מייקל רוֹסבּאש (באנגלית : Michael Rosbash ; נולד ב-7 במרץ 1944 ) הוא גנטיקאי וכרונוביולוג יהודי -אמריקאי . זוכה פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2017 על מחקריו בתחום השעון הביולוגי , יחד עם ג'פרי סי. הול ומייקל יאנג .
מייקל רוסבאש נולד בקנזס סיטי שבמיזורי להורים מהגרים יהודים שברחו מגרמניה הנאצית בשנת 1938 . אביו היה חזן בבית הכנסת המקומי. בשנת 1946 עברה משפחתו לבוסטון . בצעירותו גילה רוסבאש עניין מיוחד במתמטיקה , אולם החליט לבחור בלימודי הכימיה והביולוגיה . במהלך חופשת הקיץ של לימודיו, החל לעבוד במעבדתו של נורמן דייווידסון , בה עסק במחקר ביולוגי, ואז החליט להמשיך בלימודיו לתארים מתקדמים.
רוסבאש סיים את לימודיו במכון הטכנולוגי של קליפורניה ב-1965 עם תואר בכימיה . בהמשך עבד כשנה במכון לביולוגיה פיזיקלית וכימית בפריז.[ 1] דוקטור בביופיזיקה מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס . לאחר מכן, עשה פוסט-דוקטורט באוניברסיטת אדינבורו בסקוטלנד , בה עסק במחקרים בתחום הגנטיקה .[ 1] אוניברסיטת ברנדייס שבארצות הברית .[ 1]
ג'פרי סי. הול , מייקל רוסבאש ומייקל יאנג זכו בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2017 , על גילוי המנגנונים המולקולריים שבבסיס המקצב הצירקדי , מקצב שפועל במחזוריות של כ-24 שעות ונועד להתאים את פעילותו של היצור החי להשפעות משתנות לאורך היממה . מקצב זה קובע את השעון הביולוגי המרכזי של האורגניזם .[ 2] [ 1]
בשנת 1984 , שני החוקרים ג'פרי סי. הול ומייקל רוסבאש, שעבדו בשיתוף פעולה הדוק באוניברסיטת בוסטון , יחד עם מייקל יאנג , באוניברסיטת ניו יורק , הצליחו לבודד ולזהות את הגן השולט במקצב הביולוגי. החוקרים עשו שימוש בזבובי פירות בתור מודל, והצליחו להראות כי גן זה מקודד חלבון המצטבר בתאים במהלך שעות הלילה, ומתפרק במהלך שעות היום, במחזור של 24 שעות, ובסנכרון מלא עם המקצב הצירקדי. בעקבות כך, הם גילו רכיבי חלבונים נוספים המרכיבים את המערכת הזו, תוך חשיפת המנגנון השולט בשעון הביולוגי בתוך התאים עצמם.[ 2] [ 1]
השעון הביולוגי ביצורים החיים משפיע על ויסות תפקודים חיוניים בגוף, בהם: טמפרטורת הגוף , הפרשת הורמונים , חילוף חומרים , ומצבי ערנות ושינה .
בריאותם של האורגניזמים קשורה ביכולתם להשיג איזון בין הסביבה החיצונית לשעון הביולוגי הפנימי. יש רמזים לכך שחוסר איזון כרוני בין אורח החיים לבין המקצב המוכתב על ידי השעון הפנימי קשור לסיכון מוגבר להפרעות בתפקוד הקוגניטיבי, הפרעות דו-קוטביות , בעיות זיכרון , הפרעות שינה , דיכאון , ואף להתפרצותם של זיהומים , ומגוון מחלות לרבות סרטן ומחלות ניוון.
מכאן סבורה ועדת הפרס, כי התגליות אודות השעון הביולוגי, עשויות להוביל למציאת דרכי אבחון ומניעה, ולסייע בפיתוח תרופות (ראו: תרופה ביולוגית ) שבכוחן יהיה למנוע מחלות , ולסייע בהצלת חיי אדם.[ 2] [ 1]
מנהל המרכז הלאומי ברנדייס לגנומיקה התנהגותית[ 3]
חבר במרכז למדעי המוח ע"ש פיטר גרובר[ 4]
מייסד וחבר המועצה המייעצת המדעית של חברת Hypnion, העוסקת במחקר ופיתוח של תרופות לטיפול בבעיות במערכת העצבים[ 5]
חבר במושב המייעץ של המרכז הלאומי להפרעות שינה ה־NIH (ארצות הברית)[ 6]
חבר המרכז לכרונוביולוגיה של NSF
חוקר במכון הרפואי ע"ש הווארד יוז (1989 עד היום)
עמית באגודה האמריקנית לקידום המדע (2007)
חבר באקדמיה הלאומית למדעים (2003)
חבר באקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים (1997)
מלגת גוגנהיים (1989 - 1990)עמית הלן היי ויטני (1971 - 1974)
תוכנית פולברייט (1965 - 1966)
פרס שאו (2013)[ 7] פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (2017)
מייקל רוסבאש נשוי למדענית נדיה אבוביץ', שהייתה בעבר סטודנטית שלו. יש לו בת חורגת בשם פאולה (1975) ובת בשם טניה (1986).[ 8]
מייקל רוסבאש פרס נובל (באנגלית) מייקל רוסבאש פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה מייקל רוסבאש Semantic Scholar מייקל רוסבאש , באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית) Announcement of the Nobel Prize in Physiology or Medicine 2017 , official Nobel Prize YouTube Channelהודעה לעיתונות על זכייתו בפרס נובל , באתר הפרס (באנגלית)ד"ר מעין ברנע-זהר, נובל ברפואה 2017: למגלי השעון הפנימי של התא , באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי
ד"ר משה נחמני, פרס נובל לרפואה למגלי המנגנונים המולקולאריים שבבסיס השעון הביולוגי , באתר "הידען ", 2 באוקטובר 2017
זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
1901 –1925
פון ברינג (1901) • רוס (1902) פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י , רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב , ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל , מאירהוף (1922) • בנטינג , מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925)
1926 –1950
פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן , הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון , אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל , מיינוט , מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל , לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם , דויזי (1943) • גסר , ארלנגר (1944) • פלמינג , צ'יין , פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי , קורי , הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס , מוניש (1949) • קנדל , הנץ' , רייכשטיין (1950)
1951 –1975
תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס , ליפמן (1953) • אנדרס , וולר , רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן , ריצ'רדס , פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל , טייטום , לדרברג (1958) • אוצ'ואה , קורנברג (1959) • ברנט , מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון , קריק , וילקינס (1962) • הודג'קין , האקסלי , אקלס (1963) • בלוך , לינן (1964) • ז'קוב , לווף , מונו (1965) • רוס , הגינס (1966) • גרניט , הרטליין , וולד (1967) • הולי , קוראנה , נירנברג (1968) • דלבריק , הרשי , לוריא (1969) • כץ , פון יולר , אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן , פורטר (1972) • פריש , לורנץ , טינברגן (1973) • קלוד , דה דוב , פאלאדה (1974) • בולטימור , דולבקו , טמין (1975)
1976 –2000
בלומברג , גאידושק (1976) • גימן , שלי , יאלו (1977) • ארבר , נתנס , סמית' (1978) • קורמאק , האונספילד (1979) • בנאסרף , דוסה , סנל (1980) • ספרי , הובל , ויזל (1981) • ברגסטרם , סמואלסון , ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן , קוהלר , מילשטיין (1984) • בראון , גולדשטיין (1985) • כהן , לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק , עליון , היצ'ינגס (1988) • בישופ , ורמוס (1989) • מארי , תומאס (1990) • נהר , זקמן (1991) • פישר , קרבס (1992) • רוברטס , שרפ (1993) • גילמן , רודבל (1994) • לואיס , ניסליין-פולהרד , וישהאוס (1995) • דוהרטי , צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט , איגנרו , מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון , גרינגרד , קנדל (2000)
2001 ואילך
הרטוול , הנט , נרס (2001) • ברנר , הורביץ , סלסטון (2002) • לוטרבור , מנספילד (2003) • באק , אקסל (2004) • מרשל , וורן (2005) • פייר , מלו (2006) • קפקי , אוונס , סמיתיס (2007) • צור האוזן , מונטנייה , בארה-סינוסי (2008) • בלקברן , שוסטק , גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר , הופמן , סטיינמן (2011) • גרדון , יאמאנקה (2012) • רותמן , שקמן , סודהוף (2013) • מוסר , מוסר , אוקיף (2014) • קמפבל , אומורה , טו (2015) • אוסומי (2016) • הול , רוסבאש , יאנג (2017) • אליסון , הונג'ו (2018) • סמנזה , רטקליף , קיילין (2019) • אלטר , האוטון , רייס (2020) • ג'וליוס , פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן , קריקו (2023) • אמברוז , רובקון (2024)
.jpg)
