|
רוברט לכמן
רוברט לכמן (28 בנובמבר 1892 – 8 במאי 1939) היה אתנומוזיקולוג יהודי-גרמני, פוליגלוט (גרמנית, אנגלית, צרפתית, ערבית), מוזיקולוג, אוריינטליסט ובכיר בספריה. היה מומחה למוזיקה של האוריינט, חבר בית הספר של ברלין למוזיקולוגיה השוואתית ואחד מאבותיו המייסדים. קורות חייולכמן נולד בברלין, לג'ני שנולדה וגדלה בלונדון וד"ר גאורג לכמן, שלימד בגימנסיה ההומניסטית בברלין. הוא למד נגינה בכינור, ערבית וצרפתית באוניברסיטת ברלין. במלחמת העולם הראשונה, שימש כמתורגמן במחנה השבויים בוונסדורף לשבויי מלחמה מצפון אפריקה והודו, שם הכיר לראשונה את המוזיקה הערבית. לכמן סיים תואר שני במוזיקולוגיה, בהנחיית יוהנס וולף וקארל סטומפ, והגיש את עבודת הדוקטורט שלו ב-1922, על המוזיקה העירונית של תוניסיה. המחקר שלו על המוזיקה של תוניסיה, הפך אותו לאחד החלוצים בחקר המוזיקה הערבית. הוא פרסם את הספר "MUSIK DES ORIENTS" (המוזיקה של האוריינט), מאמר מורחב על מוזיקה חוץ אירופית ב-1929 ומאמרים על המוזיקה שחיברו יוזף היידן ושוברט. את זכרונותיו ממחנה האסירים במלחמת העולם, הקליט והם שמורים בארכיון הצליל בברלין. עבודתו "טעמי המקרא ושירים יהודיים באי ג'רבה (1940)", מתבססת על הקלטות בעת ששהה בקהילה היהודית של הרובע הקטן (חארה אל-זג,ירה) בג'רבה ב-1929. משנת 1927 ועד 1933, עבד כספרן במחלקה למוזיקה בספריית המדינה בברלין. בהובלתו, קמו מספר פרויקטי תרגום מסות ערביות מימי הביניים. בשנת 1930, הקים עם מספר קולגות, את החברה לחקר מוזיקה אוריינטלית. לכמן מונה לעורך הרבעון "כתב העת הגרמני למדע המוזיקה המשווה"[1] שהודפס במשך שלוש שנים. ב-1932, מונה לראש ועדת פונוגרם[2] של הקונגרס העולמי למוזיקה ערבית בקהיר, והיה אחראי על הקלטת ההופעות בכנס, שם הכיר את עזרא אהרון שיהיה אחד מנושאי מחקרו. באפריל 1935, עלה לארץ ישראל, לאחר שפוטר מתפקידו כמנהל הספרייה הלאומית בברלין, בעקבות עליית הנאצים לשלטון. עלייתו לא הייתה ממניעים ציוניים, אלא מתוך רצון להמשיך את המחקר המוזיקלי. הוא הגיע לירושלים בהזמנתו של יהודה לייב מאגנס, קנצלר ונשיא לימים (1935–1948) של האוניברסיטה העברית בירושלים, להקים מרכז למוזיקה מזרחית ו"ארכיון למוזיקה מזרחית". בארכיון הצליל במרכז, הקליט אלפי הקלטות של מוזיקה מזרחית ובהם שומרונים, בדואים, תימנים וצוענים. למרות זאת, בשנת 1938 הוחלטה הפסקת התקציב למימון המרכז. בשנים 1936–1937 הגיש סדרת הרצאות ברדיו כדי להפיץ את מחקריו ולהשיג מימון לעבודתו. לכמן נפטר ממחלה ב-8 במאי 1939, ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים. מחקריולאחר הכרותו את המוזיקה המזרחית בוונסדורף, המשיך את מחקרו במוזיקה ליטורגית, שהחל בעבודתו על יהודי ג'רבה והמשיך גם לאחר עלייתו לארץ. לכמן הקים משלחות מחקר שתיעדו טכניקות מוזיקליות של קהילות יהודיות בצפון אפריקה ובין השאר בטריפולי, בקביליה ובמרוקו. לכמן למד עברית והתעניין במסורת היהודית: טעמי המקרא, פיוטים ובשירת השומרונים, שאותה החשיב למאגית ומסתורית. לפני עלייתו לארץ, החל בהעתקת ארכיונו על גלילי שעווה והמשיך בכך 3 שנים לאחר עלייתו במספר נסיעות לברלין. הקלטותיו נשתמרו בידי תלמידתו, ד"ר אסתר גרזון-קיוי, וב-1964 הועבר ארכיונו לקמפוס גבעת רם, ושולב בארכיון הצליל הלאומי, שהיה בתחילה של האוניברסיטה העברית ולאחר מכן עבר לספרייה הלאומית. הארכיון שלו כלל אלפי הקלטות סאונד, תמונות ממשלחות המחקר לצפון אפריקה ומסמכי מחקר רבים. כתביו
Katz, Ruth, The Lachmann Problem (The Hebrew University Magnes press, Jerusalem, 2003) קישורים חיצוניים
הערות שוליים |
||||||||||||||
