|
מקס רגר
מקס רגר (בגרמנית: Johann Baptist Joseph Maximilian Reger; 19 במרץ 1873 – 11 במאי 1916) היה מלחין, נגן עוגב, פסנתרן ומורה גרמני. ביוגרפיהרגר נולד בבראנד, בוואריה ולמד מוזיקה במינכן ובויסבאדן אצל הוגו רימן. בשנת 1901 חי לזמן קצר בניו יורק, שם לימד עוגב והלחנה; בשנים 1907–1908 עבד בלייפציג כמנהל האוניברסיטה, ולאחר מכן שימש בקונסרבטוריון כפרופסור להלחנה - עד מותו; הוא גם הופיע בתקופה זו כמנצח ופסנתרן ברחבי העולם. בין תלמידיו היו יוזף האס וגיאורג סל. יצירותבמהלך חיי יצירה שנמשכו קצת יותר מעשרים שנה, השיג רגר תפוקה עצומה בכל הסוגות המוזיקליות, כמעט תמיד בצורות מופשטות, אם כי מעטות מיצירותיו מוכרות כיום. רבות מיצירותיו הן פוגות או בצורת וריאציה, ביניהן יצירתו התזמורתית המוכרת ביותר, "וריאציות ופוגה על נושא של מוצרט", המבוססת על הנושא הפותח את הסונאטה לפסנתר ק. 331 של מוצרט. רגר כתב גם כמות גדולה של מוזיקה לעוגב, הכוללת את ה"פנטזיה והפוגה" על BACH (היצירה הזו, המבוססת על מוטיב BACH נחשבת לאחת הקשות והתובעניות ביותר בספרות העוגב.) רגר נמשך בעיקר לצורת הפוגה במשך כל חייו ופעם אמר: "אנשים אחרים כותבים פוגות - אני חי בתוכן". הוא חיבר מוזיקה כמעט בכל סוגה אחרת, בחריג בולט אחד - אופרה. רגר תמך בלב שלם במוזיקה אבסולוטית וראה את עצמו כחלק מן המסורת של בטהובן וברהמס. יצירתו משלבת במקרים רבים את המבנים הקלאסיים של יוצרים אלה עם ההרמוניות המורחבות של ליסט ווגנר והקונטרפונקט המורכב של באך. אותה מסורת טבעה את חותמה במוזיקה שלו לעוגב, אם כי גם השפעתו של ליסט ניכרת בה. מבין יצירותיו התזמורתיות, המוזיקה הסימפונית והמשוכללת של "וריאציות הילר" ו"וריאציות מוצרט" היא הידועה ביותר; מתוך המוזיקה הקאמרית של רגר, השלישיות בעלות המבנה הקליל שמרו על מקומן ברפרטואר, לצד כמה מן היצירות לכלי מיתר סולו. המוזיקה המאוחרת שלו לפסנתר ולשני פסנתרים מציבה אותו כממשיכו של ברהמס במרכז המסורת הגרמנית. הוא עקב באינטנסיביות, עד קצה הגבול, אחר הפיתוח המתמשך והמודולציות החופשיות של ברהמס ולא פעם קרא לעזרתו, שוב כמו ברהמס, את הקונטרפונקט של באך: רבות מיצירותיו כתובות בצורת וריאציה ופוגה; לא פחות מכך מאפיינת את כתיבתו צמיחה תימאטית נמרצת ומורכבת מאוד.  יצירותיו של רגר לא היו מהפכניות ויכולות להיחשב לרטרוספקטיביות, כיון ששמרו אמונים לצורות קלאסיות ובארוקיות כמו הפוגה והקונטינואו. את השפעתו של הקונטינואו אפשר לשמוע ביצירותיו הקאמריות, המעוררות מחשבה והבלתי קונבנציונליות. ביבליוגרפיה
קישורים חיצוניים
|
||||||||||||||||||||||||||
.svg){kind=logo}
