נאומבורג
נאומבורג (בגרמנית: Naumburg) היא עיר במחוז בורגלנד, במדינת סקסוניה-אנהלט שבמרכז גרמניה. נכון ל-2019, אוכלוסיית העיר מונה כ-33,000 תושבים. קתדרלת נאומבורג הוכרה על ידי אונסק"ו בשנת 2018, כאתר מורשת עולמית. היסטוריההתיעוד הראשון שנכתב על נאומבורג הוא משנת 1012, אז הוזכרה כטירה החדשה של האקקהרדינגר, שדרת מרייסן. היא הוקמה במעבר שני נתיבי סחר, דרך רג'יה וכביש רג'נבורג. בשנת 1028 נתן האפיפיור יוחנן התשעה-עשר את אישורו להעברת הבישוף מצייץ לנאומבורג. עד 1568, במהלך הרפורמציה, הייתה נאומבורג מקום מושבם של הבישופים. הבישוף הקתולי האחרון שישב בעיר, היה יוליוס פון פלוג. נאומבורג הוכרה כעיר מאז שנת 1144. נאומבורג הייתה מרכז סחר משמעותי בימי הביניים, בעיקר בגלל ירידי הסחר, שנודעו כי התרחשו החל משנת 1278. הופעתה של לייפציג הסמוכה כמרכז יריד סחר משנת 1500, ומלחמת שלושים השנים השפיעו לרעה על כלכלת נאומבורג. לאחר קונגרס וינה בשנת 1815, נאומבורג שויכה לממלכת פרוסיה והפכה לחלק מפרובינציית סקסוניה. בשנת 1846 נבנה בעיר לראשונה קו רכבת אשר חיבר את העיר עם האלה וארפורט, בהמשך, הורחב הקו לערים סמוכות נוספות. ב-15 בספטמבר 1892 החלה להיבנות החשמלית בנאומבורג, והחל מ-2 בינואר 1907, היא החלה לפעול.[1] אף על פי שהתעשייה בעיר התפתחה בקצב איטי, הוקם מועדון סוציאליסטי בעיר בשנת 1848. במהלך הפוטש של קאפ בשנת 1920 נהרגו חמישה עובדים מהמועדון. לאחר מכן, בדצמבר 1920, הוקמה המפלגה הקומוניסטית המקומית. תחת שליטת גרמניה המזרחית הייתה נאומבורג מרכז להנדסת מכונות, תרופות, עבודות מתכת וייצור הנעלה. העיר הייתה גם עיירת חיל האוויר הסובייטי. הערכות לא רשמיות הן שמספר אנשי הצבא הסובייטי היה שווה בערך למספר האוכלוסייה המקומית. נפילת הקומוניזם בשנת 1989 לוותה בהפגנות והתכנסויות בכנסיות העיר. קתדרלת נאומבורגהקתדרלה של נאומבורג היא אתר מורשת עולמית של אונסק"ו.[2] הקתדרלה נבנתה בסגנון אדריכלות רומנסקית ובאדריכלות גותית. קתדרלת נאומבורג הייתה אחת הקתדרלות הגדולות אשר נבנו בשני סגנונות אדריכלות אלו. אף על פי שחלקים מהקומות העליונות והכיפות מתוארכים לתקופות סגנון עדכניות יותר. הקתדרלה היא בזיליקה, מצולבת, עם מעבר מפוזר. המבנה הרומנסקי המאוחר של קתדרלת נאומבורג החליף את הקתדרלה הראשונה, הרומנסקית הקדומה, שנחנכה בסביבות שנת 1042. הבנייה המחודשת של המקום החלה בשנת 1242. המקום קיבל מאונסק"ו את התואר אתר מורשת עולמית מכיוון שהמקום מכיר את התהליכים שעיצבו את יבשת אירופה במהלך שיא ימי הביניים, בין 1000 ל-1300, התנצרותה של אירופה ואת הדינמיקה של חילופי התרבויות והעברת המאפיין עד לתקופה זו.[2] אקלים
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|