הוגו רימן
קרל וילהלם יוליוס הוגו רימן (בגרמנית: Karl Wilhelm Julius Hugo Riemann; 18 ביולי 1849 – 10 ביולי 1919) היה תאורטיקאי מוזיקה ומלחין גרמני. ביוגרפיהרימן נולד בגְרוֹסְמֶהלְרָה, שוורצבּוּרג-זוֹנדרשאוּסֶן. למד תאוריה אצל פרנקנברגר, פסנתר אצל בארתל ורצנברגר, וכן משפטים ולבסוף פילוסופיה והיסטוריה בברלין ובטובינגן. אחרי מלחמת צרפת–פרוסיה גמר אומר להקדיש את חייו למוזיקה ונאמן להחלטתו, למד בקונסרבטוריון של לייפציג. לאחר זאת עשה כמה שנים בבּילֶפֶלְד כמורה וכמנצח, אבל ב-1878 חזר ללייפציג כפריבט-דוצנט באוניברסיטה. כיון שהמינוי שייחל לו בקונסרבטוריון לא יצא לפועל, יצא רימן לברומברג בשנת 1880, אבל בשנים 1881 עד 1890 היה מורה לפסנתר ותאוריה בקונסרבטוריון של המבורג. לאחר תקופה קצרה בקונסרבטוריון של זונדרשאוסן, לימד בקונסרבטוריון של ויסבדן (1890-95), אך בסופו של דבר חזר לאוניברסיטת לייפציג כמרצה ב-1895. בשנת 1901 התמנה לפרופסור. כתביונוסף לעבודתו כמורה, מרצה ומלחין של יצירות פדגוגיות, עשה לו רימן שם בעולם ככותב בנושאים מוזיקליים. בין כתביו הנודעים ביותר לקסיקון למוזיקה (1882; מהדורה 5 1899; תרגום לאנגלית, 1893-96), מילון שלם של מוזיקה ומוזיקאים, Handbuch der Harmonielehre, מחקר בלימודי ההרמוניה, ו- Lehrbuch des Contrapunkts, מחקר דומה בקונטרפונקט. כל הספרים האלה תורגמו לאנגלית. כתביו מקיפים ענפים רבים ושונים בתחום המוזיקה. בין תלמידיו היו המלחין, הפסנתרן, נגן העוגב והמנצח מקס רגר, המוזיקולוג והמלחין ולטר נימן והמוזיקולוג ויליבלד גורליט. יצירות מוזיקליותרימן כתב יצירות רבות לפסנתר, שירים, סונאטה לפסנתר, שש סונאטינות, סונאטה לכינור ורביעיית מיתרים. קישורים חיצוניים
|