יחסי לטביה–ליטא
יחסי לטביה–ליטא הם היחסים הדיפלומטיים שבין הרפובליקה של לטביה לבין הרפובליקה של ליטא. שתי המדינות חברות מלאות באיחוד האירופי ובנאט"ו, שתיהן ריבוניות וחברות בארגון האומות המאוחדות. היסטוריהשתי המדינות חולקות היסטוריה משותפת ארוכה, שתי המדינות היו חלק מהאיחוד הפולני-ליטאי (למעט תקופה קצרה שלטביה נשלטה על ידי שוודיה), ולאחר מכן היו חלק מהאימפריה הרוסית עד להשגת העצמאות בשנת 1918. שתי המדינות נכבשו מחדש על ידי ברית המועצות בשנת 1940, ולאחר מכן על ידי גרמניה הנאצית בשנת 1941. בין השנים 1945–1991 היו שתי המדינות חברות בברית המועצות, ולאחר קריסת ברית המועצות חזרו להיות מדינות עצמאיות, וכוננו מחדש יחסים דיפלומטיים ביניהם ב-3 בינואר 1992. הסכמיםהסכמים טרילטרליים (בהם מעורבות שלוש ישויות, או מדינות) נחתמו בין אסטוניה, לטביה, וליטא, גוש המדינות הבלטיות. שלוש המדינות חתמו על הסכם סחר חופשי ב-1992.[1] ההסכם נעשה לא רלוונטי לאחר שכל שלוש המדינות הצטרפו לאיחוד האירופי וחתמו על אמנת שנגן, שמשמעותה פתיחת כל הגבולות וסחר חופשי ממילא ומילא. ב-12 בפברואר 1995 חתמו שלוש המדינות על הסכם הגנה משולש. שתי המדינות חתמו ב-31 בינואר 2017 על הסכם בנושא תחבורה יחד עם אסטוניה. ההסכם הוא התנאי המוקדם להפעלת רכבת מהירה שתעבור בין שלוש המדינות.[2] נציגויות דיפלומטיותראו גםקישורים חיצונייםהערות שוליים
|