יחסי ארגנטינה–מרוקו
יחסי ארגנטינה–מרוקו הם היחסים הדו-צדדיים שבין הרפובליקה הארגנטינאית לבין ממלכת מרוקו. שתי המדינות חברות ב-G77. לארגנטינה שגרירות ברבאט בירת מרוקו[1], ואילו למרוקו שגרירות בבואנוס איירס[2]. היסטוריהארגנטינה הכירה בעצמאות מרוקו ב-1956, והייתה בין המדינות הראשונות לעשות כן. כמה שנים לאחר מכן, ב-1960 שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים. סהרה המערביתבשנת 2003 חידש נשיא ארגנטינה אדוארדו דואלדה את הגיבוי שקיבלה מרוקו מבואנוס איירס בדבר השלמות הטריטוריאלית שלה. "בעידן הגלובליזציה ארגנטינה לא תקבל בדלנות ואת ייסודן של ישויות מיקרוסקופיות"[3] אמר נשיא ארגנטינה בפגישה שערך עם אחמד קדירי, סגן יושב הראש של הבית העליון בפרלמנט המרוקאי. שגריר ארגנטינה למרוקו, אדוארדו פיוצי, אמר ב-2003 כי מדינתו לא מכירה בחזית פוליסריו וכי היא תמיד גינתה את המצב במחנות שבטינדוף[4], עיירה בסמוך לגבול אלג'יריה-מרוקו. סחרארגנטינה ומרוקו חתמו בשנת 2000 על שלוש אמנות מרכזיות בנוגע לסחר, דיג ושיתוף הפעולה המסחרי ביניהן[5]. בשנת 2018 הסתכם היקף הסחר בין המדינות בכ-490 מיליון דולר. בין הסחורות שייצאה ארגנטינה למרוקו נמצאים דגנים, שומנים מן החי והצומח ועוד[6]; עיקר הסחורות שייצאה מרוקו לארגנטינה כולל דשן, מלח, גופרית, אדמה, סלעים, טיח, סיד ומלט[7]. קישורים חיצונייםהערות שוליים
|