – מיזם רב־תחומי המוקדש לתופעת הממזרים ביהדות, שהוצג במסגרת הביאנלה של ירושלים, 2017, באוצרות משותפת של יעקבס־ינון ואמילי ד' בילסקי. המיזם כלל מיצבי וידאו ארט של יעקבס־ינון, שיתופי פעולה עם אמנים נוספים וספר הגות דו־לשוני בנושא.^[11]
3. 'הסופרג'יסטיות העבריות: 100 שנים'^[12] (2019) – מיזם רב־תחומי העוסק בזכות הבחירה לנשים בארץ ישראל שהוצג במסגרת הביאנלה של ירושלים, 2019, באוצרות משותפת עם אמילי ד' בילסקי. גם כאן הציגה יעקבס־ינון מיצבי וידאו ארט שיצרה, ושיתפה פעולה עם אמנים נוספים.^[13]

• אבן להחלפה (2005; 4 דק') - וידאו ארט שתיעד החלפה של אבן בכותל המערבי בשנת 2005. עבודת הווידאו שודרה בערוץ השני (2006), הוקרנה בפרויקט 'מבטים' בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי בסינמטק ירושלים 2005, ובפסטיבלים רבים בעולם.
• עיר עולם (2023; 3 דק') - וידאו ארט על תל אביב כעיר עולם שמוצב בפתח תערוכת הקבע של מוזיאון העיר תל אביב שבבניין העירייה הראשונה בכיכר ביאליק
• עמדתי בירושלים (2007; 7 דק') - וידאו ארט על השיר 'עמדתי בירושלים' של זלדה. עבודת הווידאו הוצגה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בירושלים 2007 והוקרנה בפסטיבל אפוס 2016 ו־2021, ובפסטיבלים רבים בעולם.
• גוף הטקסט: אמנות פמיניסטית במרחבי הדת והתרבות בישראל (2021) - תערוכה מקוונת במסגרת הכנס הבינלאומי ע"ש טייגר 'פמיניזם בדתות האברהמיות'. אוצרות: נורית יעקבס־ינון וד"ר דוד שפרבר.
• תיקון חצות #MeToo.NowWhat (2021) - תערוכה קבוצתית של המחלקות לעיצוב תקשורת חזותית באקדמיות לאמנות בישראל. התערוכה הוצגה במרחב החברתי תל אביב (מועדון הפוסיקט לשעבר) ובמרחב המקוון. אוצרות: נורית יעקבס־ינון וד"ר אפרת גרוסמן.
• 'קול קוראת' תערוכה קבוצתית. הגלריה העירונית רחובות, אוצרות: יערה רז חקלאי. קטלוג התערוכה
• ''הלילה השחור' (2022) - תערוכה קבוצתית. בית אחותי בתל אביב. אוצרות: שולה קשת ויערה רז חקלאי
• 'שם בדוי, סיפור אמיתי' (2022) תערוכת יחידה של שירי אורון שהוצגה באוניברסיטת בר-אילן. אוצרות: נורית יעקבס ינון
• נשואות לעתיד (2023) (Looking Ahead) אמניות פוגשות נשים כלואות בנישואין. תערוכה קבוצתית של אמנות עכשווית: ציור, פיסול ומיצב בטכניקה מעורבת. התערוכה הוצגה בתיאטרון ירושלים ובכנסת ישראל אוצרות: נורית יעקבס־ינון.
• מאה מטר (2020) תערוכת צילום קבוצתית בתקופת הקורונה שהוצגה בשדרות רוטשילד בתל אביב. אוצרת: דין אהרוני רולנד

• החבדניקים'' (2022) - מחזמר קומי בתיאטרון הקאמרי. מנהלת אומנותית. יוצר: אודי גוטדלק. בימוי: אודי גוטשלק גלעד קימחי. מוזיקה: אלעד פרץ

• דוד שפרבר, ביקורת נאמנה: אמנות יהודית־פמיניסטית בישראל ובארצות הברית, ירושלים: מאגנס, 2021, בפרק הרביעי: 'מעשה באשה וחלוק - נורית יעקבס־ינון'
• שולה קשת וטל דקל, אוצרות: שולה קשת ויערה רז חקלאי, יוצרות שינוי - על אמנות ואקטיביזם בישראל, אחותי - למען נשים בישראל 2021
• נורית יעקבס ינון, בין מילה לברית, בתוך ׳מאמונה למעשה׳ עורכת: לילך רוזנברג פרידמן
• ממזרים: סימון ומחיקה, עורכות: נורית יעקבס ינון ואמילי ד׳ בלסקי בהוצאת מרכז רקמן וסרטי אלומה
• מעשה באשה וחלוק: טבילת נשים מתגיירות, קטלוג ואסופת מאמרים. עורכות: נורית יעקבס ינון ורז סמירה.
• מעשה באשה וחלוק: עיונים נוספים, עורכת: נורית יעקבס ינון.

מדיה וקבצים בנושא נורית יעקבס־ינון בוויקישיתוף

• אתר 'סרטי אלומה'
• נורית יעקבס-ינון, באתר IMDb
• אתר התערוכה "תיקון חצות"
• אתר התערוכה "גוף הטקסט"
• נורית יעקבס-ינון, דף שער בספרייה הלאומית
• נורית יעקבס־ינון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)

• הרצאה מצולמת (36:36 דקות) על הסרט "ממזרים: סימון ומחיקה", באתר התנועה המסורתית
• אלכסנדרה לוקש וניר כהן, ממזרים חסרי מנוח: הבעיה השקופה של ישראל, באתר ynet, 19 בספטמבר 2017
• טלי פרקש, "הארון הכי עמוק בישראל": ממזרים, באתר ynet, 26 באוקטובר 2017
• "האשה מהסינמטק" - הסרט המלא (52:17 דקות), בערוץ סרטי אלומה באתר Vimeo
• האשה מהסינמטק - שיחה עם היוצרת נורית יעקבס ינון (46:53 דקות), בערוץ Docu TV באתר vimeo
• על הסרט 'האשה מהסינמטק', באתר 'החממה'
• נירית אנדרמן, כנגד כל הסיכויים: האשה שהקימה סינמטק בנצרת, באתר הארץ, 20 בספטמבר 2015
• נירית אנדרמן, כנגד כל הסיכויים: האשה שהקימה סינמטק בנצרת, באתר הארץ, 20 בספטמבר 2015
• ליאור אלפנט, האישה מהסינמטק, בבלוג 'המבקרות', 25 בספטמבר 2016
• יעל ברנר, פסטיבל חיפה: מבאבא ג'ון לאבא רבין, באתר ynet, 1 באוקטובר 2015

• ריאיון מצולם על הסרט 'מעשה באשה וחלוק' (43.58 דקות), בערוץ Docu-TV באתר Vimeo
• כתבה באנגלית על הסרט 'מעשה באשה וחלוק', באתר Protocols
• טלי פרקש, מים קדושים: בחלוק פרחוני, מול שלושה רבנים, באתר ynet, 18 באפריל 2013
• "נאבקתי בכותונת כי לא רציתי שהרבנים יראו אותי עירומה", באתר ‏מאקו‏, 29 במאי 2017
• ליאור אלפנט, "מעשה באישה וחלוק", בבלוג פוליטיקלי קוראת, 9 ביוני 2016
• פורום אוניברסיטאי לחקר אלימות במשפחה יוקם באוניברסיטת בר-אילן, באתר ynet, 21 בנובמבר 2022