|
ישעיהו בן-פורת
ישעיהו (שייקה) בן פורת (13 בפברואר 1927 – 10 בנובמבר 2007) היה עיתונאי, עורך ושדרן רדיו ישראלי. קורות חייםבן פורת נולד בשנת 1927 בווינה בירת אוסטריה בשם אוטו ויינר. לאחר ה"אנשלוס" הוברח על ידי הוריו לצרפת. שרד את השואה ועלה לארץ ישראל בשנת 1945. היה חניך במוסדות עליית הנוער ולאחר מכן חבר קיבוץ. בראשית שנות החמישים שימש כשליח הסוכנות היהודית בפריז. למד באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת הסורבון בפריז. ערך כתב עת ספרותי בשם "מבואות" ולאחר מכן, החל משנת 1955, שימש ככתב העיתון "ידיעות אחרונות" בפריז, שם פעל גם בשירות "המוסד"[1][2]. שב ארצה בסוף שנות החמישים והיה לכתב בכיר ופרשן פוליטי ב"ידיעות אחרונות". בן פורת ערך סדרת ראיונות עם אישים בכירים. ראיונותיו עם נחום גולדמן, ישראל גלילי, יעקב מרידור, יעקב שמשון שפירא, מאיר עמית, יעקב חזן, ברונו קרייסקי ושמחה ארליך התפרסמו בספרו "שיחות" שיצא לאור בשנת 1981. הוא שימש ככתב בישראל של תחנת הרדיו "אירופה 1" והשבועון הצרפתי "פארי מאץ'", הגיש פינות ותוכניות בענייני תרבות ברדיו, בקול ישראל ובגלי צה"ל, והיה מראשוני מגישי תוכנית ראיונות ברדיו ובטלוויזיה הישראלית. בסוף שנות התשעים יצאה לאור סדרת ספריו, ובכל אחד מהם שיחה של בן פורת עם אישיות אחרת, ובהם יוסי שריד, יוסי ביילין, דן מרידור ואחמד טיבי. פרסם (ביחד עם אחרים) ספרים נוספים בנושאים צבאיים-מדיניים. ישעיהו בן פורת היה אחד מקבוצת עיתונאים (שכללה מלבדו את אורי דן, יהונתן גפן, איתן הבר, חזי כרמל, אלי לנדאו ואלי תבור) שפרסמו בשנת 1973 את הספר "המחדל", שהיה הספר הראשון שנתפרסם מיד לאחר מלחמת יום הכיפורים ובו ביקורת על מחדליה ותיאור עז משדות הקרב, על החללים, הנפגעים ואובדן הציוד שהיו בהם. הספר עורר בזמנו הד רב בדעת הקהל[3]. בן פורת היה האורח האחרון בסדרת תוכניותיו של עמוס אטינגר "חיים שכאלה", ששודרה בשנת 2000.  ספריו
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||
.jpg)
