|
מגן דוד אדום
  מגן דוד אדום בישראל, המוכר גם בראשי התיבות מד"א, הוא ארגון ההצלה הלאומי של ישראל. הארגון בנוי על-פי הדגם של הוועד הבינלאומי של הצלב האדום, והוא מספק שירותי עזרה ראשונה, פינוי נפגעים באמצעות אמבולנסים, שירותי הדם של ישראל, שירותי בנק החלב, הדרכת עזרה ראשונה ורפואת חירום ופעילות הומניטרית בישראל וברחבי העולם. מגן דוד אדום מתנהל כאגודת עזרה של מתנדבים שקיבלה מעמד של תאגיד לפי חוק. תפקידו הראשי של מגן דוד אדום הוא מתן עזרה ראשונה ופינוי נפגעים באמצעות אמבולנסים רגילים (בצבע לבן) ואמבולנסים לטיפול נמרץ (אט"ן – בצבע צהוב). תפקידים נוספים של מגן דוד אדום הם הגשת עזרה ראשונה לציבור הרחב, לימוד עזרה ראשונה והחייאה, מכירת ציוד עזרה ראשונה וניהול שירותי התרמת דם ועזרה לצה"ל בשעת חירום. מלבד זאת פועל הארגון למתן סיוע הומניטרי וכן בחלוקת מצרכי מזון לקשישים ומשפחות נזקקות[1]. כמו כן מגן דוד אדום עובד בשיתוף עם משרד החינוך באמצעות פרויקטים כגון פרויקט מחויבות אישית. תקציב מגן דוד אדום עומד על כ-645 מיליון ש"ח בשנה[2]. שליש מהתקציב מגיע כתרומות מאגודות הידידים. סיוע מגיע הן ככסף מזומן והן כציוד לאמבולנסים, בניית תחנות ושיפוצן וציוד לבנק הדם. רוב הציוד והאמבולנסים מגיעים בעקבות תרומות. יתר התקציב מגיע מהכנסות שוטפות עבור שירותי אמבולנסים, ניידות טיפול נמרץ ושירותי בנק הדם. ממשלת ישראל אינה מתקצבת את הארגון, אולם משלמת עבור פעילויות שונות, מסבסדת שירותי אט"ן ומקרי אשפוז על פי מספר המקרים שטופלו על ידי הארגון. השתתפות זו מהווה כ-7% מתקציב הארגון. מנכ"ל מד"א הוא אלי בין ונשיא הארגון הוא אבי זוהר. מד"א הוא ארגון ללא מטרות רווח. היסטוריהארגוני מגן דוד אדום קודמיםהרעיון להקים גוף רפואי יהודי המקביל לצלב האדום הופיע במלחמת העולם הראשונה במספר מוקדים. הראשון היה הרופא היהודי-שווייצרי, ד"ר משה ארלנגר, אשר בשנת 1915 הקים בירושלים אגודה בשם זה לטיפול בחיילים יהודיים פצועים או שבויים. זאת כדי שלא ייאלצו להזדקק לשירותי "הצלב האדום" הנוצרי. לקראת סוף המלחמה אימצו את הרעיון הגדודים העבריים ששירתו בצבא הבריטי. האגף הרפואי שלהם פעל תחת סמל מגן דוד צבוע אדום עד פירוקם במאי 1921. הגדודים העבריים נעזרו בעניין זה בארגון "מגן דוד אדום" שהוקם בניו יורק באפריל 1918. הארגון האמריקאי עסק בעבודה רפואית וסניטרית בארץ ישראל. במשך הזמן הארגון פתח 70 סניפים ובהם 25 אלף חברים[3], רובם בארצות הברית אך חלק גם בקנדה, באנגליה ואפילו סניף אחד בתל אביב[4]. עם פירוק הגדודים התפרקו סניפי מגן דוד אדום. במקביל, בספטמבר 1918 הוקם ביפו ארגון מקביל בעל שם זהה "מגן דוד אדום". הארגון הוקם בהתאם להצעת ועד המתנדבות שליד הוועד הזמני של יהודי ארץ ישראל. בגוף החדש שירתו באופן וולונטרי רופאים, חובשים ואחיות וכן בעלי תפקידים נוספים. הם הגישו סיוע רפואי וסיעוד לחיילי הגדודים העבריים ולאוכלוסייה הכללית. הארגון פרסם קול קורא לצעירים יהודים להתגייס לשורותיו למען הערך הלאומי שהוא מייצג בדרך לעצמאות, וכך נכתב: ”לא על בני עם נוכרי, המדברים שפה נוכריה, צריכים אנו להטיל את הטיפול בגיבורי חיילינו” הקריאה לא נפלה על אוזניים ערלות וכ-500 צעירים התנדבו לארגון. גם הארגון הישראלי וגם אחיו האמריקאי פורקו עם פירוק הגדודים העבריים ב-1921[3]. הקמת הארגון  במהלך 9 השנים שלאחר פירוק "מגן דוד אדום", גדלה אוכלוסייתה של העיר תל אביב, בשילוב עם תהליך התיעוש של העיר, הדבר הוביל לעלייה במספר התאונות שקרו בעיר, מה שחייב הקמה של גוף שיגיש עזרה ראשונה ויפנה פצועים לבתי החולים. בעקבות זאת פנה ד"ר משולם ליבונטין, מנהל בית החולים "הדסה" בעיר והציע לרכוש במצרים שני זוגות אופניים ומיטה על מנת שישמשו לפינוי פצועים, הצעתו התקבלה והוקצה לשם כך כסף, אבל בסוף הרכישה לא בוצעה[5]. באותה תקופה ביקר במצרים חיים אלפרין, במסגרת שליחות של מכבי האש, במצרים הוא ראה לראשונה אמבולנס מאובזר, אלפרין התרשם מהרעיון ורצה לרכוש אמבולנס אחד לטובת תושבי תל אביב, הוא יצר קשר עם ד"ר ליבונטין מה שהוביל לפגישה ב-7 ביוני 1930 בה התכנסו ד"ר משולם ליבונטין, חיים אלפרין, משה רבינוביץ', משה פרנקל[6], ד"ר ישעיהו אליהו, ד"ר ברזל וחיים ליבוביץ בבית קפה תל אביבי והחליטו להקים אגודה לעזרה מהירה בשם "מגן דוד אדום – תל אביב"[7][8]. השנים הראשונותהארגון ארגן קורס לעזרה ראשונה ל-73 מתנדבים[8][9]. ב-17 באוגוסט[10] אישר הנציב העליון הבריטי את רישום האגודה והיא החלה לאסוף תרומות לרכישת אמבולנס[11]. בדצמבר 1930 נרכש האמבולנס אשר הוכשר לייעודו בינואר 1931[10][12][13]. ב-24 בינואר התקיימה נסיעת האמבולנס הראשון בתל אביב מביתו של ליבונטין עד ביתו של מאיר דיזנגוף[14]. דיזנגוף גם יזם איחוד ארגוני מגן דוד אדום שפעלו בערים השונות. באפריל 1931 נחנך בית מגן דוד אדום ברחוב מזא"ה 13[15]. התחנה פעלה עד 1976, אולם הוא המשיך לפעול בתור התחנה להזנקת אמבולנסים עד להחזרתו לעיריית תל אביב ביולי 2014[16]. בספטמבר החלו אנשי הארגון ללבוש מדים אפורים עם סמל הארגון[17]. בשנה הראשונה לפעילותה הגישה האגודה עזרה ל-1,032 איש[18]. בשנת 1932 כבר היו 2,582 קריאות ובשנה שלאחריה – 4,046 קריאות[19]. ביוני 1932 יצא הארגון במבצע לגיוס כספים לאמבולנס שני[20]. עקב המצב הביטחוני בירושלים, התפתחות המודעות בארגון שירות לפצועים, אזרחים ולוחמים נוסד מגן דוד אדום בירושלים בשנת 1934. המייסדים היו הד"ר יצחק מיטרשטיין וד"ר ורנר ניסל. הארגון היה קשור ל"הגנה" ול"הדסה"[21]. באותה שנה החלה לפעול בעיר חיפה תחנת עזרה ראשונה[22]. בהמשך קמו אגודות נפרדות בערים נוספות ובהמשך התאגדו כולם לפעול כארגון אחד. החל משנת 1939 השתתף נציג של הארגון במטה ההגנה. לאחר קום המדינה הוא הוגדר כשירות חירום שתפקידו לסייע לצבא בעתות מצוקה. משנות הארבעים הוציא לאור מגן דוד אדום את "מדריך לעזרה ראשונה" שנכתב על ידי ד"ר אריה אלוטין, ראש אגף ההדרכה של הארגון. ספר זה הודפס עד שנות השבעים ב-15 מהדורות, תורגם לאנגלית לצרפתית ולערבית, והופץ ב-65,000 עותקים בעברית וביחד עם ההוצאה העממית בשם "עזרה ראשונה לכל" (20,000 עותקים) והתרגומים, כ־100,000 עותקים. בשנת 1960 הוציא לאור מגן דוד אדום את החוברת "הנשמה מפה לפה", חוברת שהייתה בסיס לספרי הדרכת שיטת ההחייאה של שנות השמונים ואילך, (הופצה עד 1971 ב-140,000 עותקים)[23]. לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה הוקמו על ידי מד"א מתקנים מוגנים מיוחדים שנועדו לקלוט פצועים. זאת משום שהיה חשש שארץ ישראל תופצץ מן האוויר, וכך היה. בעת שחיל האוויר האיטלקי הפציץ תל אביב במלחמת העולם השנייה גויסו 50 רופאים ו-400 חובשים מתנדבים על מנת לטפל בפצועי ההפצצה[24]. מלחמת העצמאות והקמת המדינהערב קבלת תוכנית החלוקה (כ"ט בנובמבר 1947) היו 24 סניפים של מד"א, 28 אמבולנסים וכחמישה אלף מתנדבים בארגון[25]. עם פרוץ מלחמת העצמאות היווה מד"א חלק מהכוחות שלחמו בה. למד"א נתרמו עשרות אמבולנסים מארגונים דוגמת "בני ברית" ו"הבונים החופשיים" ומיהודים בתפוצות[26]. ב-13 באפריל 1948 השתתפו שני אמבולנסים ונהגיהם בשיירת הדסה. נוסעי האמבולנסים ונהגיהם נספו לאחר שפורעים ערבים תקפו את השיירה[27]. עם ייסוד צה"ל נענה הארגון לבקשת דוד בן-גוריון לשמש הזרוע המסייעת של "השירות הרפואי הצבאי" (לימים חיל הרפואה) בראשותו של הד"ר חיים שיבא[28]. לאחר קום המדינה ב־15 בנובמבר 1948, נמסר למגן דוד אדום "אווירון אמבולנס" – אמבולנס מוטס שנרכש מכספי תלמידי בתי הספר העירוניים בעיר תל אביב, ביוזמה של הד"ר ברוך בן-יהודה. הטקס נערך ב-שדה דב. מגן דוד אדום העביר לצבא 50 אמבולנסים שהתקבלו כתרומה מיהדות ארצות הברית[29] וסייע בהכשרה, בלימוד ובאימון של צוותי הרפואה הראשונים של צה"ל[30].  עם קום המדינה הפך מגן דוד אדום לארגון ההצלה הלאומי של מדינת ישראל לשירותי רפואה דחופה טרום אשפוזית ולשירותי הדם. מעמדו ניתן לו באופן רשמי בשנת 1950 מתוקף חוק מגן דוד אדום, התש"י-1950[31][32]. חוק זה הכיר בו הוכר כארגון ההצלה והחירום הראשי בישראל הפועל לסיוע בריאותי לרשויות הציבוריות. באותה עת היו לאגודה כ-28 סניפים בישראל. ביולי 1950 התכנסו ב-אולם נחמני שבתל אביב מאות פעילים, עובדים בכירים ונציגי מתנדבים של "מגן דוד אדום" למה שתואר בהזמנה כ"כנס חירום". למוזמני הכנס התברר לפי תוכן הנאומים ש"מצב הארגון בכי רע". על אף הקשיים הניכרים מגן דוד אדום, בעיקר בסניפו בתל אביב הגביר בשנה שחלפה את פעילותו, בסניף תל אביב טופלו כ-3,082 מקרי אסון וסיפקו שירותי עזרה ראשונה ל-17,000 איש ואישה[33]. בשנת 1959 גדל הארגון עד כדי 50 סניפים ו-158 אמבולנסים[34]. הארגון קיבל על עצמו את הפרוטוקולים המקובלים לטיפול של האיגוד האמריקאי לקרדיולוגיה (אנ'). בתאריך 22 במאי 1970 נחנך בניין הנהלת מגן דוד אדום בישראל (מרכז מד"א) ברחוב יגאל אלון 60 בשכונת יד אליהו בתל אביב. ב-25 במרץ 2009 נחנך בו מרכז הפיקוד והשליטה הארצי של הארגון באור יהודה. בשנת 1987 נחנך בנק הדם המרכזי הארצי של מגן דוד אדום במרכז הרפואי שיבא (תל השומר) לאחר שעבר אליו מרחוב שבטי ישראל ביפו. הארגון מתרים מאות אלפי מנות דם מלא ומרכיבי דם בשיטת אפרזיס. בשיטה זו מעובד הדם למרכיבים לצורך ייעול ומבצע את כל הבדיקות הנדרשות במעבדות ייעודיות.  הארגון פועל להנחלת המשפט ההומניטארי הבין לאומי בציבור בישראל. הוא מדריך ומנחה למניעת מחלות ותאונות על בסיס כבוד הזולת וקדושת החיים. לפיכך, הארגון מטפל בכל אדם הזקוק לעזרה, ללא יחס לשיוך אתני, פוליטי גזעי או דתי. אפילו טרוריסטים יזכו לטיפול מידיהם של צוותי מגן דוד אדום. הארגון אמון על העברת סיוע הומניטרי באסונות שונים בעולם ובשיתוף עם פיקוד העורף ומשרד הבריאות. משלחות נרחבות יצאו לטיפול ברעידת האדמה בנפאל, ברעידת האדמה בהאיטי וברעידת האדמה והצונאמי באוקיינוס ההודי. בנוסף, מסייע הארגון בסיוע הומניטארי בתוך מדינת ישראל לקשישים ולנזקקים. בשנת 2018 החלה הקמת הבניין החדש של בנק הדם המרכזי ברמלה כחלק מפרויקט קריית מד"א[35]. 4 שנים לאחר, במאי 2022 נחנך בנק הדם. במהלך התפרצות נגיף הקורונה בישראל בשנת 2020 סייעו כוחות מגן דוד אדום במאבק נגד המגפה. הארגון פרסם סרטון נגיש למאבק בנגיף[36], לצד הובלת חולים בקורונה להמשך טיפול מחוץ לביתם[37] וביצוע בדיקות לגילוי קורונה[38]. עם הגעת חיסוני הקורונה למדינת ישראל החל מד"א לחסן את אוכלוסיית בתי האבות ובניידות מיוחדות ברחבי הארץ. פרשיות פליליותבמהלך השנים נקשר שמו של הארגון במספר פרשיות בהם עובדי ארגון מגן דוד אדום נחקרו או הורשעו על פרשיות פליליות במסגרת העבודה או ההתנדבות בארגון, חלקם גובו על ידי הנהלת הארגון וחלקם נסגרו בהמשך החקירה. פגיעות מיניות במסגרת ההתנדבותבמהלך השנים עלו עדויות קשות על תרבות אונס וניצול מיני ביחסי מרות של מתנדבות במגן דוד אדום בידי נהגי אמבולנסים, פרמדיקים, כאשר חלקם מלינים על מנהלי התחנות והגורמים בארגון המטייחים לדבריהם את הפרשיות הקשות, חלקם מתלוננות על מקרים שקרו שנים רבות קודם לכן. בשנת 2016 בעקבות תחקיר של יפעת גליק בערוץ 1 התקיים דיון בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת[39]. במסגרת הדיון עלו טענות קשות, דובר קבוצות תמיכה ברשתות החברתיות שהכילו סיפורים ממתנדבות ועובדות מד"א, וחלק מהמתנדבות העידו כי הסנקציות הקלות על החשודים במעשים בתוך הארגון בידי הגורמים המטפלים במגן דוד אדום כמעט וגרמו להם להפסיק את התנדבותם. מנכ"ל מד"א אלי בין אישר את ממצאי התחקיר והבטיח כי יושב ראש ועדת המשמעת לא יוחזר לתפקידו, וכי מנהלי התחנות נקראו על ידו לשיחה בה הובהרו להם הנהלים ואחריותם לשלום המתנדבים והמתנדבות[39]. במהלך השנים פורסמו מספר עדויות, תחקירים ופרסומים בנושא ביניהם סדרת תחקירים על ידי העיתונאית יפעת גליק[40][41][42][43] חשד להעלמות מסבחקירת רשות המיסים שהתנהלה ב-2010, בה אף נחקר מנכ"ל מד"א אלי בין, נבדק החשד להעלמת מס בסך 176 מיליון ש"ח תוך ניצול הטבת המס לה זוכה מד"א במסגרת חוק מד"א[44] על פי הפרסומים נחקרו עשרות עובדים בעמותה, ומנכ"ל מד"א אלי בין הופיע עם מדי מגן דוד אדום לחקירה ברשות המיסים, ויחד עם מנהל הכספים של מד"א עופר דן יצאו לחופשה של חמישה ימים. פרשיית הבדיקות הפיראטיותבשנת 2020 במהלך פעילות מד"א בימי הקורונה בבדיקות קורונה לאזרחים, נעצרו חמישה אנשים מתוכם 4 מתנדבים ועובדים במגן דוד אדום בחשד כי ניצלו את מעמדם כמתנדבי הארגון וגבו תשלום בסך עשרות אלפי שקלים לכיסם[45] ביניהם סגן מנהל מרחב ירושלים במד"א אבי חובב ולמרות החקירות, הבקשה להרחיקו מהארגון נדחתה על ידי בית המשפט והוא הוחזר לתפקידו באותו העת[46]. בהמשך בחרה הפרקליטות להסיר את האישומים נגד חובב כיוון שלא נמצאו ראיות מספיקות נגדו[47]. שיתופי פעולהשיתוף פעולה בינלאומי ארגון מגן דוד אדום התקבל כחלק מ"הוועד הבינלאומי של הצלב האדום", אך זה התנה את החברות באימוץ אחד משלושת סמלי הארגון שהיו נהוגים אז, וסירב להכיר בסמל מגן דוד האדום כסמל רביעי. לפיכך, התקבל בתחילה הארגון הישראלי במעמד של משקיף בלבד. ב-8 בדצמבר 2005 עודכנו הוראות הארגון בעקבות לחץ ישראל וארצות הברית. בעקבות זאת הותר שימוש בסמל מקומי מוקף ב"יהלום" אדום במדינות שאינן מעוניינות להשתמש בסמלי הצלב, הסהר או "האריה והשמש". כך, התקבל ב-2006 כחבר מלא, יחד עם הסהר האדום הפלסטיני. על פי ההסכם עם הפדרציה של הצלב והסהר האדום ממשיך הארגון להשתמש בסמל מגן דוד אדום בישראל. פעילות מעבר לקו הירוק וכן משלחות שיצאו לאזורי מצוקה ישתמשו בסמל המעוין האדום, וניתן לשלב במרכזו את סמל מגן דוד[48]. במסגרת מזכר הבנות שנחתם, הכיר מגן דוד אדום בסהר האדום הפלסטיני כארגון האחראי על הטריטוריה שמעבר לקו הירוק, כולל מזרח ירושלים[49]. בהתאם לכך, מגן דוד אדום התחייב שלא לפעול ביהודה ושומרון, ואמבולנסים עבור האוכלוסייה הישראלית מופעלים בידי המועצות המקומיות, ואינם רשאים להשתמש בסמלי הארגון[50]. מגן דוד אדום חתם ב-2002 על הסכם לשיתוף פעולה עם הצלב האדום האמריקני, וב-2004 עם הצלב האדום הצרפתי. במרץ 2011 נערך בניהול מגן דוד אדום והסהר האדום הירדני, תרגיל משותף להיערכות לרעידות אדמה. בתרגיל השתתפו כ-200 איש, בהם אנשי מקצוע מיומנים משתי המדינות וחברי הסגל האקדמי וסטודנטים מהפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב[51]. בדצמבר 2019, 15 רופאים ופרמדיקים מרחבי העולם הצטרפו ליחידת החירום הבינלאומית של מגן דוד אדום[52]. שיתוף פעולה עם ארגון הסהר האדום הפלסטיניב-28 בנובמבר 2005 נחתם מזכר הבנות בין מגן דוד אדום לבין הסהר האדום הפלסטיני. לפי ההסכם מגן דוד אדום לא ייתן שירותי רפואת חירום ביהודה ושומרון. הסכם זה אושרר גם בכניסתם המשותפת לוועד הבינלאומי של הצלב האדום שנה לאחר מכן. באוגוסט 2011 החל מגן דוד אדום לשנות את הסימול של האמבולנסים היישובים ביהודה ושומרון[53]. הכיתוב מגן דוד אדום נמחק ובמקום סמל מגן דוד האדום הרגיל, מופיע מגן דוד ובתוכו מטה אסקלפיוס. מגן דוד אדום נימק את הצעד בצורך להבדיל בין כלל האמבולנסים היישובים בכל הארץ לבין האמבולנסים המופעלים ישירות על ידי הארגון[54]. לפי פר סטנבק, המשקיף שמונה ליישום ההסכם בין מגן דוד אדום לסהר האדום[55], מחיקת סמלי מגן דוד אדום התבצעה במסגרת הסכם עם הצלב האדום. לפי ההסכם, תרומות מרחבי העולם למגן דוד אדום לא יכולות להיות מופנות על ידי הארגון ליהודה ושומרון. מגן דוד אדום בתגובה רשמית הכחיש את קיום המסמך וטען כי לא חל שום שינוי בפעילות ביהודה ושומרון[56] לאמבולנסים של הסהר האדום הפלסטיני אין היתר לעבור בשטחי ישראל ואמבולנסים של מגן דוד אדום לא עוברים בשטחי הרשות הפלסטינית. ישנה מחלוקת בין הצדדים בנוגע לזכויות התנועה של אמבולנסים במזרח ירושלים. ב-2005 סוכם כי חמישה אמבולנסים ו-22 אנשי צוות פלסטינים יוסמכו לעבור אל מזרח ירושלים לצורך פינוי חולים לטיפול בישראל, בעיקר בבית החולים אוגוסטה ויקטוריה. אלו מצטרפים אל ארבעה אמבולנסים של בית החולים ליולדות של הסהר האדום. הללו מגיעים לקריאות הן דרך הפניות של מגן דוד אדום והן דרך קריאות של תושביה הערבים של השכונות המזרחיות. יתר האמבולנסים הפלסטינים לא מורשים להיכנס למזרח ירושלים וכמעט כל החולים הפלסטינים מועברים לירושלים בשיטת "גב אל גב". לפי שיטה זו האמבולנסים מתאמים הגעה למחסום הקרוב באמצעות מנהלת התיאום והקישור או מול מתאמת בריאות של המנהל האזרחי. אל המחסום מוזעק אמבולנס ישראלי מטעם מגן דוד אדום. שני האמבולנסים נוסעים זה לקראת זה ברוורס (ומכאן שם השיטה) והחולה מועבר מן האמבולנס הפלסטיני אל האמבולנס הישראלי[57]. ארגוני זכויות אדם העלו ביקורת כנגד השיטה מאחר שהיא מעכבת את פינוי החולים הפלסטינים[58]. שיתוף פעולה עם אוניברסיטת בן-גוריון בנגבבשנת 2022 בית הספר לפרמדיקים של מגן דוד אדום סונף אקדמית לפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב[59]. יחידותהמבנה הארגוני של מד"א נקבע בחוק מד"א על פי תקנון שאושר על ידי מועצת מד"א וועדת העבודה והרווחה של הכנסת. כונני תגובה מיידית מגן דוד אדום מפעיל יחידת כונני תגובה מיידית ברחבי הארץ המורכבת מ-6,500 מתנדבים מגישי עזרה ראשונה, חובשי רפואת חירום, חובשים בכירים, פרמדיקים ורופאים. המחויבים להשתלמויות מקצועיות ולביצוע משמרות באמבולנסים מדי תקופה. הכוננים נותנים מענה כל יום למאות קריאות הכוללות מקרי חירום רפואיים וסיוע לצוותי מגן דוד אדום[60]. בעת קבלת קריאה במוקד 101 של מגן דוד אדום מאותרים הכוננים שזוהו על ידי האפליקציה כקרובים למקום האירוע ומוזנקים אליו באופן אוטומטי. חלק מהמקרים משודרים גם במכשיר הקשר אותו נושאים חלק מהכוננים. אל האירוע יוצאים המתנדבים עם רכבם הפרטי או בכלי תחבורה של מגן דוד אדום. כאשר ברשותם ערכת עזרה ראשונה, ציוד החייאה מתקדם ולחלקם דפיברילטורים חצי אוטומטיים. יש ביחידת הכוננים מתנדבים אשר הוענקו להם כלי תחבורה ייעודיים. ביניהם כ-650 קטנועים תלת גלגלים ואופנועים כבדים, רכבי בימבולנס (רכב אמבולנס קטן וחשמלי) ואופניים. לשם הגעה מהירה במקרי חירום בכבישים פקוקים ובמתאר אורבני צר. המטרה ביחידת כונני תגובה מיידית היא לקצר את זמני התגובה ולאפשר לבעלי הכשרה מתאימה להגיש סיוע ראשוני מציל חיים. נוער מד"א
ארגון נוער מד"א הוא ארגון נוער הומניטרי הפועל במסגרת הפעילות של מגן דוד אדום. הארגון מבסס את פעילותו על ערכי החינוך להצלת חיים, פעילות הומניטרית בקהילה והתנדבות. הארגון הוא המקביל לארגוני הנוער של הצלב האדום במדינות אחרות. נוער מד"א מורכב ממתנדבי נוער בגילאי 15 עד 18 אשר מתנדבים באופן פעיל באמבולנסים, בניידות הטיפול הנמרץ, בהתרמות דם ובאירועים קהילתיים. פרויקט נאמן חיים בינואר 2016 הושק פרויקט נאמן חיים במסגרתו אזרחים בעלי הכשרה רפואית נרתמים להענקת טיפול ראשוני במצבי חירום המתרחשים בסביבתם הקרובה. סוג האירועים העיקרי עמם הפרויקט נועד להתמודד הוא מקרים של דום לב ואובדן הכרה שבהם לטיפול בדקות הראשונות יש חשיבות מיוחדת[61]. השותפים למיזם משתמשים באפליקציה מבוססת מיקום שמאפשרת להזעיק נאמני חיים הקרובים ביותר לאירוע בזמן אמת. האפליקציה משמשת בגרסתה המורחבת גם את כלל פעילי מד"א. למעלה מ-21,000[60] אנשי רפואה שהצטרפו לפרויקט נאמני החיים. היעד שהציב ארגון מגן דוד אדום לעצמו הוא לגייס לתוכנית מיליון מצטרפים בתוך כמה חודשים[62]. מד"א מוקד לאומי משולבבשנת 2007 הקים מגן דוד אדום בשכונת קיראון בקריית אונו את מוקד השליטה והבקרה הארצי שנקרא מד"א מוקד לאומי משולב ובראשי תיבות – ממל"מ. למוקד מספר מוקדים[63]:
יחידת האיתור הבינלאומית
 יחידת האיתור הבינלאומית היא יחידה הפועלת במסגרת מגן דוד אדום, כחלק משירות האיתור הבינלאומי של הצלב האדום. מטרת היחידה איתור בני משפחה וחברים שהופרדו במהלך אסונות נרחבים. היחידה הוקמה לאחר חתימת מדינת ישראל על אמנות ז'נבה, ובהן הנחיה להפעיל שירותי חיפוש קרובים. השירות מטפל בבקשת איתור קרובים שהקשר איתם אבד כתוצאה ממלחמות או מאסונות טבע. בין השנים 2002–2007 טיפלה יחידת האיתור הבינלאומית ביותר מ-5,000 פניות. ביותר מ-1,700 מקרים, הפונים קיבלו אישור על מוות או גירוש יקיריהם ממדינות שונות[64]. הכשרות במד"א
מלבד תפקידי הניהול בארגון, פועלים בו עובדים, מתנדבים ובני שירות לאומי-אזרחי בתפקידים הבאים:[65]
תחת קצין המשמרת במוקד המרחבי עובד גם קצמ"מ (קצין מנהל משאבים), עובד מד"א/שירות לאומי, בהכשרתו חובש או פרמדיק. עיקר תפקידו הוא החלפת קצין המשמרת בהיעדרו ועוזרו בניהול המרחב בשגרה וחירום ובעיקר את המשימות הנוספות שאינן שיגור האמבולנסים לאירועים. במשמרות ובמרחבים עמוסים מצטרף לעיתים לצוות המוקד תורן מוקד שלישי ואף לעיתים מסייע שאינו תורן 101 כרביעי ואפילו כחמישי בצוות המוקד המרחבי. הכשרות נוספות שאותן ניתן לעבור כוללות: מפעיל תאר"ן, מדריך, מתרים דם, וקצין איתור. אמצעיםבארגון עובדים 1,850[66] או 2,400 שכירים[67] ולצידם כ-30,000 מתנדבים[68]. הארגון מפעיל סוגים שונים של כלים מבצעיים. אמבולנסים וניידות טיפול נמרץכיום פועלים בארץ כ-387 ניידות לטיפול נמרץ בפריסה ארצית.
אמבולנסים וניידות טיפול נמרץ עם עבירות גבוהה
כלי רכב לתגובה מיידיתרכבי תגובה מהירה שמטרתם הוא קיצור זמני ההגעה של הצוותים או של כונני מגן דוד אדום לאירועי חירום בערים ובכבישים בינעירוניים. במד"א קיימים מספר סוגים ודגמים של כלי רכב לתגובה מיידית.
מערך הפינוי בהיסקמגן דוד אדום מפעיל את מערך הפינוי בהיסק מעל ל-13 שנים. מד"א מפעיל 2 מסוקים לפינוי מהיר, בצפון הארץ ובדרומה. בתחילת שנת 2023 שידרג מגן דוד אדום את מערך הפינוי בהיטס שלו, הקים שותפות עם 'הצלה אויר' והחל להשתמש בשני מסוקים מדגם סיקורסקי ++Sikorsky S-76C (מספרי זנב 4X-BEX,4X-BHT ו-4X-BHS). הדגם החדש גדול ומרווח יותר ומאפשר מקום ומרווח לטיפול במטופלים קריטיים. המסוקים החדשים מאפשרים הטסה של 2 טייסים ו-12 נוסעים ו/או מטופלים ללא מגבלת משקל (בהשוואה לדגם הקודם בו היה ניתן להטיס שני מטופלים לכל היותר, ומגבלת המשקל היוותה גורם משמעותי בשיקולי הפינוי). המסוק החדש מאפשר טיסה בתנאי קיצון, מאפשר הפעלת שירותי פינוי בהיסק 365 ימים בשנה. המהירות הטיסה של הדגם החדש גבוהה יותר בכ-30% בהשוואה למסוק הקודם וגם זמן הטיסה ללא תדלוק הוארך. צוות המסוק כולל 2 טייסים בכל משימה, מה שמגדיל את הבטיחות לצוות ולמטופל במהלך הטיסה ומשפר את היכולת לבצע משימות מורכבות יותר. המסוקים והטייסים שייכים לחברת ברוק תעופה ואת שירותי התחזוקה מספקת התעשייה האווירית. עד 2023, הפעיל מד"א 3 מסוקים מדגם MBB Bo-105 שהיו שייכים ללהק תעופה. כל מסוק מדגם הזה כלל טייס אחד ו-2 פרמדיקים והיה בעל יכולת פינוי של 2 פצועים.
כלים לפינוי ימיבכנרת ובאילת, מד"א מפעיל מספר כלי שיט לתגובה מהירה ופינוי ימי.
ניידת של בנק הדםבנק הדם של מד"א מפעיל מספר סוגי ודגמי ניידות לצורכי התרמת דם.
רכבי פיקוד ושליטה
קרוואניםלמבצעי התרמת דם וחיסונים מד"א משתמש גם בקרוואנים ייעודים. גלריה
פריסהבפסקה זו אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב בה וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא שקלו לשפר את אמינות הפסקה באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הפסקה בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
במגן דוד אדום ישנם 4 מחוזות, 11 מרחבים ו-15 מוקדים – המוקדים המרחביים, מוקד תגובה מיידית (כוננים), מוקד ארצי, מוקד רפואי, מוקד בתי ספר, מוקד טפסים (חיצוני) ומוקד הקורונה שהוקם בעקבות משבר הקורונה בישראל ונסגר בשלהי 2022 עם דעיכת התחלואה. הוא כולל בתוכו כ-2,100 עובדים וכ-17,000 מתנדבים נכון לנובמבר 2017[72]. במגן דוד אדום עובדים ומתנדבים אנשים מגיל 15 ועד גיל הפרישה ולעיתים מעבר. לארגון כ-1,080 אמבולנסים מסוגים שונים, כ-143 תחנות ונקודות הזנקה ויחידת כוננים מתנדבים הנושאים ברכבם ציוד החייאה והצלה, יחידת אופנועים עם פריסה ארצית של כ-500 אופנועים, יחידת בימבולנס ארצית, יחידת האופניים, וזאת על מנת להקטין את זמן התגובה, מה שיכול במקרים מסוימים, להבדיל בין חיים למוות. מחוז צפון
מחוז מרכז
מחוז ירושלים
מחוז דרום
בתחנה זו קיים מוקד מבצעי "לכיש".
זמני תגובהבתקופת האינתיפדה השנייה (2001–2004) הגיע האמבולנס הראשון לזירת האירוע בממוצע אחרי 3.9 דקות. הפצוע הראשון פונה אחרי 10.7 דקות בממוצע, הפצוע הדחוף האחרון פונה אחרי 25.2 דקות[73]. בעשור השני של המאה ה-21, זמן תגובה לאמבולנס לנפגעי תאונות דרכים עומד על כ־9.4 דק' מקבלת קריאה[74]. מדים    המדים התקניים במגן דוד אדום כוללים חולצה בצבע לבן, מכנסיים בצבע כחול-כהה, פליז בצבע כחול-כהה או אדום-כהה או שחור וכן מעיל בצבע אדום או כחול. על החולצה ועל המכנסיים מופיע פס אפור המחזיר אור, ובנוסף יכול להופיע פס נוסף המעיד על הכשרת לובש החולצה:
בגרסה המחודשת של המדים ישנו מעל פס הצבע קו-קו מחזיר אור במקום פס נוסף (לא כולל מדי הנוער). באירועים מיוחדים, עובדי המנהלה הבכירים לובשים מדי שרד הכוללים מקטורן ועניבה בדומה למדי השרד הנהוגים לקצונה הבכירה בצה"ל[75]. דרגות
לאורך השנים מדינת ישראל הנהיגה תרבות סימול לגופי החירום שכל אזרח במדינה מזהה ומכיר אותה. צוותי מד"א פועלים מול גופים המזוהים על-ידי התקשורת והאזרחים באמצעות דרגות הכתף לסימול מעמדו ומקצועו של איש הצוות. הצורך להציג את מעמד איש הצוות בתוך הארגון על ידי דרגה נדרש כפועל יוצא מפעילות הארגון מול גופי החירום והתקשורת באירועי טרור, בקבוצת פקודות או בתאונות דרכים. שמות הדרגות מסמלים את מהות התפקיד:
מסלול קידום מתן (חובשים)
מסלול קידום מזר (פרמדיקים)
מסלול קידום מגן (מנהלה)
ארגוני הצלה הפועלים תחת מגן דוד אדום
ארגוני הצלה שונים פועלים תחת מד"א, כגופים התנדבותיים המאגדים כונני מגן דוד אדום דתיים וחרדים למתן מענה רפואי ראשוני עד להגעת האמבולנס. ארגון "הצלה" הוא גוף התנדבותי חברתי שפועל בהנחיות ובהוראות פוסקי הלכה ובשיתוף פעולה מלא עם "מגן דוד אדום בישראל". בשנת 1991 נוסד גרעין בירושלים שהיה הראשון בישראל.
בנוסף ישנם גופי הצלה באלעד, רחובות, ראש העין, מודיעין עילית, עפולה, מירון וצפת, כפר חב"ד. איחוד הצלה
איחוד הצלה נוסד על ידי קבוצה של מתנדבים שפרשו מהצלה ישראל בשל חילוקי דעות על רקע של גיוס כספים. תחילה התקיים שיתוף פעולה בין הארגונים אך בשנת 2008 חדל מגן דוד אדום להעביר קריאות חירום לכונני איחוד הצלה, עקב החשש להגעת כוננים שאינם מוסמכים. בעקבות אי שיתוף המידע ניסו באיחוד הצלה לפעול להקמת מוקד טלפוני מאוחד לכל ארגוני החירום בישראל כדוגמת 911. ביולי 2017 פורסם חוזר מנכ"ל של משרד הבריאות להסדרת שיתוף הפעולה בין הארגונים. ע"פ ההסדר, הקריאות למרכז השליטה והבקרה יגיעו למגן דוד אדום, ומוקד מגן דוד אדום יזניק את כונני איחוד הצלה אשר שמותיהם הועברו לידי משרד הבריאות ואושרו על ידם. ניהול האירוע יהיה בידי מגן דוד אדום באמצעות אפליקציה סלולרית מיוחדת שתתאם בין הארגונים והכוננים בשטח. האפליקציה בשם 'מערך הכוננים הלאומי' פותחה על ידי מגן דוד אדום והושקה ב-20 באוגוסט 2018 על ידי משרד הבריאות, אך המחלוקת המשפטית בין הארגונים עדיין נמשכת. בינואר 2022 הוגשה הצעת חוק בכנסת לאיחוד מוקד החירום במדינת ישראל, אשר בראש יזמיה חברת הכנסת ויו"ר הקואליציה עידית סילמן הצעת החוק נידונה מספר פעמים בוועדת הבריאות שבראשותה, כאשר במהלך הדיונים עלו עדויות ומקרים שמהם ניתן להבין כי צורת שיתוף המידע הנוכחית על ידי מגן דוד אדום מונעת מידע מציל חיים מחובשים פרמדיקים ורופאים של איחוד הצלה בשעת אמת ואשר יכולים להימנע בהקמת מוקד 911[78]. מגן דוד אדום בהתנגדותו לחוק באמצעות נציגיו בוועדה ובאמצעות מכתב ליועץ המשפטי לממשלה טען כי מוקד מאוחד אשר יפעל תחת משרד הבריאות ייאלץ אותם לפרוש מחברות בארגון הצלב האדום כיוון שנוגד את נהליו. למרות התנגדות מגן דוד אדום החוק עלה ואושר על ידי ועדת שרים לחקיקה וקיבל תוקף של החלטה. ממשלה בהתניה כי יקודם בהמשך בהסכמה ובאישור ראש הממשלה ושר הבריאות[79]. מנכ"לי מד"א לדורותיהם
ראו גם
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
היסטוריה
הערות שוליים
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
.JPG)
.JPG)
