אריה נבון

אריה נבון

אריה נבון בשנות ה-40
לידה	22 במאי 1909 דונייבצי, האימפריה הרוסית
פטירה	29 בנובמבר 1996 (בגיל 87) תל אביב, ישראל
שם לידה	אריה קליגמן
מקום קבורה	בית העלמין ירקון
לאום	ישראלי
תחום יצירה	קריקטורה, איור, עיצוב תפאורה
פרסים והוקרה	פרס סוקולוב פרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול

אריה נבון (קליגְמן) (22 במאי 1909 – 29 בנובמבר 1996) היה צייר ורשם ישראלי, הקריקטוריסט הראשון ביישוב, מעצב תפאורות, אמן קומיקס ומאייר ספרים. חתן פרס ישראל לאמנויות הבמה לשנת 1996.

נבון נולד בשם אריה קליגמן (קליגמאן) בשנת 1909 בעיירה דונייבצי שבדרום-מערב רוסיה (כיום באוקראינה), בנם של מלכה בת הרב יצחק מאיר מאוסטבורג, ומשה הכהן בן יצחק קליגמן. עלה לארץ ישראל עם משפחתו בשנת 1919 (בגיל 10) באונייה "רוסלאן". למד אמנות בסטודיו של יצחק פרנקל בתל אביב בשנות ה-20 המאוחרות^[1].

צייר מאות רבות של ציורים, ברובם רישומים בדיו או בפחם, וכן עשרות דיוקנאות של אנשי ציבור, סופרים, שחקנים ואמנים. מבחר מהם מופיע בספרו "רישומים". סרט הבנוי על רישומיו בשם "דרך זמר במדבר" נוצר ב-1956, בשיתוף פעולה בינו לבין יעקב אגם ואריה ממבוש. הורה רישום במכון אבני ובסמינר הקיבוצים אורנים. השתתף בתערוכות רבות בארץ ובעולם. תערוכת יחיד שלו נערכה במוזיאון ישראל ב-1978. על ציוריו זכה בפרס דיזנגוף לציור (1939) ופעמיים בפרס ירושלמי לציור (1941, 1944).

פרסם קריקטורות במספר עיתונים ובסופו של דבר, התקבל על ידי ברל כצנלסון לעבודה בעיתון ההסתדרות "דבר". היה הקריקטוריסט הקבוע של "דבר" למעלה משלושים שנה (1933–1964). כמו כן צייר קריקטורות בעיתונים אחרים (אשמורת, דבר השבוע, דואר היום, 9 בערב ועוד), חלקן עוד לפני 1930. אחדות מהקריקטורות שלו בימי המנדט נפסלו על ידי הצנזורה הבריטית, ואחת הובילה לסגירה של העיתון למשך שבוע.^[2] על עבודתו כקריקטוריסט זכה בפרס סוקולוב לעיתונאות ב-1958.

חיבר וצייר סדרות קומיקס (המוכרות בשם "אורי מורי", כשמו של גיבורן הראשון) שהופיעו לראשונה ב"דבר: מוסף לילדים" ב-1934, והחלו להתפרסם מדי שבוע בעמוד האחרון של "דבר לילדים" החל משנת 1936 (האחרונה בהן הופיעה ב-1957). רבות מהן נחרזו על ידי המשוררת לאה גולדברג, כגון הקומיקס "אורי מורי".

אייר עשרות ספרים, בהם של נתן אלתרמן, אברהם שלונסקי, לאה גולדברג, אביגדור המאירי, ש"י עגנון, משה שמיר, אהרן מגד, חיים חפר, וסיפורים מן המקרא. כמו כן אייר את הסרט המונפש העברי הראשון, "הרפתקאותיו של גדי בן סוסי", אותו הפיקו וצילמו האחים אגדתי וכתב אביגדור המאירי.

משנת 1948 עיצב תפאורות להצגות בכל התיאטראות, בעיקר בתיאטרון הקאמרי, הבימה ותיאטרון חיפה. החל בהצגת "הוא הלך בשדות" של משה שמיר וביותר מ-150 הצגות לאחר מכן. הייתה לו משרה קבועה בתיאטרון הקאמרי. על פועלו בתחום התפאורה זכה בפרס ישראל לאמנויות הבמה בשנת 1996 (וקודם לכן בפרס המועצה לתרבות ולאמנות, 1972, ובפרס כינור דוד, 1966).

ב- 1975 נבחר על ידי ארגון התיאטרון הבינלאומי כאחד מ-13 אמני התיאטרון המצטיינים והחדשניים בשנים 1970-75 (לצד הבמאי פיטר ברוק ואחרים).

נפטר בתל אביב ב-1996, בגיל 87. נקבר בבית העלמין ירקון.

משנת תש"א היה נשוי לאטה לבית ציפּקֶביץ. בנו הוא חתן פרס ישראל לפסיכולוגיה פרופסור דוד נבון. אחיו הגדול היה המחנך שמואל נבון. אח נוסף, זאב נבון, היה אף הוא אמן ומורה לציור.^[3]. אח נוסף נקרא חיים.

אוסף של מכתבים שנשלחו אליו נשמר בספרייה הלאומית^[4].

• 
  תפאורת ההצגה "מלכת שבא" מאת סמי גרונמן, התיאטרון הקאמרי, 1951
• 
  תפאורה להצגה "חנה סנש" מאת אהרן מגד, הבימה, 1958
• 
  תפאורה להצגה "רוזנים ואביונים" מאת אדוארדו סקרפטה, התיאטרון הקאמרי, 1960
• 
  כריכת הספר עוץ לי גוץ לי מאת אברהם שלונסקי
• 
  לוחית זיכרון על ביתו של אריה נבון ברח' שלומציון המלכה 33 בתל אביב

נבון החל לעבוד בתיאטרון בשנת 1948. לבד מרשימת התיאטראות הגדולים המצויה להלן, נבון יצר במשך השנים גם עבור המטאטא, מועדון התיאטרון, תיאטרון דז'יגאן ושומאכר, תיאטרון החמאם, תיאטרון סמבטיון, תיאטרון יידיש,^{[דרושה הבהרה]} תיאטרון זוטא, תיאטרון בימות, תיאטרון הנוער,^{[דרושה הבהרה]} פסטיבל עין גב, להקת בת דור, ערב שמעון ישראלי, סטאדסטארן (שוודיה), אנסמבל תיאטר (הולנד), ניקולמאלן תיאטר (דרום אפריקה).
ניתן למיין את הטבלה על פי שנה, מחבר או במאי ההצגה.

שנה	שם ההצגה	מחזאי	תיאטרון	במאי	תצלום
1948	הוא הלך בשדות	משה שמיר	התיאטרון הקאמרי	יוסף מילוא
1950	טרטיף	מולייר	התיאטרון הקאמרי	יוסף מילוא
1951	אגדת הנהר (אנ')	אלחנדרו קָסוֹנָה	הבימה	אברהם ניניו
1951	פונדק בדרך	פריץ הוכוולדר (אנ')	התיאטרון הקאמרי	גרשון פלוטקין
1951	מלכת שבא	סמי גרונמן	התיאטרון הקאמרי	גרשון פלוטקין
1953	מעשה בנסיך (קבצנים ורעבים)	אברהם גולדפדן	הבימה	דוד ליכט
1953	באנברי	אוסקר ויילד	התיאטרון הקאמרי	זלמן לביוש
1953	ים ובית	שולמית בת-דורי	התיאטרון הקאמרי	שמואל בונים
1953	מלכת השלג	מאת הנס כריסטיאן אנדרסן בעיבוד יבגני שוורץ	במתנו (תיאטרון לילדים ליד האוהל)	אליעזר אנסקי
1954	מעשה בעוץ העצלן	מעובד על ידי א' אילת (אנסקי)	במתנו (תיאטרון לילדים ליד האוהל)	אליעזר אנסקי
1954	שנות חיינו היפות (לא בוצע)		האוהל
1954	סוף העולם	משה שמיר	האוהל	זאב ברבן
1954	סינדרלה	על פי האחים גרים	במתנו (תיאטרון לילדים ליד האוהל)	אליעזר אנסקי
1955	הקמצן	מולייר	התיאטרון הקאמרי	שמואל בונים
1956	האדרת	גוגול	התיאטרון הקאמרי	שמואל בונים
1956	הוא הלך בשדות (חידוש)	משה שמיר	התיאטרון הקאמרי	שמואל בונים
1957	נערת החלומות (אנ')	אלמר רייס	התיאטרון הקאמרי	יוסף מילוא
1957	רומיאו ויוליה	ויליאם שייקספיר	התיאטרון הקאמרי	יוסף מילוא
1957	שולמית	אברהם גולדפדן	האוהל	משה הלוי
1958	חנה סנש	אהרן מגד	הבימה	אברהם אסאו
1958	אגדות לוד	משה שמיר	התיאטרון הקאמרי	שמואל בונים
1958	בגלל חגורה	בן ו' לוי	התיאטרון הקאמרי	גרשון פלוטקין
1958	הערב אימפרוביזציה	לואיג'י פיראנדלו	התיאטרון הקאמרי	מרסל לופוביצ'י (צר')
1959	רחוב המדרגות	יהודית הנדל	הבימה	ישראל בקר
1959	העצים מתים זקופים (ספ')	אלחנדרו קסונה	הבימה	יוסף שן
1959	הלילה השנים עשר	שייקספיר	התיאטרון הקאמרי	שמואל בונים
1960	הדוד וניה	אנטון צ'כוב	הבימה	יוסף שן
1960	רוזנים ואביונים	אדוארדו סקרפטה	התיאטרון הקאמרי	שמואל בונים
1961	מנהל הבית	הרולד פינטר	התיאטרון הקאמרי	שמואל בונים
1961	רשומון (אנ')	פיי (אנ') ומייקל קיינין (אנ')	תיאטרון חיפה	יוסף מילוא
1962	המלכה והמורדים	אוגו בטי	הבימה	מנחם גולן
1962	בראשית	אהרן מגד	הבימה	אמנון קבצ'ניק
1962	פונדק הרוחות	נתן אלתרמן	התיאטרון הקאמרי	גרשון פלוטקין
1962	הלילה לאיש	משה שמיר	תיאטרון חיפה	יוסף מילוא
1963	טורא	יוסף בר-יוסף	התיאטרון הקאמרי	גרשון פלוטקין
1964	שלמה המלך ושלמי הסנדלר	סמי גרונמן / נתן אלתרמן	התיאטרון הקאמרי	שמואל בונים
1964	משרתם של שני אדונים	קרלו גולדוני	תיאטרון חיפה	יוסף מילוא
1965	משפט פיתגורס	נתן אלתרמן	הבימה	שרגא פרידמן
1965	הרפתקה בקרקס	ג'יימס אמברוז בראון	התיאטרון הקאמרי	לאונרד שך
1965	דון ז'ואן	מולייר	התיאטרון הקאמרי	שמואל בונים
1965	אנטיגונה	סופוקלס	תיאטרון חיפה	יוסף מילוא
1965	אגדות למבוגרים	דוד לוין	תיאטרון חיפה	דוד לוין
1965	פיטר פן	ג'יימס מתיו ברי	תיאטרון חיפה	וינסנט דונהיו (אנ')
1966	האדרת (חידוש)	גוגול	התיאטרון הקאמרי	שמואל בונים
1966	שלמה המלך ושלמי הסנדלר (חידוש)	סמי גרונמן / נתן אלתרמן	התיאטרון הקאמרי	שמואל בונים
1966	הדרקון	יבגני שוורץ	התיאטרון הקאמרי	לאונרד שך
1966	ריצ'רד השלישי	שייקספיר	תיאטרון חיפה	יוסף מילוא
1966	הוא הלך בשדות (חידוש)	משה שמיר	תיאטרון חיפה	יוסף מילוא
1966	קזבלן	יגאל מוסנזון	תיאטרון גיורא גודיק	יואל זילברג
1967	הנסיכה טורנדוט	קרלו גוֹצי	התיאטרון הקאמרי	שמואל בונים
1967	רס"ן ברברה (אנ')	ג'ורג' ברנרד שאו	התיאטרון הקאמרי	דוד לוין
1967	מארה סאד	פטר וייס	תיאטרון חיפה	יוסף מילוא
1967	שלוש אחיות	צ'כוב	תיאטרון חיפה	יוסף מילוא
1967	המצוד המלכותי של השמש (אנ')	פיטר שאפר	תיאטרון חיפה	פירס האגארט
1968	נוכלים ואוהבים	ג'ורג' פארקהאר (אנ')	התיאטרון הקאמרי	שמואל בונים
1968	אנריקו	לואיג'י פּירַנדֶלוֹ	התיאטרון הקאמרי	גרשון פלוטקין
1968	אי המטמון	רוברט לואיס סטיבנסון	התיאטרון הקאמרי	דוד לוין
1968	הנרי הרביעי, חלק ראשון	שייקספיר	התיאטרון הקאמרי ותיאטרון חיפה	שמואל בונים
1968	תעלולי נישואין	יהודה סומו	תיאטרון חיפה	יוסף מילוא
1968	הנרי הרביעי, חלק שני	שייקספיר	תיאטרון חיפה ותיאטרון הקאמרי	שמואל בונים
1968	איי לייק מייק	אהרן מגד	תיאטרון גיורא גודיק	יואל זילברג
1969	אבק הארגמן	שון או'קייסי	התיאטרון הקאמרי	ג'פרי ריבס
1969	כתר בראש	יעקב שבתאי	התיאטרון הקאמרי	שמואל בונים
1969	הדוד וניה	צ'כוב	תיאטרון חיפה	ג. גלר והיי קיילוס
1969	נישואי פיגארו	פייר בומרשה	תיאטרון חיפה	יוסף מילוא
1970	יהודי הדממה	אלי ויזל	הבימה	פיטר פריי
1970	חתונת הדמים	לורקה	התיאטרון הקאמרי	יוסף מילוא
1970	חלום ליל קיץ	שייקספיר	התיאטרון הקאמרי	שמואל בונים
1970	הכבשה	יוסף בר-יוסף	תיאטרון חיפה	אהרן מסקין
1970	בשפל	גורקי	תיאטרון חיפה והתיאטרון הקאמרי	היי קיילוס
1970	לחיי הסוסים	יורם מטמור	תיאטרון גיורא גודיק	שמואל בונים
1971	בשפל	מקסים גורקי	התיאטרון הקאמרי ותיאטרון חיפה	היי קיילוס
1971	שלמה המלך ושלמי הסנדלר (גרסה שנייה)	סמי גרונמן / נתן אלתרמן	התיאטרון הקאמרי	שמואל בונים
1971	ללא דמעות	פרידריך דירנמאט על פי סטרינדברג	התיאטרון הקאמרי	לאונרד שך
1971	הן לא תיקחהו עמך	ג'ורג' קאופמן	התיאטרון הקאמרי	היי קיילוס
1971	יום האבא	אוליבר היילי	תיאטרון גיורא גודיק	גיורא גודיק
1971	במזל דגים	אברהם ניניו וחנה בן ארי	תיאטרון גיורא גודיק	אברהם ניניו
1972	הורדוס ומרים	פרידריך הֶבֶּל	הבימה	אנדז'יי שפיאנסקי
1972	סטמפניו	שלום עליכם	הבימה	שמואל בונים
1972	בקץ הימים	חיים הזז	הבימה	דוד לוין
1972	חגיגת קיץ	נתן אלתרמן	התיאטרון הקאמרי	שמואל בונים
1972	אלופי העונה (אנ')	ג'ייסון מילר	התיאטרון הקאמרי	היי קיילוס
1972	הם יגיעו מחר	נתן שחם	התיאטרון הקאמרי	יוסף מילוא
1972	האוצר	על פי שלום עליכם מאת י"ד ברקוביץ	תיאטרון חיפה	מיכאל כפיר
1973	דוקטור פאוסטוס	כריסטופר מארלו	הבימה	אריה זקס
1973	האלכימאי (אנ')	בן ג'ונסון	התיאטרון הקאמרי (לא בוצע)
1973	כטוב בעיניכם	שייקספיר	התיאטרון הקאמרי	פיטר ג'יימס
1974	מות דנטון (אנ')	גיאורג ביכנר	הבימה	יוסף מילוא
1974	השחף	צ'כוב	התיאטרון הקאמרי	לאופולד לינדברג
1975	האוצר	שלום עליכם	הבימה	עמרי ניצן
1975	קומדיה של טעויות	שייקספיר	התיאטרון הקאמרי	פיטר ג'יימס
1975	קרנפים	אז'ן יונסקו	התיאטרון הקאמרי	גלן וולפורד
1976	כובע הקש האיטלקי	אז'ן לביש ומארק-מישל (צר')	הבימה	עמרי ניצן
1976	כולם היו בני	ארתור מילר	התיאטרון הקאמרי	היי קיילוס
1976	שלוש אחיות	צ'כוב	התיאטרון הקאמרי	פיטר ג'יימס
1977	אילוף הסוררת	שייקספיר	התיאטרון הקאמרי	יוסף מילוא
1977	רגעים	נתן אלתרמן	תיאטרון חיפה	שמואל בונים
1978	הדוד וניה	צ'כוב	התיאטרון הקאמרי	לאופולד לינדברג
1979	תעלולי נישואין	יהודה סומו	הבימה	יוסף מילוא
1980	אותלו בשיתוף רות דר	שייקספיר	התיאטרון הקאמרי	היי קיילוס
1980	מחול המוות	סטרינדברג	תיאטרון חיפה	מיכה לבינסון
1982	שלמה המלך ושלמי הסנדלר (חידוש)	סמי גרונמן / נתן אלתרמן	התיאטרון הקאמרי (פארק הירקון)	שמואל בונים

טקסט (עם או בלי ציורים)

• אנציקלופדיה כללית "יזרעאל", כרך שמיני, 1955, ע' 2321.
• חיים גמזו, ציור ופיסול בישראל: היצירה האמנותית בארץ ישראל בחמישים השנים האחרונות, 1957, ע' 66, ציורים: 78-9.
• בנימין תמוז, דורית לויטה וגדעון עפרת. סיפורה של אמנות ישראל מימי בצלאל ב-1906 ועד ימינו, 1980, עמ' 72, 80, 83.
• שלמה שבא, לצייר ארץ כמולדת, 1992, עמ' 144-151.
• דנה פלג, 'דמויות ה"אני" בקריקטורות של אריה נבון לפני קום המדינה', רימונים 6–7 (תשנ"ט), 160–171.
• אלה סוסנובסקיה, 'התפאורן אריה נבון', במה 129 (תשנ"ג), 13–21.
• אלי אשד, הקומיקס הישראלי : מהצבר ועד גיבור העל - דמויות ומגמות מרכזיות בעלילון העברי 1935–2000, כתב הוצאה לאור, 2022, הפרק "אריה נבון", עמ' 31–77.

ציורים בלבד

• בנימין תמוז. אמנות ישראל, 1963 (עמ' 49-50).
• יונה פישר. תל אביב: 75 שנה של אמנות, 1984 (עמ' 132-3, 141, 145-7, 162-3).
• עמיה ליבליך. אל לאה, 1995, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד (עמ' 101-105).

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אריה נבון

• אריה נבון באתר WorldCat Identities
• רשימת הפרסומים של אריה נבון, בקטלוג הספרייה הלאומית
• אריה נבון, בלקסיקון "העין השביעית" לתקשורת ועיתונות
• שלמה שבא, ‏'קו ההיסטוריה: אריה נבון – הראשון לציירי הקריקטורות', קשר 8, סתיו 1990, 80–84.
• דוד תדהר (עורך), "אריה נבון (קליגמן)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ה (1952), עמ' 2222
• שלמה שבא, כמה מיני נבון, דבר, 10 בפברואר 1978
• אלי אשד, הרב נבון: על אמן הקריקטורות והקומיקס העברי הראשון, באתר e-mago
• עמית נאור, הרפתקאותיו של סרט האנימציה העברי הראשון, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 29 בינואר 2020
• אריה נבון, דף שער בספרייה הלאומית
• אריה נבון, בארכיון הבימה