יחסי איראן–וייטנאם
יחסי איראן–וייטנאם הם היחסים הבילטרליים בין איראן לבין וייטנאם, אשר כוננו רשמית ב-1973. לאיראן יש שגרירות בהאנוי ולווייטנאם שגרירות בטהראן. היסטוריהימי הבינייםסוחרים פרסיים התיישבו באזור וייטנאם במהלך המאה ה-15 והקימו מספר קשרים כלכליים באותה תקופה. אלכסנדר דה רודס (אנ'), שעיצב את האלפבית הלטיני הווייטנאמי המודרני, נפטר באספהאן, איראן.[1] מאז מותו היה קברו מוקד עלייה לרגל עבור וייטנאמים רבים שראו בו את האב המייסד של האלפבית הווייטנאמי המודרני ומגן המורשת הווייטנאמית.[2] קברו הורחב מאוחר יותר עם כתובות בצרפתית, וייטנאמית, אנגלית ופרסית. לפני המהפכה האיראניתהיחסים בין וייטנאם לפרס לא היו קיימים בשל מלחמת וייטנאם. פרס הייתה מדינה פרו-מערבית, בעוד וייטנאם הייתה מחולקת בין הצפון הקומוניסטי לדרום הרפובליקני. לאחר המהפכהלאחר המהפכה האיראנית, בו עלה האייתוללה רוחאללה ח'ומייני לשלטון במקום מוחמד רזא שאה פהלווי הפרו-מערבי, כוננו היחסים בין איראן לווייטנאם, לאחר איחוד וייטנאם תחת הצפון. שלושה נשיאים איראנים ביקרו בווייטנאם: אכבר האשמי רפסנג'אני ב-1995, מחמוד אחמדינז'אד ב-2012 וחסן רוחאני ב-2016.[3] במהלך ביקור רוחאני התחייבו שתי המדינות להגביר את הסחר העתידי ביניהן לשני מיליארד דולר.[3] ראו גםהערות שוליים
|