|
מנחם מיכאלי
 מנחם מיכאלי (באזרית: Mirzə Xəzər – מירזה כוזר, 29 בנובמבר 1947 - 31 בינואר 2020) היה איש תקשורת ומתרגם ישראלי. ביוגרפיהמיכאלי שהיה מוכר גם בשם מירזה מיכאלי[1], והיה יהודי במוצאו, נולד באזרבייג'ן, אז חלק מברית המועצות. הוא היה נכדו של הרב ג'אומשואד מיקאילוו מההתנחלות היהודית של מאוג'יהאפטאראן במחוז יסמאיילי באזרבייג'ן. מיכאלי השלים את לימודיו בפקולטה למשפטים באוניברסיטה הממלכתית של אזרבייג'ן בשנת 1973. הוא עבד כעורך דין בין השנים 1973 ותחילת 1974. ביוני 1974 עלה לישראל, והשתתף בקורסים למשפטים באוניברסיטת תל אביב[2]. הוא שירת בצה"ל בין יוני 1975 וינואר 1976[3]. מיכאלי תרגם את התנ"ך (הברית הישנה) והברית החדשה לאזרית לבקשת המכון לתרגום תנ"ך בסטוקהולם. מיכאלי החל את עבודת תרגום הברית החדשה[4] לאזרית בשנת 1975 והשלים אותו בשנת 1984[5]. בשנים האחרונות הודפס התרגום חמש פעמים[6]. ב-1984 סיים גם את תרגום התנ"ך, אולם תרגום זה טרם ראה אור (נכון לשנת 2009)[7]. מיכאלי עבד כסגן העורך הראשי של השירות האזרי ברדיו אירופה החופשית במינכן בין השנים 1976 ו-1985. ב-1985 עבר לוושינגטון, ושימש שם עורך ראשי של השירות האזרי ברדיו קול אמריקה. בשנת 1987 הוא חזר לרדיו "אירופה החופשית" בגרמניה ושם עבד עד 2003[8]. בתחילת 2004 הקים עיתון "קולו של מירזה חאזר" בבאקו, בירת אזרבייג'ן. במהלך שנת 2005 הנחה תוכנית טלוויזיה עצמאית, הראשונה ששודרה באזרבייג'ן ממדינה זרה[9]. בדצמבר 2005 השיק תחנת רדיו באינטרנט[10]. קולו ושמו של חאזר היו מוכרים לרוב האזרים בתוך ומחוץ לאזרבייג'ן. מאמרים של חאזר שעסקו במצבה הפוליטי והכלכלי של אזרבייג'ן ומדינות ברית המועצות לשעבר התפרסמו בטורקיה, בצ'כיה ובמדינות נוספות[11]. במהלך ינואר השחור (20 בינואר 1990) הצליחו מיכאלי וצוותו לשדר דיווחים יומיים מבאקו והיו למקור החדשות היחיד לאזרים בתוך ומחוץ למדינה[12]. שמו של חאזר נכלל בספר "מאה אזרבייג'נים גדולים" שחובר על ידי החוקרת האזרית עליזה ניג'ט ויצא לאור בבאקו בשנת 1999[13]. שמו הופיע ב"אנציקלופדיה של יהודי ההרים". הספר הודפס בחיפה ב-2006[14]. מאוגוסט 2009 ועד למותו, ניהל חאזר את העיתון באינטרנט בשלוש שפות: אזרית, אנגלית ורוסית[15]. חאזר התגורר במינכן. לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||
