Share to: share facebook share twitter share wa share telegram print page

 

יון פוסה

יון פוסה
Jon Fosse
צילום מ- 2007
צילום מ- 2007
לידה 29 בספטמבר 1959 (בן 65)
האוגסונד, נורווגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Jon Olav Fosse עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה נורווגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים Grotten, היינבורג אן דר דונאו עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת ברגן עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה נורווגית, נורווגית חדשה עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות The Name, בוקר וערב, Wakefulness, I Am the Wind, Olav's Dreams, Dream of Autumn, Melancholy II, Nightsongs, Melancholy, Weariness עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
  • Grethe Fatima Syéd (1993–2009)
  • Anna Fosse (2011–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • הפרס לספרות נינושק (1992)
  • פרס הספרות של המועצה הנורדית (2015)
  • הפרס האירופי לספרות (2014)
  • Language Prize (2012)
  • אביר במסדר ההצטיינות הלאומי (2003)
  • honorary doctor of the University of Bergen (2015)
  • פרס נובל לספרות (2023)
  • פרס בראגה (2021)
  • מפקד במסדר אולב הקדוש
  • הפרס הנורדי של האקדמיה השוודית (2007)
  • פרס איבסן הבינלאומי (2010)
  • Arts Council Norway Honorary Award (2003)
  • Samlagsprisen (1994)
  • Sokneprest Alfred Andersson-Ryssts fond (1992)
  • Brage Prize honorary award (2005)
  • Aschehoug Prize (1997)
  • פרס גילדנדל (1999)
  • פרס דובלוג (1999)
  • אביר הצלב הגדול של מסדר אולב הקדוש
  • הפרס לספרות נינושק (2003)
  • פרס נסטרוי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יון אולף פוסה (בנורווגית: Jon Olav Fosse; נולד ב-29 בספטמבר 1959 בהייבגסון) הוא סופר, מחזאי ומסאי נורווגי. נודע בעולם בעיקר בזכות מחזותיו. כותב גם שירים וספרים לילדים. יצירתו תורגמה ליותר מארבעים שפות. הוא חתן פרס נובל לספרות לשנת 2023.

קורות חייו

יון פוסה נולד בהייגסון, שבחופה המערבי של נורווגיה, וגדל בסטרנדבארם.[1] בני משפחתו היו קווייקרים ופייטיסטים, והוא מייחס לכך את עיצוב השקפותיו הרוחניות.[2] בגיל 7 עבר תאונה קשה שסיכנה את חייו; הניסיון השפיע באופן משמעותי על כתיבתו בבגרותו.[3] הוא התחיל לכתוב בסביבות גיל 12. כנער, פוסה רצה להפוך לגיטריסט רוק, והחל להקדיש זמן רב יותר לכתיבה כשוויתר על שאיפותיו המוזיקליות.[2] הוא ניגן גם בכינור, וחלק ניכר מכתיבתו בגיל העשרה כלל יצירת מילים משלו לקטעים מוזיקליים. כשהתבגר, הוא הושפע מקומוניזם ומאנרכיזם והגדיר את עצמו כ"היפי".

פוסה למד ספרות השוואתית באוניברסיטת ברגן, ובמהלך לימודיו החל לכתוב בנינושק.[3] רומן הביכורים שלו, Raudt, black ("אדום, שחור"), ראה אור ב-1983 והושפע מהסופר הנינושקי טרג'י וסאאס (Tarjei Vesaas).[3][2] הרומן עמד בניגוד לסיפורת הריאליסטית החברתית הפופולרית בנורווגיה באותה תקופה והדגיש ביטוי לשוני ולא עלילה.[2] הוא פרסם רומן שני, Stengd gitar ("גיטרה סגורה") ב-1985 ומחזור פיוטי, Engel med vatn i augene ("מלאך עם מים בעיניים") ב-1986.[2] ב-1987 קיבל תואר שני בספרות השוואתית, גם הוא מאוניברסיטת ברגן, ופרסם את הרומן השלישי שלו, Blod. Steinen er ("דם. האבן היא"). ב-1987 לאחר פרידתו מאשתו ב-1989, פרסם רומן ואוסף המסות הראשון שלו. בתחילת שנות ה-90 המשיך לפרסם רומנים ועבד עם אשתו השנייה, גרטה פאטימה סייד, על מספר תרגומים.[2]

הצגת הבכורה של המחזה הראשון שלו, "Og aldri skal vi skiljast" ("לא ניפרד לעולם"), התקיימה ב-1994. בגין מחזה אחר, "Nokon kjem til å komme" ("מישהו בדרך הנה") זכה בשנת 1996 בפרס איבסן.

כתביו תורגמו למעל ארבעים שפות.

חיים אישיים

פוסה נישא שלוש פעמים. בשנים 1980–1992 היה נשוי לביורג סיסל (Bjørg Sissel), אחות, ולהם בן. בשנה שלאחר מכן התחתן עם גרטה פטימה סייד (Grethe Fatima Syéd), מתרגמת וסופרת הודית-נורווגית. בשנת 2011 נישא לאנה, שהיא סלובקית, הם מתגוררים בחלק מהזמן בהיינבורג שעל הדנובה (Hainburg an der Donau) שבאוסטריה. יש לו גם בתים בברגן ושניים נוספים בחלקים אחרים של מערב נורווגיה.[3] בשנת 2011 הציעה לו הממשלה הנורווגית לגור בבניין "גרוטן" ("המערה") במרכז העיר אוסלו, ששימש בעבר למגורים לאנשי רוח חשובים כמו המשורר הנריק ורגלנד, המלחין כריסטיאן סינדינג, המשורר ארנולף אוורלנד והמלחין ארנה נודרהיים.

במקורו היה חבר בכנסיית נורווגיה (אם כי תיאר עצמו כאתאיסט לפני 2012). בשנים 2012–2013 הצטרף לכנסייה הקתולית והצטרף מרצונו לטיפול גמילה כדי לטפל בבעיות אלכוהוליזם שלו.[4]

יצירות

פרוזה
  • Raudt, svart 1983 (אדום, שחור), רומן
  • Stengd gitar 1985 (גיטרה סגורה), רומן
  • Blod. Steinen er. 1987 (דם. האבן היא), סיפור
  • Naustet 1989 (הבית-סירה), רומן
  • Flaskesamlaren 1991 (אוסף הבקבוקים), רומן
  • Bly og vatn 1992 (עופרת ומים), רומן
  • To forteljingar 1993 (שני סיפורים)
  • Prosa frå ein oppvekst 1994 (פרוזה מילדות), סיפורים קצרים
  • Melancholia I 1995 (מלכנוליה א'), רומן
  • Melancholia II 1996 (מלנכוליה ב'), רומן
  • Eldre kortare prosa med 7 bilete av Camilla Wærenskjold 1998 (פרוזה ישנה קצרה עם שבעה איורים מאת קמילה ורנשלד)
  • Morgon og kveld 2000 (בוקר וערב), רומן
  • Det er Ales. 2004 (זאת אליס), רומן
  • Andvake 2007 (ערות), סיפור
  • Kortare prosa 2011 (פרוזה קצרה)
  • Olavs draumar 2012 (חלומותיו של אולב)
מחזות
  • Og aldri skal vi skiljast 1993
  • Namnet 1995
  • Nokon kjem til å komme 1996
  • Barnet / Mor og barn / Sonen 1997, שלושה מחזות
  • Gitarmannen 1997, מונולוג
  • Natta syng sine songar / Ein sommars dag 1998, שני מחזות
  • Teaterstykke 1. 1999, 2004, קובץ מחזות
  • Draum om hausten 1999
  • Besøk / Vinter / Ettermiddag 2000, שלושה מחזות
  • Teaterstykke 2. 2001, קובץ שני של מחזות
  • Vakkert 2001
  • Dødsvariasjonar 2002
  • Jenta i sofaen 2003
  • Lilla / Suzannah 2004, שני מחזות
  • Dei døde hundane / Sa ka la 2005, שני מחזות
  • Teaterstykke 3. 2005, קובץ שלישי של מחזות
  • Svevn / Varmt 2006, שני מחזות
  • Rambuku / Skuggar 2007, שני מחזות
  • Eg er vinden 2008
  • Desse auga 2009
  • Teaterstykke 4. 2009, קובץ רביעי של מחזות
  • Jente i gul regnjakke 2010
  • Kortare stykke. 2011
שירה
  • Engel med vatn i augene 1986, שירים
  • Hundens bevegelsar 1990, שירים
  • Hund og engel. Dikt 1992, שירים
  • 1986–1992, 1995 אוסף שירים
  • Nye dikt. 1997, שירים חדשים
  • 1986–2000, 2001 אוסף שירים
  • Auge i vind 2003, שירים
  • Dikt i samling. 2009
  • Songar. 2009
  • Stein til stein 2013,‏ 39 שירים ומזמור אחד
מסות
  • Frå telling via showing til writing. 1989
  • Gnostiske essay. 1999, 2004
  • Essay. 2011
ספרות ילדים
  • Uendeleg seint 1989, ספר מאויר
  • Kant 1990, 2005, ספר מאויר
  • Dyrehagen Hardanger 1993, סיפור
  • Vått og svart 1994, ספר מאויר
  • Nei å nei. Hundemanuskripta 1. 1995, משל, כתב יד של כלב
  • Du å du. Hundemanuskripta 2. 1996
  • Fy å fy. Hundemanuskripta 3. 1997
  • Søster 2000, פרוזה קצרה
  • Spelejenta 2009, ספר מאויר
הצגות בכורה של מחזות
  • Og aldri skal vi skiljast 1994 (לא ניפרד לעולם) – ב-Nationale Scene (הבמה הלאומית)
  • Namnet 1995 – ב"במה הלאומית"
  • Nokon kjem til å komme 1996 – ב-Norske Teatret (התיאטרון הנורווגי)
  • Barnet 1996 – ב-Nationaltheatret (התיאטרון הלאומי)
  • Mor og barn 1997 – בתיאטרון הלאומי
  • Sonen 1997 – בתיאטרון הלאומי
  • Natta syng sine songar 1997 – בתיאטרון Rogaland (רוגלנד)
  • Gitarmannen., Sverige 1999 – ב-Cinnober Teater (תיאטרון צינובר) בשוודיה
  • Ein sommars dag 1999 – בתיאטרון הנורווגי
  • Draum om hausten 1999 – בתיאטרון הלאומי
  • Besøk 2000 – ב"במה הלאומית"
  • Vinter 2000 – בתיאטרון רוגלנד
  • Ettermiddag 2000 – באקדמיה לתיאטרון בסטוקהולם, שוודיה
  • Vakkert 2001 – בתיאטרון הנורווגי
  • Dødsvariasjonar 2001 – בתיאטרון הלאומי
  • Jenta i sofaen 2002 – ב-The Royal Lyceum Theatre בסקוטלנד
  • Lilla. The Royal National Theatre, England 2003 – בתיאטרון המלכותי הלאומי בלונדון
  • Suzannah 2004 – בערוץ הטלוויזיה NRK
  • Dei døde hundane 2004 – בתיאטרון רוגלנד
  • Sa ka la 2004 – בתיאטרון אורהוס בדנמרק
  • 2005 Deutsches Theater, Varmt – בתיאטרון הגרמני בברלין
  • Svevn 2005 – בתיאטרון הלאומי
  • Rambuku 2006 – בתיאטרון הנורווגי
  • Skuggar 2006 – בפסטיבל ברגן ובתיאטרון הלאומי
  • Eg er vinden 2007 – בפסטיבל ברגן ובתיאטרון הלאומי
  • Desse auga 2008 – בתיאטרון רוגלנד בלונדסנסט
  • Jente i gul regnjakke 2009 – בתיאטרון המלכותי לדרמה בסטוקהולם
הצגות בכורה של מחזות קצרים
  • Medan lyset går ned og alt blir svart 1999 – בתיאטרון איבסן
  • Théâtre de Folle Pensée Sov du vesle barnet mitt 2000 – בתיאטרון דה לה פול פאנסה בצרפת
  • Schaubühne Leve hemmeleg.,2004 – בתיאטרון "שאובינה" בגרמניה
  • Ein raud sommarfugls vengjer 2004 – בתיאטרון Artistas Unidas (ארטישטש אונידש) בפורטוגל
  • Telemakos 2005 – בתיאטרון וורט (Teatret Vårt)
  • Det Åpne Teatret, Fridom 2006 – בתיאטרון הפתוח
  • Der borte 2006 – בתיאטרון הפתוח
  • Juletresong 2010 – ב"בית הדרמה"

בעברית

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: יון פוסה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יון פוסה

הערות שוליים

  1. ^ Creamer, Ella (5 באוקטובר 2023). "Jon Fosse wins the 2023 Nobel prize in literature". The Guardian. נבדק ב-5 באוקטובר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 Storfjell, Troy (2004). "Jon Fosse". In Thresher, Tanya (ed.). Dictionary of Literary Biography: Twentieth-Century Norwegian Writers (באנגלית). Vol. 297. Farmington Hills, MI: Gale. pp. 95–101. ISBN 0-7876-6834-6.
  3. ^ 1 2 3 4 Merve Emre, Jon Fosse's Search for Peace, The New Yorker, November 13, 2022
  4. ^ Kvamme, Kjell (16 בנובמבר 2013). "Jon Fosse er blitt katolikk: Som å kome heim". Vårt Land (בנורווגית). אורכב מ-המקור ב-19 בנובמבר 2013. נבדק ב-5 באוקטובר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
זוכי פרס נובל לספרות
1901–1925 פרידום (1901) • מומזן (1902) • ביירנסון (1903) • אצ'גראי, מיסטרל (1904) • סנקביץ' (1905) • קרדוצ'י (1906) • קיפלינג (1907) • אויקן (1908) • לגרלף (1909) • הייזה (1910) • מטרלינק (1911) • האופטמן (1912) • טאגור (1913) • לא חולק (1914) • רולן (1915) • היידנסטם (1916) • גילרופ, ה. פונטופידן (1917) • לא חולק (1918) • שפיטלר (1919) • האמסון (1920) • פרנס (1921) • בנאבנטה (1922) • ייטס (1923) • ריימונט (1924) • שו (1925)
1926–1950 דלדה (1926) • ברגסון (1927) • אונדסט (1928) • מאן (1929) • לואיס (1930) • קרלפלט (1931) • גולסוורתי (1932) • בונין (1933) • פיראנדלו (1934) • לא חולק (1935) • או'ניל (1936) • גאר (1937) • בק (1938) • סילנפא (1939) • לא חולק (1940–1943) • ינסן (1944) • מיסטרל (1945) • הסה (1946) • ז'יד (1947) • אליוט (1948) • פוקנר (1949) • ראסל (1950)
1951–1975 לגרקוויסט (1951) • מוריאק (1952) • צ'רצ'יל (1953) • המינגוויי (1954) • לכסנס (1955) • חימנס (1956) • קאמי (1957) • פסטרנק (1958) • קווזימודו (1959) • פרס (1960) • אנדריץ' (1961) • סטיינבק (1962) • ספריס (1963) • סארטר (1964) • שולוחוב (1965) • עגנון, זק"ש (1966) • אסטוריאס (1967) • קאוובטה (1968) • בקט (1969) • סולז'ניצין (1970) • נרודה (1971) • בל (1972) • וייט (1973) • יונסון, מרטינסון (1974) • מונטאלה (1975)
1976–2000 בלו (1976) • אליכסנדרה (1977) • בשביס-זינגר (1978) • אליטיס (1979) • מילוש (1980) • קנטי (1981) • גארסיה מארקס (1982) • גולדינג (1983) • סייפרט (1984) • סימון (1985) • סויינקה (1986) • ברודסקי (1987) • מחפוז (1988) • סלה (1989) • פס (1990) • גורדימר (1991) • וואלקוט (1992) • מוריסון (1993) • אואה (1994) • היני (1995) • שימבורסקה (1996) • פו (1997) • סאראמאגו (1998) • גראס (1999) • שינג'יאן (2000)
2001 ואילך נייפול (2001) • קרטס (2002) • קוטזי (2003) • ילינק (2004) • פינטר (2005) • פאמוק (2006) • לסינג (2007) • לה קלזיו (2008) • מילר (2009) • ורגס יוסה (2010) • טראנסטרמר (2011) • מו (2012) • מונרו (2013) • מודיאנו (2014) • אלכסייביץ' (2015) • דילן (2016) • אישיגורו (2017) • טוקרצ'וק (2018) • הנדקה (2019) • גליק (2020) • גורנה (2021) • ארנו (2022) • פוסה (2023) • האן (2024)
Kembali kehalaman sebelumnya