סראוואק
סראוואק (במלאית: Sarawak, מבוטא סראווא) היא מדינה במלזיה. סראוואק נמצאת בחלקה המזרחי של מלזיה, על האי בורנאו. היא גובלת במדינה המלזית סבה במזרח, באינדונזיה בדרום, בים סין הדרומי בצפון וכן היא מקיפה את שני החלקים של ברוניי מדרום, ממזרח וממערב להם. סראוואק משתרעת על שטח של 124,450 קילומטרים רבועים, מה שהופך אותה לגדולה ביותר מבחינת שטח במלזיה. בירתה והעיר הגדולה ביותר בה היא קוצ'ינג. היסטוריההאזור של סראוואק נשלט על ידי האימפריה הברוניית עד המאה ה-19. חלק מהאזור הושכר לפורטוגל כבר במאה ה-16, אך לא הוקמו בו התיישבויות שלהם. בזמן שהשלטון של אנשי ברוניי בסראוואק החל להתערער בסביבות 1839 הגיע אליו ההרפתקן הבריטי ג'יימס ברוק. לאחר מספר שכנועים שלהם הוא הסכים לעזור להם להשליט בסראוואק סדר ב-1841. כאות הוקרה לפעולותיו הסולטאן של ברוניי העניק לו את סראוואק שהפכה להיות ממלכת סראוואק העצמאית וברוק הוכרז כראג'ה של הממלכה ב-1842. ברוק ייסד בכך את שושלת הראג'ות הלבנים ושלט עד מותו ב-1868. לאחר מותו השלטון הועבר לאחיין שלו צ'ארלס ברוק. ב-1888 צ'ארלס הפך את הממלכה למדינת חסות של בריטניה, אך הראג'ות הלבנים המשיכו לשלוט בה. ב-1941, במהלך מלחמת העולם השנייה, כוחות האימפריה היפנית כבשו את סראוואק והיא שוחררה על ידי בעלות הברית ב-1945. כשנה לאחר המלחמה, ב-1946, הבריטים שכנעו את הראג'ה צ'ארלס ויינר ברוק (Charles Vyner Brooke) לוותר על זכויותיו ולהעביר את השלטון בסראוואק ישירות אליהם. בעקבות כך הוקמה מושבת הכתר של סראוואק. ב-22 ביולי 1963 סראוואק קיבלה עצמאות מבריטניה. תוך זמן קצר סראוואק ביחד עם מושבת הכתר של צפון בורנאו, סינגפור ופדרציית מלאיה התאחדו לתוך פדרציית מלזיה. בשטחי סראוואק הוקמה מדינת סראוואק. כלכלהכלכלת סראוואק מסתמכת בעיקר על ייצוא משאבים שמופקים בה, כמו נפט, גז טבעי נוזלי ועץ. גם התיירות מהווה חלק חשוב בכלכלה המקומית, כשהאתרי התיירות המרכזיים הם העיר קוצ'ינג והפארק הלאומי גונונג מולו. תרבותלמטבח הסראוואקי שנחשב חלק מהמטבח המלזי), יש מאפיינים משלו, ומאכלים המזוהים איתו, כגון העוגה קק לאפיס סראוואק. קישורים חיצוניים
|