היה פעיל בתנועת העבודה, ואף קיבל בגיל 75 את פנקס החבר מספר 1. הרבה להופיע בסניפי הנוער העובד ואף זכה לכינוי "הסבא" של הנוער העובד, כפי שמעיד זלמן שזר בנאום במסיבה בבית הנשיא:
קודם כל היה סבא לנוער העובד. עוד זכורים הימים כאשר היינו מתאספים בכל יום הולדת של "סבא". זכורים הימים כשהוא היה בא נשען על מקלו לתוך מסיבות הנוער העובד. ילדים וילדות כתרוהו מסביב ורקדו לפניו, והוא, ר' אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ', כבר אז ישיש, היה קרוי בפי כולם: "סבא של הנוער העובד"[2].
...מלבד הספרים שקרא בחדרו קורא היה בבית הספרים שערי ציון. ואז"ר היטיב עמו ולא מנע ממנו כל ספר, חוץ מספרים שמצא בהם דברי מינות. לפי שראה שהרבה מן הצרות שבאות על בחורי ישראל באות משום הדעות הנפסדות שלומדים מספרי מינים...
היה מראשוני תל אביב, וממקימי שכונת בורוכוב בגבעתיים. בחייו הוציא לאור כ-100 ספרים, ולרגל יום הולדתו ה-80, הוחלט לקרוא יישוב על שמו, הוא כפר אז"ר.
אז"ר למד תורת ישראל, וקלט את מוסר חז"ל ואת נשמת החסידות. הוא הושפע גם מסופרי רוסיה הגדולים טולסטוי וקוֹרוֹלנקוֹ, ומפיינרמן, תלמידו של טולסטוי, עד שהעבוֹדה הפּשוּטה הכּשרה הייתה בּעיניו לדבר שבּקדוּשה. אז"ר קיים אורח חיים אדוק, שומר מצוות כהלכתן, ומתפלל מדי יום ביומו. באחת ההזדמנויות אמר שאין להעלות על הדעת קיום העם העברי בלי הדת, ושאף לראות אנשים דתיים בתוך תנועת העבודה[3].
כאיש רב-פעלים דגל בעבודה למען הכלל. סיפוריו עסקו במצוקות יהודים עשוקים (כמסורת הספרות העברית הריאליסטית מאז תקופת ההשכלה), והוא כונה "חלוץ הספרות הסוציאליסטית העברית". מקובל לטעון כי בהגיעו לארץ ישראל התקרב יותר לאורח-חיים דתי, בהשפעתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק. אז"ר היה בן בית אצל הראי"ה קוק, מהראשונים שהכירו בו, ומשך עמו את חבריו הסופרים ל"סעודה שלישית" בבית הרב. הוא אף ערך יחד עם בנו של הרב קוק, הרב צבי יהודה, קובץ בשם "התרבות הישראלית", בהשראת רוחו של הראי"ה קוק, שהוציא בו לאור את "זרעונים". לדברי הרצי"ה, הקובץ נועד מלכתחילה לשמש כקונטרה לכתב העת מייסודו של אחד העם, "השילוח", אלמלא נאלצו להפסיק את הוצאתו לאחר הגיליון הראשון בשל פרוץ מלחמת העולם הראשונה. בנוסף, כתב מאמר על הראי"ה קוק עוד בחייו בשם 'כתר תורה - לצורתו הרוחנית של רבינו' (יצא לאור ב-"לוח ארץ ישראל" תרע"ב) בו ביטא את הערצתו לרב.
בפעילותו בנוער העובד נאבק בהשפעות הפרקציה (הסיעה) הקומוניסטית ושאר השפעות לא-ציוניות, ששאפו לקשור את הנוער העובד לקומוניזם ולמהפכה הבולשביקית ולבטל את מטרותיה הלאומיות היהודיות של התנועה.
השקיע בתרגומים תורניים, בעיקר של ספרי מחקר התלמוד של הרב ד"ר בנימין זאב (וילהלם) בכר, וניכר בהם שהוסיף נופך משלו על פי למדנותו התורנית. מתרומתו לספרות התורנית: אגדות התנאים, אגדות אמוראי ארץ ישראל, ערכי מדרש, הרמב"ם פרשן המקרא, מסילות לתורת התנאים, תרגום התרגום לשיר השירים, פירוש לאיוב ולקט פירושים למקרא מספרי המדקדק יונה אבן ג'נאח.[דרושה הבהרה]
נחום בנארי, "לשמותו של א. ז. רבינוביץ (אז"ר)", בספר ערכי רוח וספרות: על סופרים, ספרים ואישים (תל אביב: מדור לספריות שעל ידי מרכז לתרבות ולהסברה, ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל, תשי"ד), עמ' 192–197
שמואל שפירא, "חזיון וחזון: במלאת 85 שנים לאלכסנדר זיסקינד רבינוביץ", בספר אשר לאורם הלכתי (תל אביב: הוצאת ידידי העלייה השנייה, תשכ"ו), עמ' 190–193.
בן-עמי פיינגולד, על הפרק" מאת א. ז. רבינוביץ וחשבון-הנפש של "ההשכלה", ב-"מאזנים" תמוז-אלול תשל"ט, ע' 119–126.
