|
המפגש
המפגש (באנגלית: Arrival) הוא סרט מדע בדיוני אמריקאי משנת 2016 בבימויו של דני וילנב. התסריט, אותו כתב אריק הייסרר, מבוסס על הסיפור הקצר "סיפור חייך" מאת טד צ'יאנג. בסרט מככבים איימי אדמס, ג'רמי רנר, ופורסט ויטאקר.[4] הקרנת הבכורה העולמית של הסרט התקיימה בפסטיבל הסרטים של ונציה, ב-1 בספטמבר 2016. הסרט הופץ ברחבי ארצות הברית ב-11 בנובמבר 2016 על ידי חברת סרטי פרמאונט, בין השאר בפורמט IMAX. המבקרים שיבחו את הסרט, וציינו לחיוב את הסיפור, האווירה וביצועי המשחק של אדמס. הסרט הכניס מעל ל-200 מיליון דולר ברחבי העולם. מכון הסרטים האמריקאי בחר בסרט זה כאחד מעשרת הסרטים של השנה.[5] הסרט היה מועמד לפרסים רבים, בהם שמונה מועמדויות לפרס אוסקר בטקס פרסי אוסקר ה-89, כולל הסרט הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר, והתסריט המעובד הטוב ביותר. הסרט זכה בפרס אוסקר לעריכת הקול הטובה ביותר. כמו כן הסרט היה מועמד לפרס גלובוס הזהב, עבור השחקנית הטובה ביותר (אדמס) ועבור הלחן המקורי הטוב ביותר.[6] עלילההסרט מתחיל עם הבלשנית לואיז בנקס (איימי אדמס) אם חד הורית כשהיא מטפלת בבתה האנה, עד למותה ממחלת הסרטן.[7] בעוד לואיז נמצאת במקום עבודתה - מרצה באוניברסיטה בפני סטודנטים - 12 חלליות מהחלל החיצון מופיעות ברחבי כדור הארץ, במקומות שונים (באוקיינוס-ההודי באזור אוסטרליה, במונטנה בארצות הברית, בדבון-בריטניה, גרינלנד, מאראקאי-ונצואלה, יפן, סודאן, סיירה לאון, סין, סיביר-רוסיה, הים השחור-רוסיה, ופקיסטן). למשרדה מגיע קולונל ג'י. טי. וובר (פורסט ויטאקר), קצין בכיר בצבא ארצות הברית, אשר מבקש ממנה להצטרף לצוות, יחד עם הפיזיקאי איאן דונלי (ג'רמי רנר), כדי לברר מדוע החייזרים הגיעו לכדור הארץ. יחדיו, השניים מגיעים אל מחנה צבאי זמני, שהוקם בסמוך למקום עצירתה של אחת החלליות במדינת מונטנה שבארצות הברית. הם נכנסים אל החללית של החייזרים ומצליחים ליצור קשר עם שני חייזרים בעלי שבעה גפיים, המכונים בפיהם "heptapods", להם איאן מעניק את כינוי החיבה אבוט וקוסטלו. לואיז מגלה כי לחייזרים יש שפה כתובה המורכבת מסמלים מעגליים, והיא מתחילה ללמוד מספר סמלים, המהווים יחד אוצר מילים בסיסי. ככל שהיא הופכת יותר ויותר מיומנת בשפה, היא מתחילה לחלום בהקיץ ולחזות בתמונות שלה עם בתה האנה. לאחר שרכשה מספיק ידע, לואיז שואלת את החייזרים מה הם רוצים, והם עונים: "הצעה כלי-נשק". תשובתם נתפסת כמאיימת על ידי מדינות שונות בעולם, והפחד מהאיום הפוטנציאלי מן החייזרים מוביל את אותן מדינות לנתק את התקשורת מול המדינות האחרות, ולהכין את הצבא שלהם לתקיפה. עם זאת, לואיז חושבת כי הסמל "כלי-נשק" עשוי להיות תרגום חלופי למילה "כלי-עבודה". מספר חיילים אמריקאים מחליטים על דעת עצמם להניח מטעני נפץ בתוך החללית של החייזרים. לא מודעים לכך, לואיז ואיאן חוזרים אל החללית ומקבלים כמות גדולה מאוד של סימנים בשפת-החייזרים. רגע לפני הפיצוץ, אבוט "דוחף" (באמצעות שליטתו בכבידה בחדר) את לואיז ואיאן אל מחוץ לחללית, ומציל את חייהם. השניים מתעוררים מאוחר יותר במחנה הצבאי הסמוך, עם זעזוע מוח. החללית מתרחקת מהקרקע ונעצרת גבוה בשמיים. מניתוח הסמלים שהתקבלו, איאן מסיק כי החייזרים מעוניינים להעניק להם 1/12 מתוך "מתנה" כלשהי. הם מסיקים כי החייזרים מעוניינים ש-11 המדינות השונות (12 אתרי-הנחיתה) ישתפו פעולה ויעבדו יחדיו. בינתיים, סין מכינה את ההתקפה שלה. לואיז ממהרת בחזרה אל החללית, ושואלת את החייזרים על חזיונותיה. קוסטלו מספר לה שאבוט גוסס ומסביר לה כי היא רואה את העתיד, וחושף לצופים כי ה-"חזיונות" שלה אינם פלאשבקים אל העבר - אלא אל העתיד. קוסטלו מסביר לה כי הם באו לעזור לאנושות, על ידי שיתוף שפתם, המהווה "כלי" המשנה את תפיסת הזמן, וזאת מאחר שהחייזרים כבר יודעים שבעוד 3,000 שנים הם יצטרכו את עזרתה של האנושות. לואיז חוזרת אל המחנה הצבאי, שנמצא בתהליכי פינוי. יש לה חיזיון נוסף, בו היא נמצאת בעתיד בקבלת פנים של האו"ם, משוחחת עם גנרל שאנג (צ'י מא), שמודה לה שהצליחה לשכנע אותו להשעות את המתקפה הסינית. הוא מספר לה כי היא התקשרה אליו למכשיר הטלפון הנייד הפרטי שלו; הוא מראה לה את מספר הטלפון שלו, ואומר שהוא יודע שהוא חייב לעשות, מבלי להבין למה. בהווה, לואיז גונבת טלפון לוויני ומתקשרת לשאנג. אף על פי שהיא דוברת מנדרינית, היא עדיין לא יודעת מה לומר לו, עד אשר יש לה חיזיון נוסף, בו שאנג ממשיך ומסביר לה שהיא שכנעה אותו על ידי חזרה על המילים האחרונות של אשתו בטרם מותה, אותן הוא לוחש לאוזניה של לואיז.[הערה 1] בהווה, לואיז חוזרת על המילים האלו בשיחתה הטלפונית עם שאנג. בעקבות השיחה, שאנג משהה את המתקפה הסינית, המדינות האחרות מחדשות את הקשרים זו עם זו, ו-12 החלליות עוזבות את כדור הארץ. בעודם עוזבים את המחנה הצבאי המתפנה, איאן ולואיז מודים באהבתם זה לזה. לואיז חוזה כי איאן הוא בעלה, ואבי בתה, האנה והיא החליטה להינשא לו ולהביא את בתם לעולם אף על פי שחזתה שבתה תמות כשסיפרה את זה לאיאן בשלב גדילתה של האנה, הוא לא יכל לשאת את זה ובשל כך הם התגרשו. שחקנים ודמויות
הפקהבמשך זמן רב במאי הקולנוע וילנב רצה לעשות סרט מדע בדיוני, אך "מעולם לא מצא את הדבר הנכון".[11] בינתיים, התסריטאי אריק הייסרר ניסה במשך שנים לקדם פרויקט עיבוד קולנועי של הסיפור הקצר "סיפור חייך" מאת טד צ'יאנג, וכבר כמעט ונואש מהרעיון, בזמן שמפיקי הקולנוע כהן ולוין פנו אליו בנוגע לפרויקט מדע בדיוני עתידי פוטנציאלי.[12] עם זאת, כהן ולוין הציגו את הנובלה לווילנב, שמיד מצא חן הרעיון בעיניו, אף על פי שבאותה העת היה שקוע בעבודתו על הסרט "אסירים", ומשמעות הדבר הייתה שאין לו את הזמן הפנוי כדי לעבד את הסיפור לתסריט ראוי.[11] כהן ולוין הצליחו להשיג טיוטה ראשונה, אשר מאוחר יותר וילנב שיכתב לתסריט מוגמר.[11] בסופו של דבר, וילנב שינה את שם הסרט, מ-"סיפור חייך" (Story of Your Life) ל-"המפגש" (Arrival); גם מפני שעלילת התסריט כבר התרחקה כל כך מזו של הסיפור הקצר, כמו גם שהשם הקודם נשמע "יותר כמו קומדיה רומנטית".[11] אף על פי שווילנב, על פי דבריו, שקל "מאה" שמות אפשריים עבור הסרט, בסופו של דבר הוא בחר בהצעה הראשונה של הצוות.[11] הייסרר אמר שגרסאות מוקדמות יותר של התסריט, היה לסרט סוף אחר. במקור, המתנה שה-heptapods (החוצנים) משאירים לנו (לבני האדם) היא "שרטוטי ספינת חלל בין-כוכבית, מעין תיבת נח" שיאפשרו לאנושות לעזור להם, בעוד 3,000 שנים. עם זאת, לאחר יציאתו לאור של סרטו של כריסטופר נולאן "בין כוכבים" בשנת 2014, וילנב והייסרר הסכימו שהסוף הקיים לא יעבוד. הוחלט כי המתנה של החוצנים תהיה "מה שהיה שם, מתחת לאפינו ... כוחה של השפה שלהם".[13][14] ג'רמי רנר לוהק לסרט ב-6 במארס 2015, לגלם דמותו של פרופסור לפיזיקה.[15] פורסט ויטאקר לוהק ב-2015, ואחריו מייקל סטולברג הצטרף לפרויקט בחודש יוני, לגלם דמותו של סוכן CIA.[16][17] הפרופסור לבלשנות ד"ר ג'סיקה קון הובאה על מנת לייעץ לאיימי אדמס.[18] הצילומים של הסרט החלו ב-7 ביוני 2015, במונטריאול, קוויבק, קנדה,[19][20] מיד אחרי שרנר השלים את צילומי "קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים".[15] בתסריט נעשה שימוש בשפה שעוצבה על ידי האמנית מרטין ברטרנד (אשתו של מעצב ההפקה פטריס ורמט), בהתבסס על רעיון מקורי של התסריטאי. סטיבן וולפרם וכריסטופר וולפרם[21] אבחנו ובדקו את הרעיון, על מנת לספק את הבסיס לעבודתה של לואיז בסרט.[22] כמו כן התייעצו עם שלושה בלשנים מאוניברסיטת מקגיל.[23] הקבצים הקולים של השפה הזרה נוצרו לאחר התייעצות עם מורגן סונדרגר, מומחה לפונטיקה. ליסה טרוויס העניקה ייעוץ למעצבי הבמה במהלך הבניה של תפאורת מקומות העבודה של גיבורת הסרט. עם ג'סיקה קון, עמיתת מחקר ב-Canada Research Chair המתמחה בתחביר ובשפות ילידים, התייעצו בשל המומחיות שלה בבלשנות במהלך תהליך השלמת כתיבת התסריט.[24] מוזיקהיוהאן ג'והנסון החל להלחין את המנגינה לאחר שהחלו צילומי הסרט, כשהוא מתבסס על התסריט ועל איורי העיצוב האמנותי. הוא פיתח את אחת הנעימות המרכזיות של הסרט כבר בשבוע הראשון, תוך שימוש בחזרות של קולות וצלילי פסנתר.[25] כמו כן, בסרט נעשה שימוש ביצירה "On the Nature of Daylight" מאת המלחין מקס ריכטר, על רקע כתוביות הפתיחה והסיום של הסרט. הפצהבאוגוסט 2016 הוקרן לראשונה הקדימון הרשמי של הסרט.[26] סרטי פרמאונט פרסמה סדרה של פוסטרים לצורך קידום מכירות, כאשר באחד מהם נראה עב"ם מרחף מעל קו הרקיע של הונג קונג, שכלל את אחד מסימני ההיכר של שאנגחאי - מגדל פנינת המזרח. חוסר הדיוק הזה הכעיס את קהילת המדיה החברתית של הונג קונג. הפוסטרים הוסרו והחברה פרסמה הצהרה, המייחסת את חוסר הדיוק לספק צד שלישי.[27] בחודש מאי 2014, סרטי פרמאונט רכשה את זכויות ההפצה של הסרט בארצות הברית ובקנדה.[28] זמן קצר לאחר מכן, חברת ההפצה הבינלאומית של סרטי סוני, ביחד עם Stage 6 Films, רכשו את זכויות ההפצה הבינלאומיות של הסרט.[29] הסרט הוצג בבכורה עולמית בפסטיבל הסרטים של ונציה ב-1 בספטמבר 2016.[30] כמו כן הוקרן בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו,[31][32] פסטיבל הסרטים של טליורייד,[33] ובפסטיבל הסרטים של לונדון.[34] הסרט עלה לאקרנים לראשונה בהפצה מסחרית ב-11 בנובמבר 2016.[35][36] מדיה ביתיתהסרט הופץ למכירה לצפייה ביתית בהפצה דיגיטלית ב-31 בינואר 2017[37] ובפורמט Blu-ray ו-DVD ב-14 בפברואר 2017.[38][39] תגובותהכנסותנכון ל-22 בפברואר 2017, הסרט גרף 100 מיליון דולר בארצות הברית ובקנדה ו-95.4 מיליון דולר בשאר העולם, ובכך סך הכנסותיו העולמי של הסרט עומד על 195.3 מיליון דולר (בעוד תקציב הסרט עמד על 47 מיליון דולר).[3] הסרט עלה לאקרנים במקביל לסרטים Almost Christmas ו-Shut In, ועל פי התחזיות, הסרט היה צפוי להכניס כ-17 מיליון דולר מ-2,317 בתי קולנוע במהלך סוף השבוע הראשון להקרנתו (על פי תחזיות שמרניות יותר - 12-15 מיליון דולר).[2] בהקרנות המקדימות של הסרט בערב יום חמישי, הסרט הוקרן ב-1,944 בתי קולנוע והכניס 9.4 מיליון דולר ביומו הראשון, הצלחה שגרמה לעדכון התחזית ל-24 מיליון דולר. בסופו של דבר, הסרט הכניס 24.1 מיליון דולר במהלך סוף השבוע הראשון להקרנתו, וסיים במקום השלישי בקופות הכרטיסים של אותו סוף שבוע.[40] בסוף השבוע השני להקרנתו, הסרט הכניס 12.1 מיליון דולר (ירידה של 49.6%), ובסוף השבוע השלישי הכניס 11.5 מיליון דולר (ירידה של 5.6% בלבד).[41] בעקבות קבלת שמונה מועמדויות לפרס אוסקר, הסרט שב והוקרן בהפצה נרחבת ב-1,221 בתי קולנוע ב-27 בינואר 2017 (גידול של 1,041 לעומת השבוע שקדם לו) וגרף 1.5 מיליון דולר בסוף שבוע זה (עליה של 357.4% לעומת הכנסות השבוע הקודם, שעמדו על 321,411 דולר).[42] ביקורותהסרט זכה לביקורות חיוביות מצד מבקרי הקולנוע.[43] ב-Rotten Tomatoes, הסרט זכה לדירוג גבוה של 94% בהתבסס על 434 ביקורות, עם דירוג ממוצע של 82% בהתבסס על 50,000+ הצבעות. על פי דעת הקונצנזוס, נכתב באתר כי הסרט "מספק חוויית צפייה שחובה-לצפות עבור חובבי המדע הבדיוני השכלתני שמתמקד בנושאים כבדים בצורה מרגשת ובחיבה אמיתית, עם הופעה נפלאה של איימי אדמס".[44] ב-Metacritic הסרט קיבל ציון של 81 מתוך 100, המבוסס על 52 ביקורות, לרבות תשבחות בינלאומיות, וציון של 8.1 בהתבסס על 1854 הצבעות.[45] על פי סקר של חברת CinemaScore, הסרט קיבל ציון ממוצע של "B" (בסולם שבין +A ל-F).[46] בריאן טלריקו (RogerEbert.com) העניק לסרט ציון של 3 מתוך 4: "סרט זה נועד בו-זמנית לאתגר את הצופים, לרגש אותם ולגרום להם לדבר. על פי רוב, זה מצליח".[47] סם לנסקי (Time.com) תיאר את הסרט כ-"מדע בדיוני בוגר ומתוחכם: סרט על חייזרים לאנשים שלא אוהבים סרטים על חייזרים".[48] כריסטופר אור (The Atlantic) כתב: "המפגש, סרטו המדהים החדש של דני וילנב, מתחיל עם מפגש - אם כי אולי לא מהסוג שהייתם מצפים לו".[49] כריס טילים (IGN) העניק לסרט ציון של 8.5 מתוך 10, ונימק: "המפגש הוא שיעור בבלשנות מוסווה כשובר קופות, אם כי [הסרט] הרבה יותר משעשע ממה שזה נשמע. הסרט כולל נגיעות של בין כוכבים, קונטקט ומפגשים מהסוג השלישי... הוא מדע בדיוני חכם, מחוכם, השואל שאלות גדולות, ועושה עבודה טובה למדי להשיב עליהן".[50] מבקר הקולנוע הבריטי רובי קולין נתן לסרט ציון חמש מתוך חמש, וכינה אותו "מכונס בתוך עצמו, פילוסופי עם נטייה לקיומיות - ובכל זאת הוא נפרש במהלך בלתי מתפשר של התרגשות. וישנה התגלות באמצע הסרט... שגורמת להרגשה כמו נפילה מהכיסא".[51] העיתון הבריטי הגרדיאן דירג אותו במקום השלישי ברשימת הסרטים הטובים ביותר של שנת 2016. המבקרת קתרין שוארד כתבה שהסרט "מסתכם למשהו טרנסצנדנטי; משהו שמצית מחדש את ההתרגשות לקולנוע, לחיים". גורמים אחרים, ביניהם io9[52], Den of Geek[53], WhatCulture[54], Mir Fantastiki[55], The Atlantic[56], Blastr[57] ו-igital Trends[58], בחרו בסרט זה כסרט הטוב ביותר של שנת 2016. פרסים ומועמדויות
הערה
ראו גםקישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
