ברנדנבורג
ברנדנבורג (בגרמנית: Brandenburg, ⓘⒾ) היא אחת מ-16 המדינות הפדרליות המהוות את גרמניה. שטח המדינה הוא 29,654 קמ"ר, החמישית בגודלה בגרמניה. אוכלוסייתה מונה, נכון ל-2018, כ-2.51 מיליון תושבים (מקום 10 בגרמניה). בירת המדינה והעיר הגדולה בה היא פוטסדם, הנמצאת בפאתי ברלין. מדינת ברלין עצמה שוכנת כמובלעת בתוך ברנדנבורג. עריה של ברנדנבורג קטנות ואלמוניות יחסית. בהן קוטבוס, פרנקפורט על נהר האודר (השוכנת ליד הגבול עם פולין) וברנדנבורג על נהר האפל. חלק מהמקומות, בפרט בדרום-מזרח המדינה, הם מקומות של המיעוט הסורבי, עם סלבי שנטמע בחלקו בגרמניה ובחלקו בפולין, אך בעל שפה משלו, סורבית, הדומה במידה מסוימת לפולנית. לחלק מהמקומות שם סורבי לצד שמותיהם הגרמניים (לדוגמה, Chośebuz הוא שמה הסורבי של קוטבוס). היסטוריהבעת העתיקה הייתה ברנדנבורג באזור גרמאניה ההיסטורית. עד המאה ה-7 האזור כנראה יושב במידה חלקית על ידי עמים סלאביים אשר ברחו מההונים והאווארים. בתחילת המאה ה-10 מרבית מאזור ברדנבורג נכבש על ידי השושלת האוטונית. שושלת זו החלה לנהוג באופן אימפריאלי עם התושבים המקומיים אשר התקוממו כנגד השלטון בסוף המאה. סכסוכים אלו נמשכו גם במאות שלאחר מכן. במהלך המאה ה-12 הוקמה העיר ברנדנבורג. בשלהי ימי הביניים ובתחילת העת החדשה הייתה ברדנבורג אחת משבע הנסיכויות באימפריה הרומית הקדושה. יחד עם פרוסיה, הייתה ברדנבורג הבסיס העתידי לקיסרות הגרמנית. בשנים 1323–1415 היה האזור בשליטת בית ויטלסבאך כחלק מכתר בוהמיה. בשנת 1415 הפכה ברדנבורג לחלק מבית הוהנצולרן אשר הכיל את הבירה העתידית ברלין. בשנת 1539 הפך האזור לפרוטסטנטי בעקבות הרפורמציה הפרוטסטנטית, וזרם דתי זה פרח במהלך המאה ה-16. בשנת 1618 מרקיזות ברנדנבורג ודוכסות פרוסיה התאחדו ויצרו את ברנדנבורג-פרוסיה שנשלטה גם היא על ידי בית הוהנצולרן. בשנת 1701 הפכה ישות זו לממלכת פרוסיה. בממלכה זו ברדנבורג קוימה במסגרת פרובינציית ברנדנבורג. בשנת 1881 הופרדה ברלין מהמחוז. בשנת 1919 הפך גבולה המזרחי של המדינה לגבול הלאומי, כחלק מקו אודר-נייסה. בשנים 1947–1989 ברדנבורג הייתה חלק מגרמניה המזרחית ולא התקיימה באופן רשמי, זאת מכוון שגרמניה המזרחית לא הייתה פדרציה. העיירות התעשייתיות הסובבות את ברלין היו חשובות לכלכלת המדינה. מדינת ברנדנבורג הנוכחית הוקמה מחדש ב-3 באוקטובר 1990 עם איחוד גרמניה. הפרלמנט המקומי התכנס שוב כשלושה שבועות לאחר מכן. כמו בחלקים אחרים של מזרח גרמניה שלאחר האיחוד, העדר תשתית מודרנית וחשיפה למערכת הקפיטליסטית של המערב הביאו לאבטלה נרחבת וקשיים כלכליים. בשנים האחרונות, התשתית המקומית עברה תהליך מודרניזציה והאבטלה ירדה אט אט. בשנת 1995 הוצע לאחד מחדש את ברדנבורג עם ברלין, אך הרעיון נדחה במשאלי עם. פוליטיקהבמדינה ישנם 14 מחוזות וארבע ערי מחוז עצמאיות.
בפרלמנט ישנם כ-88 מושבים. ראש ממשלת ברנדנבורג הוא דיטמר ווידקה (Dietmar Woidke), המשמש בתפקיד מאז 2013. הוא משתייך ל-SPD, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הגרמנית. ההמנון הלא רשמי של המדינה הוא Märkische Heide, märkischer Sand. גאוגרפיההמדינה גובלת במקלנבורג-מערב פומרניה בצפון, פולין במזרח, סקסוניה בדרום, סקסוניה-אנהלט במערב, ובסקסוניה התחתונה בדרום מערב. הגבול המזרחי וזה המערבי תחומים במידה מסוימת על ידי הנהרות אודר ואלבה. כלכלההתיירות מהווה אחד ממקורות ההכנסה העיקריים בברנדנבורג. המדינה מיושבת בדלילות ויש בה שטחי נוף נרחבים ורבים, שמורות טבע ופארקים לאומיים, כגון אזור שפרוולד (Spreewald) מדרום לברלין. לעיר הבירה פוטסדם מגיעים תיירים רבים כחלק מביקורם בברלין; בעיר ארמונות וגנים רבים מהמפוארים בגרמניה, בהם ארמון סנסוסי אשר נבחר לאתר מורשת עולמית. בברנדנבורג, שוררת אבטלה של 10.6%, נכון ל-2013[2]. למרות זאת, היא המדינה היחידה ממדינות מזרח גרמניה לשעבר, בה מספר התושבים עולה באיטיות; בשאר מדינות המזרח קיימת הגירה שלילית מסיבית, הגורמת להתכווצות האוכלוסייה. ישנן ערים, בהן האוכלוסייה התכווצה אף ב-75%, במיוחד ערים בהן הייתה תעשייה שפסקה מלהתקיים אחרי איחוד גרמניה. כך למשל בעיר שוודט שעל נהר האודר (Schwedt an der Oder), אליה הועברו אלפי תושבים כדי לעבוד במפעלים הפטרוכימיים במקום ועזבו עם נפילת הגוש הקומוניסטי, ישנם אזורים שלמים המלאים בבניינים גבוהים נטושים לחלוטין. דמוגרפיהכמעט 80% מהאוכלוסייה אינם דתיים. קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|