מזכיר המלחמה של ארצות הברית (באנגלית: Secretary of War) היה חבר בקבינט של ארצות הברית החל מתקופת נשיאותו של נשיא ארצות הברית הראשון ג'ורג' וושינגטון. משרה זהה, שנקראה "מזכיר במלחמה" (Secretary at War), נוצרה כדי לשרת את "קונגרס הקונפדרציה" על פי תקנון הקונפדרציה בין השנים 1781 – 1789. במשרה זו החזיקו בנג'מין לינקולן ובהמשך הנרי נוקס. כאשר הושבע ג'ורג' וושינגטון לנשיא הראשון על פי חוקת ארצות הברית, הוא מינה את נוקס להמשיך לכהן כמזכיר המלחמה.
מזכיר המלחמה היה ראש מחלקת המלחמה של ארצות הברית. בתחילה הוא היה אחראי על כל גופי הביטחון, כולל צי ארצות הברית. ב-1798 נוצרה על פי חוק משרת מזכיר הצי של ארצות הברית והיבט זה של פעילות מחלקת המלחמה הוצא מתחום האחריות של מזכיר המלחמה והוא צומצם לאחריות על צבא ארצות הברית. החל מ-1886 מזכיר המלחמה היה בסדר הירושה של נשיא ארצות הברית, לאחר סגן נשיא ארצות הברית, יושב ראש בית הנבחרים של ארצות הברית, הנשיא הזמני של הסנאט של ארצות הברית ומזכיר המדינה של ארצות הברית.
ב-1947, עם קבלת "חוק הביטחון הלאומי" (National Security Act of 1947), בוטל תפקיד מזכיר המלחמה והוא הוחלף במזכיר הצבא של ארצות הברית ובמזכיר חיל האוויר של ארצות הברית ושניהם יחדיו, לצדו של מזכיר הצי של ארצות הברית, הם מאז 1949 מזכירים שלא חברים בקבינט הכפופים למזכיר ההגנה של ארצות הברית. משרת מזכיר הצבא נחשבת בדרך כלל כמשרה היורשת של מזכיר המלחמה, אף על פי שמזכיר ההגנה הוא זה שירש את מקומו של מזכיר המלחמה בקבינט ובסדר הירושה של נשיא ארצות הברית.
מזכירי המלחמה
קישורים חיצוניים
_(cropped).jpg)
.JPG)
.svg)